חברת הסטארט-אפ תפארת של היזם אדמונד כהן מצליחה באמצעות מודל חכם לשלב בין עסקים לבין קהילות מגוונות תוך כדי תרומה אדירה לאוכלוסיות בסיכון. החברה מתכננת לגייס הון באמצעות משקיעים וקמפיין מימון המונים.
בחמש וחצי בבוקר, חמישה אנשים עמדו בפתח דירה באשדוד עם כלי עבודה כשהם מחייכים חיוך רחב. המקום שייך לאישה שבלשון המעטה, החיים לא ממש היטיבו איתה. הדלתות מתקלפות, המרצפות מלפני ארבעים שנה סדוקות, הקירות מלוכלכים, המטבח עם דלתות שהצירים שלהן נפלו. האישה שגרה כאן כבר שנים, שקופה לעיני העוברים והשבים ברחוב. אבל הצוות של סטארט אפ "תפארת" הצליחו לראות אותה ובגלל זה הם כאן.
הבוקר נפתח בתרגול של הגוף , ממשיך בתיקוני טיח, סתימת חורים, סידור המטבח, צביעה כמובן, עוד כוס קפה, עוד נגיעה של צבע, קירות הבית לבנים והדלתות בצבע טורקיז והבית מחייך פתאום. מדהים איך צבע יכול להכניס אור וחיים לדירה שנדמה היה כאילו איבדה תקווה והנה מצאה אותה חזרה. חמישה אנשים סיימו ביום אחד מלאכה שבדרך כלל לוקחת שבוע, הבית מוכן. בעלת הדירה עומדת בפתח ולא מאמינה למהפך שהתחולל. דמעות זולגות על לחייה. לא רק בית חדש היא קיבלה, אולי גם חיים חדשים.
להרוויח פעמיים
מאחורי השיפוץ המרגש עומד "תפארת", סטארט-אפ חברתי של היזם אדמונד כהן. הרעיון פשוט: לשפץ בתים של אוכלוסייה במצוקה המשוועת לשיקום והתחדשות. החידוש הוא שהשיפוץ עצמו מתבצע יד ביד על ידי חונכים בעלי מקצוע לצד פגועי נפש או בעלי צרכים מיוחדים, אנשים אשר הוכשרו בתחום השיפוצים באמצעות אותם חונכים. "בשיטה זו, החברה הישראלית מרוויחה פעמיים", מסביר אדמונד. נתפרנס בכבוד ונשקם את עצמנו כחברה.
איך הגעת לרעיון של מיזם תפארת?
"הרעיון עלה לראשונה בשנת 1995 כאשר מלי זבו שניהלה את מחלקת הרווחה במצפה רמון ביקשה ממני לחשוב על רעיונות איך להקים מועדון "אנוש". כמו כל עיירת פיתוח גם במצפה היה אזור תעשייה שומם. רציתי לקבל שם האנגר וביחד עם החוסים פגועי הנפש של אנוש לשפץ ולהקים ביחד את המועדון.
במרוצת השנים ערכתי מספר פיילוטים, למדתי בבית -ספר לעסקים חברתיים של עמרי בורל וניר גורדון וגם ב"מעוף" ועניינתי משקיעים ובעלי מקצוע. תקופת הקורונה היא שהביאה אותי להחלטה לממש את החלום ולטעת אותו במציאות. גייסתי בהתלהבות אנשי מקצוע מתאימים וצוות תפארת החל במלאכה". בימים אלו אנחנו עסוקים בגיוס הון. כספי ואנושי.
לשרת בני אדם, לשרת את עולם.
אדמונד כהן, מתגורר בפרדס חנה, עם בת זוגו לחיים ורד ונונו. הוא תרפיסט שלאורך השנים עסק גם במלאכת כפיים ותמך באוכלוסיות חלשות.
