הקיבוצניקית ביקשה מהרבנים למנוע את פינויה מהבית

חברת קיבוץ הגישה לאחרונה בקשה לבית הדין הרבני, למתן צו-מדור ספציפי על הבית המשותף לה ולבעלה. לדברי עו"ד עינבר לב, המייצגת את האישה, צו למדור ספציפי אוסר כל אפשרות למכור את הדירה, ולא מאפשר לאף גורם לפנות את האישה מהנכס, גם אם הנכס כלל לא שייך לה – אלא לקיבוץ במקרה זה. לדברי עו"ד לב, מבנה הבעלות על בתים בקיבוצים, ביחוד כאלה שלא נערך בהם שיוך נכסים, הוא מורכב ביותר – ולמעשה בית הדין הרבני הוא הגורם שהכי קל לכפות באמצעותו את אי-פינויה של האישה מבית שכלל לא נמצא בבעלותה, שהוקם על אדמה שכלל לא בבעלות הקיבוץ.
לדברי עו"ד לב, הפניות של חברי קיבוץ אל בית הדין הרבני הן נדירות ביותר, בגלל פערים היסטוריים בין קיבוצים לעולם החרדי – אך למעשה, פעמים רבות, זו הערכאה שיכולה לספק את ההישגים הטובים ביותר עבור הקיבוצניק המתגרש.
בית הדין קבע כי יש לדון בבקשת האשה במעמד שני הצדדים, ורק לאחר בחינת זכאותה למזונות-אשה יהיה ניתן לאכוף צו מדור ספציפי על הבית. בית הדין קבע דיון דחוף לדון בסוגיה מיד לאחר פגרת בית המשפט.

במסגרת תביעה לגירושין הגישה חברת קיבוץ בקשה למתן צו מדור ספציפי. לדברי עו"ד עינבר לב, צו מדור ספציפי מהווה את אחת מזכויות היסוד הניתנות לנשים על פי ההלכה היהודית, ולפיו לאישה נשואה עומדת זכות לקבל מבעלה מגורים וקורת גג שקטים ומוגנים. צו זה מוגש כסיוע זמני במסגרת בקשה למזונות אישה, ומיושם עם קבלתה.
"האישה ביקשה יעוץ, הבעל סירב"
על פי תביעת הגירושין שהגישה האישה באמצעות עו"ד לב, חלה הרעה ביחסו של הגבר כלפיה לאחר לידתה האחרונה, והוא אף החל לבגוד בה. חרף כך, ביקשה האישה מבית הדין הרבני שיורה על גירושיה מבעלה, ויקבע לה מזונות אישה עד מתן הגט. כמו כן, ביקשה עו"ד עינבר לב חיוב למדור ספציפי בדירה – עד למתן הגט בפועל – כלומר, שיינתן צו שימנע את פינויה של האישה מביתה עד אשר ישלימו בני הזוג את גירושיהם.
לדברי עו"ד עינבר לב, הבית המשותף לשני בני הזוג אמנם לא שייך להם מבחינת החוק, היות והקיבוץ עדיין לא ערך שיוך דירות לחבריו, אך השניים השקיעו בו יחדיו כמיליון שקלים – על מנת להרחיבו ולשפצו. לדברי עו"ד לב, קבלתו של צו למדור ספציפי לא יאפשר לקיבוץ להעביר את הבית לשימושו של אדם אחר, ולמעשה יחייב את הבעל לעבור לדירה חלופית בקיבוץ..
עו"ד לב דרשה בבקשתה, שהבית יוותר בחזקתה של האישה, על הזכויות והחובות הכרוכות בהחזקה זו, וכי הגבר יקבל את החזר השקעתו בבית וכן פיצוי סמלי, בקיזוז חובותיו לתובעת, במידה שיהיו.
במסגרת החלטת בית הדין קבעו הרבנים שבקשתה של האישה הגיונית וראויה, אך יש תחילה לבדוק אם היא זכאית למזונות אישה, ועל כן קבעו דיון דחוף בסוגיה מיד לאחר סיום פגרת בתי הדין.
לדברי עו"ד לב, למרות התהום ההיסטורית והתרבותית הפעורה בין רוח הקיבוץ לבין החברה החרדית – דווקא פניה של חברי קיבוץ אל בית הדין הרבני בסכסוכי גירושין, יכולה לספק להם יתרונות חומריים ולא חומריים רבים.