מערכת המומלציםמתברר כי בגלל לחץ של יצרנים ישראלים, היה סעיף מיוחד שמנע מהיינץ לקרוא למוצר שלה בארץ בשם קטשופ
יש גבול לכל תעלול ומעתה גם קטשופ היינץ יוכל להיקרא בארץ קטשופ. שר האוצר והכלכלה, משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן, חתמו על תיקון צו הגנת הצרכן, אשר קובע הגבלות על יבוא מוצרים תחת השם קטשופ. הצו במתכונתו טרם התיקון, קבע דרישות ייחודיות אודות המרכיבים בתוך הקטשופ, אשר היוו חסם יבוא משמעותי המונע פתיחת השוק לתחרות הוגנת.
תיקון הצו נעשה במסגרת הצעדים שמבצע משרד הכלכלה בתחום הסרת החסמים ביבוא, בהמשך להמלצות הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים ביבוא בראשות מנכ"ל המשרד עמית לנג.
מתברר כי בגלל לחץ של יצרנים ישראלים, צו הגנת הצרכן כלל עד כה סעיף ייחודי אשר קבע דרישות ייחודיות אודות המרכיבים בתוך הקטשופ, כגון דרישה למינימום 10 מעלות בריקס (מדד למדידת כמות המוצק בתוך הנוזל) שמקורן בעגבניות. דרישה זו אינה קיימת באיחוד האירופי או בארה"ב או בכל חקיקה או תקינה במדינות מפותחות אחרות.
לכן נאסר על היינץ, התאגיד העולמי שמוכר קטשופ בכל העולם, למכור את המוצר בישראל תחת השם קטשופ, אלא ללא שם. אחרי שגם במשרד האוצר הבינו שמדובר במקרה חריג, הם החליטו לשנות את המצב.
ממשרד האוצר נמסר: "מטרת התיקון לצו הגנת הצרכן הינה להסיר את החובה לעמוד בדרישות הייחודיות בעניין דרישת הסף ל- 10 מעלות בריקס מעגבניות, ודרישה ייחודית נוספת בעניין כמות מוצקים. דרישות אלו הינן ייחודיות לישראל ועל כן יש צורך בלבטל חיובן דרך הצו. הציפייה של מקבלי ההחלטות כי תיקון הצו יגביר את התחרות בשוק ויביא להגדלת הנתח של החברות האחרות ואף יכניס חברות חדשות לשוק. היקף שוק הקטשופ עומד היום על כ- 220 מיליון שקל בשנה".