"מגיל צעיר הייתי מאד רגיש לסבל של אחרים" הוא משתף. "גדלתי במצפה רמון, כשראיתי ילדים רבים, בכיתי, בכיתי גם כשראיתי כלב מוכה , ממש חוויתי כל דבר כאילו קרה לי עצמי. לאבא שלי זה לא היה קל, בגיל 13 הוא ערך לי טקס, במסגרתו העניק לי רובה שהיה אז פופולארי ואסר עליי לבכות. נולדתי בכלל כארנון וכך נקראתי עד גיל 39. אדמונד היה השם השני שלי על שם סבי." הוא מספר.
"בגיל 38 התגרשתי. יכולתי לחיות במצפה רמון אצל הוריי אבל היה לי חשוב להיות קרוב לבנותיי. מאחר שלא השתכרתי די כדי לשכור דירה בתל אביב, בחרתי להיות הומלס וכזה הייתי מיוני 91 ועד לפברואר 92.
התקופה הזו שבה הייתי חלק מהאנשים השקופים של רחובות תל אביב חידדה מחדש את רגישותי בכלל ולאנשים אלה בפרט. הבנתי שהייעוד שלי הוא לתמוך במי שזקוק ליד מלווה".
משנת 91 אדמונד מלווה אנשים בתהליכי ריפוי רגשי. לרוב הוא עושה זאת ללא תמורה, כשהתנאי שלו הוא שאנשים יצהירו שהם רוצים לעזור לעצמם.
עם אילו אוכלוסיות עבדת לאורך השנים?
"עבדתי בגן ילדים אנתרופוסופי ובהתנדבות עם אסירים בכלא מעשיהו וכלא נפחא, במעון לגמילה מאלכוהול אותו ניהל ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, ליוותי נשאי וחולי איידס. עבדתי עם אנשים מדוכאים, פוסט טראומטיים, בעלי נטיות אובדניות, סעדתי מבוגרים דרך "עזר מציון" ועוד"
מקורבנות לבחירה
השיטה של אדמונד מתבססת על מגוון כלים מעולם התרפיה בדגש על אמון באדם, קבלה והכלה. בנוסף לשיחות גם סידור, ניקוי ולעתים צביעת ביתם של המטופלים ביחד אתם. התוצאה לוקחת זמן אבל היא כמעט תמיד מצליחה להחזיר למטופל את האמון בכוחותיו למצוא משמעות.
"אני נוטע תחושת אמון באנשים כדי שהם יוכלו להאמין בעצמם" הוא מנסה להסביר כשאני שואלת מה בעצם הוא עושה בעבודת הריפוי שלו עם אנשים "אני משתמש בהרבה כלים טיפוליים אבל לכלי המרכזי אני קורא "הקשבה נוכחת" להסכים לראות את הכאב של כל אדם באמת, להושיט יד לעזרה. כשאתה רואה בן אדם ובאמת מקשיב לו, זה כבר חלק משמעותי מהריפוי."
ערוץ I24 אשר משודר ב 3 שפות ב 28 מדינות, תיעד את העבודה של אדמונד עם החניכים שלו בכתבה מיוחדת. במסגרת הכתבה, מתארים המטופלים איך הצליחו לצאת ממקומות חשוכים, בחזרה למעגל החיים והשתלבות בקהילה.
אחד מהמרואיינים בכתבה של הערוץ הוא שגיא שפנה אל אדמונד כשהיה בן שש עשרה וחצי, מעל ראשו של שגיא הייתה דיאגנוזה פסיכיאטרית שקבעה שבשל נטייה אובדנית הוא לא יוכל להתגייס לצבא ויהיה על כדורים לשארית חייו. בזכות הליווי של אדמונד, שגיא, אותו נער שסבל מנטיות אובדניות, מOCD , מהתנהגות כפייתית, אובססיבית ואלימה, שירת בצבא, אינו נוטל שום כדור וכיום הוא מצליח בעבודתו כמוזיקאי, מחנך ומנהל בפועל של קונסרבטוריום בשגב שלום. הוא גם מתנדב ואב נהדר לשני בניו.
