דינה אברמסוןהוא מסרב להתלבש, להתקלח, ללכת לישון או בכלל לשתף פעולה. היא צורחת בכל פעם שאתם מבקשים ממנה משהו שהיא לא רוצה? אתם לא לבד. הדס גרינברג, מנחת הורים ומדריכת התפתחות, פיתחה את שיטת "הורות מותאמת אישית". השיטה מיועדת להעניק כלים להורים שעומדים חסרי אונים מול ילד שמגלה סימני עקשנות, באמצעות ליווי אישי היא מצליחה להחזיר להורים את הסמכות ולמשפחה את השלווה
מירב עמדה חסרת אונים מול גיא שהשתטח על הרצפה וצרח בהתקף זעם. היא לא ידעה איך להגיב מול ההתפרצות. באופן טבעי היא רצתה לתפוס אותו ביד ולהוביל אותו אל המקלחת. אבל הניסיון בשבועות האחרונים לימד אותה שזה רק יגביר את ההתקף. "מה לא בסדר בי?" היא שאלה את עצמה. בעלה ניסה להתערב ולהשפיע על גיא להתקלח אבל המהומה רק גברה "זה הכול בגללך" הוא האשים את מירב מתוך ייאוש "את לא יודעת להציב לו גבולות" מירב הרגישה את קצב דפיקות הלב שלה מתגבר, היא רצתה לצרוח אבל במקום זה היא פנתה לצד והרגישה בדמעה של תסכול מבצבצת לה בקצה העין.
ספר הילדים הקלאסי "הדובון לא לא" מספר על דבון שאומר "לא" על כל דבר. לפעמים נדמה לנו שהילד שלנו הוא בדיוק כמו הדובון המפורסם. אנחנו מבקשים ממנו יפה וברוגע שיתלבש לגן, אבל כל מה שאנחנו מקבלים זה "לא", אחרי כמה ניסיונות להבטיח לו משהו בתמורה, אנחנו עוברים לשלב האיומים וכשזה גם לא מצליח, אנחנו מוצאים את עצמנו, ממש בלי שרצינו, נשברים מולו.
אמנם עמידה על הרצונות שלו והרצון לעצמאות של ילד יכולים בבסיסם להוות תכונות אופי חיוביות. אבל כשההתנגדות מצד הילד מתרחשת כל היום כל היום כל הזמן היא הופכת למשימה מאד מאתגרת. לעיתים קרובות ההרגשה היא שכל פעילות בסדר היום הופכת למשימה צבאית מורכבת. החל מהקימה בבוקר, ההליכה לגן, מריבות עם האחים, מקלחת בערב. וההורים? הופכים עם הזמן להיות מותשים ובלי שהם יודו בכך גם פגועים וכועסים.
אפשר להתמודד עם זה
הבשורה הטובה היא שאתם לא לבד, הורים רבים מתמודדים עם ילדים שמביעים התנגדות לכל בקשה הכי קטנה. להורה נדמה שהוא לבד במערכה ושהילד שלו מגיב כך בגלל שמשהו עובר עליו. כמו כן נדמה להם שהתקופה הזו תמשך לנצח ושהילד שלהם תמיד יישאר עם תכונת האופי העקשנית. אבל האמת היא שהבית הוא לא שדה קרב, והילד הוא לא חייל שצריך לציית. כל מה שצריך לפעמים הוא הדרכה הורית נכונה ובעיקר התאמה של סגנון ההורות שלכם לצרכי הילד כדי שתוכלו לצלוח את התקופה הזו בשלום.
אז האם אפשר בכלל להתמודד עם הסיטואציה? כדי לקבל תשובה ביקשנו לראיין את הדס גרינברג, מנחת הורים המתמחה בליווי משפחות ומדריכה התפתחותית ומנתחת התנהגותית. הדס ניהלה מערכות חינוך בישראל ביישובי גדר ורצועת עזה ולמודת קרבות ומצבי חירום. היא עוסקת בתחום כבר מעל 18 שנה ומביאה אתה ניסיון רב בעיקר בתחום הגיל הרך.
