מערכת המומלציםמיני מהפכה התרחשה השבוע בין כותלי בית המשפט, בתקדים ראשון מסוגו קבע כבוד שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל כי יש לקבוע חריג נוסף בעניין סדרי הדין הנדרשים להגשת בקשת עיכוב ביצוע במקרי מצוקה חריגים
תארו לעצמכם שבן הזוג שלכם מבקש לקבוע החלטה מהשופט הנוגעת לחיי הילדים שלכם, אולם אינכם יכולים להגיש בקשה לעיכוב הביצוע, זאת כיון שעל פי החוק היבש, במידה וכבר הוגשה בקשת עיכוב ביצוע בעבר, מנוע הצד המבקש להגיש בקשה עצמאית בשלב הערעור.
עו"ד זאב ולנר קבע השבוע תקדים מעניין כאשר עתר לבית המשפט העליון בערעור הנוגע לחייה של משפחה עם ילדים בבקשה כי מערכת המשפט תכיר בזכותה של אם להרחיב את סקלת החריגים ולאפשר לה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע אשר היה משנה את חיי המשפחה לחלוטין.
כידוע נקבע בע"א 2631/15 הראל נגד מאסוורה כי מבקש עיכוב ביצוע זכאי להגיש בקשה עצמאית בבית המשפט של הערעור לצד הגשת הערעור, זאת כל עוד לא הוגשה בקשת עיכוב ביצוע בדרגה הראשונה (לפני הגשת הערעור).
היה והוגשה בקשת ביצוע בערכאה הראשונה מנוע הצד המבקש להגיש בקשה עצמאית בשלב הערעור, אלא אם הגיש בקשת עיכוב ביצוע למספר ימים עד למועד הגשת הערעור. זה החריג היחיד שנקבע בפסק הדין של שופטי העליון פה אחד.
במקרה שהובא לפני מספר ימים לפתחו של ביהמ"ש העליון טען ב"כ המערערת, עוה"ד זאב ולנר כי למרות שקודמו בתפקיד הייצוג ביקש עיכוב ביצוע בבית המשפט הראשון – עד לתום הערעור – אין להעניש את האישה על מהלך זה וכי יש מקום שבית המשפט עליון ירחיב את סקלת החריגים לכלל שנקבע בע"א 2631/15 בנסיבות מיוחדות כמו אלה שהועלו ונחשפו בערעור שהוגש זה עתה.
עוד נטען כי נכון שקודמו הגיש בקשה לעיכוב עד תום הערעור השופטת הסכימה לעיכוב בן מספר ימים. רשות הערעור על החלטה זו נדחתה. אח"כ נימק ביהמ"ש המחוזי, השופטת שטמר כי המערערת מיצתה את ההליכים לפי ההלכה שנקבעה ע"א 2631/15 וביהמ"ש אינו יכול להושיט לה סעד.
כב' השופט ניל הנדל קיבל את טענת עוה"ד ולנר וקבע, שנכון עשתה המערערת שהגישה בקשת עיכוב עצמאית במסגרת הערעור שהגישה. בנגוד לעמדת הש' שטרמר, שדחתה את הבקשה מהטעם הטכני שהמערערת כבר מיצתה זכויות עיכוב הביצוע שהיו לה, נקבע כי בית המשפט המחוזי מחויב לדון בבקשת עיכוב הביצוע על כל הטענות המופיעות בערעור ובבקשה.
השבוע חזר התיק לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז וכב' השופטת ורדה פלאוט אכן חשפה נקודות שנויות במחלוקת בפסק הדין של הערכאה הראשונה (כב' השופטת חני שירה מביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ), וקבעה כי יש מקום לעכב את ביצועו של פסק הדין לאלתר וללא דיחוי, ואין להעביר אישה וילדים למקום מגורים ולימודים אחר בטרם ישמע הערעור לגופו.
נראה כי ככול שיתעוררו בעתיד מצבים חריגים, לא יהיו ידיו של ביהמ"ש לערעורים כבולות באופן קשוח בהלכה בע"א 2631/15, עד כדי כך שיאלץ לדחות בקשת עיכוב ביצוע של צד שערעורו בעל סיכוי וכשהנסיבות מחייבות זאת.