מערכת המומלציםשני ילדים מאומצים לניצולת שואה התקוטטו על הירושה ובית הדין למשפחה נדרש לסוגיה
סכסוך ירושה סוער בין שני ילדים מאומצים לניצולת שואה שעברה ניסויים אצל מנגלה, הגיע עד לבית המשפט. לדברי עו"ד טובה כהן, שייצגה את בנה של ניצולת השואה ואת אחייניתה – הבת התאפיינה בסגנון חיים מרדני ופרוע מילדותה – ובמהלך אחד הריבים הקשים בינה לבין אביה המנוח – הוא קפץ מחלון הקומה השלישית אל מותו. לדברי עו"ד כהן, לימים הסתכסכה הבת גם עם אמה המאמצת, לא הזמינה אותה לחתונתה – ומנעה ממנה לראות את נכדיה. עקב יחסה העוין והמתמשך של הבת החליטה האם לשנות את צוואתה – ולהוריש את רוב רכושה לבנה ולאחייניתה – אשר סעדו אותה בשנותיה האחרונות.
האם הורישה לבנה את דירת מגוריה וכחצי מיליון שקלים חסכונות. לאחייניתה הורישה 300 אלף ₪, ולבתה הורישה 140 אלף שקלים בלבד. הבת, שלא שבעה נחת מחלקה בירושה, הגישה בקשה לביטול הצוואה לביהמ"ש למשפחה – שנדחתה בימים אלה – בפסק דין שהותר לפרסום.
בפסק הדין בתיק ת"ע 15-05-23060 קבע כב' השופט יורם שקד מביהמ"ש למשפחה בתל אביב כי האם הייתה צלולה מנטלית כשחתמה על צוואתה בניגוד לטענת הבת וכי הבן לא השתלט על דעתה של המנוחה ולא הייתה השפעה בלתי הוגנת – וכי הסכסוך המר בין השתיים מספק הסבר מניח את הדעת לשינוי הצוואה.
בפסק דינו הוסיף וכתב השופט: "הליך זה חשף בפניי את הקלות הבלתי נסבלת, שבה מוגשות התנגדויות לצוואות שלא נפל בהן רבב, תוך הטחת האשמות חסרות שחר".
כך, קבע השופט כי הוכח בפניו ללא כל צל של ספק, שהצוואה היא תולדה של רצונה החופשי של המצווה, וכי היא היתה בדעה צלולה עת יזמה והתקשרה עם עורך הדין, טרם עריכת הצוואה השנייה. עוד קבע השופט, כי הוכח שבין האם המנוחה לבתה לא שררו יחסים טובים או כל קשר שהוא, מאז ניתקה הבת את יחסיה עם האם באופן חד צדדי. להבדיל מיחסים אלו, עם הבן היו לאם יחסים טובים והיא אף חשה חמלה כלפיו, כך קבע השופט.
על כן פסק כב' השופט כי צוואתה השנייה של האם המורישה תאושר כלשונה. כמו כן, השית השופט על הבת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 40,000 שקלים.