המסר המרכזי של הדס הוא שהורות היא שונה בין ילד לילד, אין מתכון אחד לכל ההורים והילדים. הורות בהתאמה אישית. תהליך הליווי של הדס מתקיים באמצעות חמישה מפגשים שבהם היא מלווה את ההורים גם בפגישות וגם באמצעות וואטסאפ בזמן אמת עד ליצירת תקשורת והבנה עם הילדים.
איך אפשר לעזור להורים שהילד שלהם מתנגד לכל בקשה שלהם באופן קבוע?
"העזרה הכי גדולה היא קודם כל להחזיר להורים את הביטחון בעצמם ובהורות. לעיתים קרובות הדרך לילד מאוזן עוברת דרך ההרגשה של ההורה שהוא בסדר. יש המון אנשי מקצוע שהטכניקה שלהם היא לגרום לך להרגיש כמה אתה דפוק ואז אתה תרגיש שאתה חייב אותם ולא יכול בלעדיהם. התפיסה שלי היא אחרת. אני מאוד-מאוד מחזקת את ההורים, ומאוד-מאוד חשוב לי לתת להם אמונה בעצמם וקודם כל להגיד להם עצם זה שהגעתם לפה זה רק מוכיח שאתם לא כאלה דפוקים או כאלה גרועים, אלא שאתם הורים טובים וקשה לכם. אז זה מאוד-מאוד חשוב לי שההורים לא יהיו בתחושה כל הזמן של הלקאה עצמית ושל חוסר אונים."
"בדור הזה, לא קל להיות הורים. כל הזמן אומרים להם אתם דפוקים, אין סמכות הורית, אין גבולות, איבדתם את זה. הם רוצים לתת גבולות, אבל הם לא יודעים איך לתת גבולות. לא קל להיות היום הורה, גם כשאתה מנסה להציב סמכות יש לך הר של נקיפות מצפון, אתה גם עושה טעויות בדרך כי אתה תוך כדי תנועה ואתה מנסה לפתור עם עצמך ולפתור עם הילד שלך הרבה בעיות. אז קודם כל חשוב לי שהורים יבינו שהם בסדר."
"שנית, חשוב לא להתמקד בטיפול בסימפטום. התפרצות זעם היא סוג של סימפטום למשהו עמוק יותר. בוא ננסה להבין מה קורה באינטראקציה בין ההורים לילד שמייצר את ההתנגדות הגדולה. אני מנסה במהלך הליווי להראות להורים איך נראים הדברים מבעד לעיניים של הילד, והיכולת לראות את הסיטואציה מתוך העיניים שלו מאפשר הרבה פעמים להפחית את הכעס וחוסר האונים מול הילד ולנסות להבין איך לפעול בתוך המורכבות."
למה זה קשור לסמכות הורית?
"תראי, אני תמיד אומרת שמשפחה זה תקשורת וקשרים זה תקשורת והורים וילדים זה תקשורת. עכשיו השאלה היא איך אנחנו מקיימים את התקשורת ואיך אנחנו מפרשים את המונח הזה של סמכות הורית. לימדו אותנו שהמונח הזה של סמכות הורית- צריך לפרש אותו כמשהו שהוא כוחני, כמשהו שהוא חזק, "תראה שאתה שולט בילדים שלך, תראה שאתה משתלט עליהם, תראה שאתה מנהל אותם" ואני לא מאמינה שזה עובד ככה בעידן של היום בעיקר לא להורים. לילדים זה יכול להיות יעבוד אם ההורים יהיו כאלה, אבל ההורים של היום הם לא כאלה, והם לא רוצים להיות כאלה, באופן שבו התפתחנו כחברה שהתפתחנו אני גם לא בטוחה שהם גם מסוגלים להיות ההורים הנוקשים. "
אז איך בכל זאת ניתן לקיים סמכות הורית בלי מאבקי כוח?