בשנה וחצי האחרונות מלווה אדמונד אישה ערביה ישראלית, אם חד הורית שסבלה מאלימות פיזית ורגשית. כתוצאה מכך אושפזה בשבע השנים האחרונות בבית חולים פסיכיאטרי עשרה אשפוזים. כיום לאחר תהליך אינטנסיבי שכלל שיחות יומיומיות מספר פעמים ביום, הוספת חדר לשניים שבהם התגוררה עם ששת ילדיה, רכישת ארונות ומיטות שלא היו לה ובעיקר העבודה שהיא בוחרת לעשות כדי לשקם את עצמה היא נמצאת במקום שונה לחלוטין. היא עובדת ומתנדבת בעמותה שמסייעת לקשישים ומיעוטי יכולת.
מה סוד ההצלחה?
"הסוד הוא לתת לאדם משמעות מחדש, כאשר אתה מעניק לו משמעות, מראה לו שהוא חשוב בעולם שהוא לא רק קורבן אלא גם יכול לתרום מעצמו, חוזרים אליו כוחות הנפש".
לשכפל את מודל השיקום
את המודל הזה של שיקום, מנסה אדמונד לשכפל באמצעות סטארט-אפ שיאפשר להרבה יותר אנשים בסיכון להשתלב בעולם התעסוקה, לשקם את עצמם ולשפץ את ביתם.
"אני לא מקים עמותה אלא מקים מיזם חברתי שיהיה רווחי למי שעובד בו", הוא מסביר. המודל של אדמונד משתלב היטב במה שנקרא "המגזר הרביעי" שהינו אחת המגמות החזקות כיום בעולם בשוק העבודה. המגזר הרביעי הכולל עסקים חברתיים למטרות רווח, מבטל את ההפרדה המסורתית בין ארגון כלכלי לארגון חברתי או את ההפרדה שהתקיימה שנים רבות בין עשיית רווח לעשיית טוב, הוא משלב ביניהם.
עסקים מהסוג של תפארת מבקשים לשים את האדם ואת החברה הכללית בלב האסטרטגיה העסקית שלהם. בדומה לארגונים המנסים לשלב בין יזמות עסקית, שמטרתה השגת רווחיות לבין יזמות חברתית המונעת מתמיכה בקהילה או בסביבה.
אתה באמת חושב יכול להצליח?
"זה לא מה שאני חושב כאדם פרטי, את החישוב הכלכלי ביצעו עבורנו אילון וערן בעלי חברת EARNMORE שמעניקים ייעוץ פיננסי כולל תכניות עסקיות. לאחר חישוב וגילום כל ההוצאות וההכנסות הצפויות של החברה, הסתבר שתוך חמש שנים החברה תהפוך רווחית. כאשר ברור וידוע לכול שאת הרווחים נשקיע בהרחבת פעילותה של תפארת.
קידום מטרות חברתיות בכלים עסקיים, באופן כללי הוא מודל שמצליח. אני מסתכל על כל החברות של המגזר הרביעי שיש להן מודל עסקי חברתי, או על מודלים כמו "קפיטליזם קשוב" שרואים את הצרכים של הקהילה לנגד עיניהן ורואה שמדובר בחברות שמצליחות מעל הממוצע.
אנחנו אמנם בארץ עוד לא ממש מעכלים שאפשר להקים חברה מכניסה שהמטרות שלה הן רק חברתיות. אבל בבריטניה לדוגמה, שבה מפותח מאוד תחום המיזמים העסקיים מה שנקרא Social Enterprises, יש כיום מעל 60,000 עסקים מהסוג הזה והם ברובם מהווים הצלחה".
איזה סוג משקיעים אתה מחפש?
"אני לא רוצה משקיע אחד או שניים, אני רוצה אלפי שותפים. אם כל אחד שמתחבר לרעיון הזה יהיה שותף בסכום כסף קטן נוכל לחולל תמורה חברתית שתשפיע עמוק. הן באופן פרטני והן על כולנו כחברה, זה עוד משהו שיעשה לי טוב על הלב.
החלום שלי הוא, שכל אזרח במדינת ישראל יהיה שותף בתפארת מסכם אדמונד מבחינתי זו ההשקעה האולטימטיבית כיוון שזו השקעה בבני אדם"
לשותפות והשקעה במיזם תפארת לחצו כאן