בשביל זה פיתחתי את שיטת "הורות מותאמת אישית" שעוסקת בזיהוי צרכים ותקשורת שמתאימה לילד הספציפי. ילדה למשל שרוצה להרגיש שהיא מנהלת את הסיטואציה, מיד תביע התנגדות אם נגיד לה, את חייב להיכנס עכשיו למקלחת לא מעניין אותי כלום. מיד זה ייצור אצלה טריגר של התפרצות ועמידה על שלה. אבל אפשר להעניק לה את ההרגשה שהיא זו שקובעת. אם ניתן לה לדוגמה לבחור. איך את רוצה להתקלח עם קצף או עם דלי ומשפך? בעצם הסטנו את הדיון מהאם תהיה מקלחת או לא, לאיך את רוצה להתקלח. אז היא מרגישה שהיא בוחרת, שהיא שולטת בסיטואציה.
אם לדוגמה יש אימא שמאד ממהרת בבוקר והילדה שלה בכוונה מתעכבת. האימא תגיד "אני ממהרת לעבודה, נו בואי כבר, למה את מתעכבת, את לא רואה שאני בלחץ?" אבל הילדה כן רואה שהיא בלחץ ודווקא בגלל זה חשוב לה לייצר לעצמה בועה בתוך הסטרס שהאימא משדרת. ככל שהאימא תהיה לחוצה יותר ככה הילדה תתעכב יותר. במקרה כזה, הייתי אומרת לאימא לתאם ציפיות מראש. לא להכניס את הילדה ללחץ מהרגע להרגע. אם היא יודעת מראש שהיא תמהר באותו בוקר, צריך להכין את הילדה מראש לכך שמחר היא תצטרך את עזרתה לא להתעכב בדרך, להכין אותה גם בבוקר מוקדם, לחלק את הדרך למקטעים וכל קטע של דרך להפוך למשחק כדי שהילדה לא תרגיש שגוררים אותה בדרך, אלא שהיא בתוך חוויה מהנה.
אז המפתח הוא בעצם תקשורת חכמה?
תקשורת זה קשר, אני מביא את הצרכים שלי שפוגשים את הצרכים של האחר ומתקיים ביננו במרחב הזה תנועה של צרכים. איפה אני רואה את הילד, איפה הוא רואה אותי. הצורך הבסיסי של הורים וילדים זה חום, אהבה וקרבה והצורך שיראו אותי, אבל יראו אותי באמת. המפתח הוא לא לחשוב שיש נוסחה אחידה לחינוך ילדים, אלא לראות את הצורך של הילד הספציפי שעומד מולי.
למה צריך תכנית ליווי עם מנחת הורים כדי לפתח תקשורת טובה עם הילדים?
כי לכולנו קשה לשנות דפוסים של תקשורת, זה כמו ההבדל בין להתחיל דיאטה או כושר לבד או לעשות את זה עם מאמן מנוסה. הסיכוי שבאמת תצליח לרזות גדול יותר כאשר אתה עושה את זה עם תזונאי קליני. ככה גם בנושא התקשורת במשפחה. אני לא מתכוונת להעניק טיפים או ייעוץ אלא להכניס את ההורים ואת כל המשפחה לתהליך. תהליך שבו כל המשפחה צריכה להתגייס ולעשות מאמץ לשנות את ההרגלים הקבועים. זה לא קל אבל זה אפשרי.
במסגרת הליווי האישי אני עוזרת להורים בפיענוח. מה הצורך של הילד שלי, איזה דברים אני מביא אתי שלא בטוח שהם מדויקים לו? מה הוא בא לעורר בתוכי? כאילו מה הקונספט הייחודי שלנו של החינוך מולו, אז באמת להיות מלווה באיש מקצוע זה נשמע כמו דבר חכם.
בואו נסתכל רגע על התמונה מבחוץ. בואו נבין את המקום של הילד, בואו נבין את הצורך שלכם, את הצורך של הילד- איפה הם נפגשים. אני נותנת להם כלים מאוד פשוטים ומאוד פרקטיים כדי שבסופו של דבר ברגע האמת הם לא יצטרכו להיכנס ליותר מדיי חשיבה, תהיה להם נוסחה שעובדת עם הילד והם יוכלו ליישם אותה.
איך זה עובד בפועל?
אני מזמינה את ההורים להתחייב לתהליך של שינוי בתוך המשפחה ולהתגייס לצורך כך גם נפשית. מדובר על חמישה מפגשים שלי עם ההורים של פעם בשבוע. שבהם אנחנו מדברים על הדברים, מעלים סיטואציות ומנסים לבנות תקשורת חדשה.
במהלך כל השבוע אני בקשר עם ההורים בוואצאפ. אני מבקשת מהם לנהל מולי את התיסכולים שלהם ולא מול הילד.
"אני אומרת להם: אם יש לכם רגע שאתם לא יודעים מה לעשות, מה להגיב, הילד עכשיו נמצא בהתפרצות זעם, אתם רוצים להכניס אותו למקלחת, וכבר שעה הוא לא נכנס, ועוד שנייה אתם תצרחו עליו, תתקשרו או תכתבו לי, הווטסאפ שלי סופג הכל. תשחררו את הקיטור אליי. מולו אתם מתנהלים מעכשיו בצורה מסוימת, ואני מסבירה להם איך הציפייה להתנהל מולו. צריך לזכור שבין הורים, בין כל בני האדם, אבל בטח ובטח בתוך משפחה, בין בני-זוג, בין הורים לילדים נוצרות המון-המון תבניות התנהגותיות והמטרה של התהליך היא לזהות את הדפוסים שלנו ולנסות לבנות משהו חדש."
"אז השלב הראשון הוא קודם כל לשנות את התבניות ההתנהגותיות ואז כשאנחנו מצליחים לשבור תמעגל הזה אנחנו מתחילים ליצור מעגל חדש עם תבניות שהם הרבה יותר נעימות, טובות, בריאות. הרי בסופו של דבר ילד לא נהנה מזה שצורחים עליו, למרות שהוא מוכן לשלם את המחיר."
"אנחנו מדברים גם על מה ההתנהגות שלנו גורמת לילד. שוב, ילד לא עושה דווקא. ילד- הוא מגיב לאיזשהי התנהגות שלנו בדרכו שלו, אבל זה בן-אדם שפוגש בן-אדם, אין מה לעשות. זה, הם, אנחנו חושבים שהם שלוחה שלנו ומורכבים גנטית מאתנו50 אחוז אימא 50 אחוז אבא, אבל בסופו של דבר מה-50 אחוז הזה נוצר משהו אחר לגמרי ולכן חשוב מאד לראות את הדברים מנקודת המבט גם של הילד ולהבין למה הוא פועל ומה מפעיל אותו. "
תוכלי לתת לי דוגמה למשפחה שליווית אותם ושהצליחו לשנות את הדפוסים?
הגיעה אלי משפחה עם שני בנים ובת, היא הייתה בת שנתיים וחצי, ילדה עם התפרצויות זעם שמנהלת את כל הבית. וההורים כבר היו בחוויה שהם כבר לא מצליחים לשלוט בעצמם מול זה, הם כבר על הגבול להרגיש רגשות קשים לילדה.
הילדה הייתה מאד חכמה, ממש ידעה לעשות מינפולציות ולנהל את האחים שגדולים ממנה. וכל דבר מהרגע שהם היו יוצאים לגן ועד הרגע שהיא הלכה לישון הפך להיות סרט ממש. היא נגמלה מחיתולים וחזרה לעשות צרכים כמינפולציה להורים. זה מדהים לשמוע אבל זה אמיתי. וההורים שהיו מותשים, לא הפסיקו לריב בינהם מה לעשות. ממש מאבקי שליטה.
התחלנו בתהליך הם התקשרו אלי על כל דבר, ואני השתדלתי להיות זמינה להם בכל מקרה חירום, עניתי להם אפילו מתוך סיום הקורס של הבן שלי בצבא. והיום הם אומרים גילינו את הילדה שלנו מחדש. זה לא שהילדה הפכה להיות פתאום רכה כמו חמאה, יש לה את האופי שלה. אבל הם למדו איך להתנהל מולה.
האבא לדוגמה היה גבר מאד רגיש והוא גילה שדווקא הבת שלו זקוקה לאבא אסרטיבי וחזק. לא כל ילד צריך אסרטיביות, אבל עבור הילדה הזו הוראות ברורות וקצרות עשו עבורה את ההבדל הגדול. ניסינו להרגיל אותה במקלחת לשיר מסויים שסימן לה לצאת החוצה, וזה עבד מדהים, האמא לא האמינה שהילדה יוצאת בדיוק כשהשיר הסתיים בלי שצריך להגיד לה מילה. זה נקרא התנייה סביבתית. האמא הייתה כל הזמן סביבה ולימדתי אותה להקדיש קצת זמן לעצמה וזה יראה לילדה לכבד את הזמן של האמא. אז במקום להתרוצץ האמא כל יום בארבע התחילה לנגן לעצמה בסלון, זה עבד מדהים, הילדה למדה לכבד את הזמן שלה. ממש ירדנו לרזולציות הכי קטנות. לדוגמה מה הרווח שלה מכך שהיא ממשיכה לפספס את השירותים, ואיך להפסיק להעניק לה את הרווח הזה כדי שלא יהיה לה אינטרס להמשיך בכך. ולאט לאט נהיה בבית שינוי של 180 מעלות.
אז בעצם לכל ילד יש צורך בהורות אחרת?
בדיוק כך, אני קוראת לזה הורות מותאמת. להתאים את החליפה לכל ילד, כי אין משהו אחד שנכון לכל הילדים. יש ילד שצריך מגוון של בחירה ויש ילד שזה אסון לתת לו לבחור. וכשההורים מתחילים להבין את המקום שממנו הילד פועל דרך העיניים שלו ולא דרך העיניים שלהם הרבה פעמים התקשורת הופכת להיות טובה יותר.
ההורה צריך להבין איזה חלקים הוא מביא אל תוך ההורות, לפעמים הוא מביא באופן אוטומטי משהו שהוא גדל עליו, שהוא ראה אצל ההורים שלו, אנחנו מנהיגים הורות בבית לפי סוג האישיות של ההורה והמטען הרגשי שיש מהבית עוד של סבא וסבתא שזה גם מרכיב מאוד מעניין. אבל זה לא בהכרח מתאים לילד שלנו.
כל ילד הוא אחר ולכן אנחנו לא יכולים להיות אותם הורים לכל ילד כי כל ילד. אבל במסגרת הליווי האישי אנחנו נרקח כאן איזה תמצית הורות ייחודית, אין שיטה אחת שמתאימה לכולם, כמו כשאין שיטת אדלר ושיטת הדס.
הנחיית הורים זה בין פסיכולוגיה לסוציולוגיה. הצד הפסיכולוגי זה הצד של ההבנה והתקשורת והצד של הסוציולוגיה זה להבין את הילד, את ההורים, את העולמות מהם הם מגיעים, מה כל אחד מביא איתו להורות ואיך זה משפיע עליו. לי עצמי יש שלושה ילדים שכל אחד מהם צריך משהו אחר לחלוטין ולקח לי שנים להבין את זה.
מה בעצם הסוד ?
הסוד הוא שכל ילד צריך משהו אחר בתקשורת שלו מול ההורים. יש ילדים שצריכים הורים אסרטיביים ויש ילדים שצריכים הורים שיגלו איתם גמישות. והדרך היא לגלות אצל כל ילד מה מפעיל אותו ואיזה סוג של הורה הוא צריך מולו כדי להצליח לעבור את כל האתגרים בשלום.