"מתחת לכל מחלה ממושכת מסתתר כאב רגשי שצריך לצאת החוצה" אומרת אודליה אייזנברג מאמנת רוחנית וסופרת המלווה חולים בתהליכי ריפוי "לי עצמי הייתה מחלה נדירה, הצלחתי להירפא ממנה כשהבנתי שמתחת לכאב הפיזי ישב רצון לאהבה שלא התממש"
מ. הגיעה לקליניקה של אודליה אייזנברג בעקבות מחלת הסוכרת ממנה סבלה, המחלה התפתחה אצלה בחמש השנים האחרונות. בתהליך הליווי וכלי האימון שקיבלה התפתחה שיחה על הסוכרת ועל הקושי לספוג מתיקות בגוף. המתאמנת שיתפה כי אכן בחמש השנים האחרונות היא מרגישה שלמרות שיש לה מחזרים, קשה לה לקבל אהבה וליצור אינטימיות בזוגיות, קשה לה לספוג דברים טובים. האסימון שנפל היה כי מחלת הסוכרת לא סתם התפתחה, היא הייתה רק ביטוי לחשש שלה ליצור קירבה, לכך שהיא עומדת כל הזמן על המשמר, ומתכוננת לצאת להילחם, להתגונן, וההבנה הזו אמנם לא ריפאה את הסוכרת של המתאמנת, , אבל אפשרה לה להתחיל לעבור תהליך שבו היא משחררת את הקונפליקט שבתוכה, את הרגשות הקשים שלה ומסכימה לפנות מקום לאהבה. המתאמנת הסכימה לקבל את התמיכה הרגשית שהייתה זקוקה לה, מה שמסייע לה לחיות חיים מיטיבים ובהמשך, לגרום לגופה לרפא את עצמו.
המחלה מבקשת שנתחיל להקשיב לעצמנו
"הגוף שלנו מסמן לנו באמצעות המחלה שיש לנו צורך רגשי שלא בא לידי ביטוי" טוענת אודליה "כשאני פוגשת אנשים שחולים במחלות כרוניות, במהלך האימון תמיד משתחרר הכאב הרגשי שהיה מקופל מתחת למחלה, לעיתים קרובות הוא זה שיצר אותה מלכתחילה. המחלה מבקשת מאיתנו שנשחרר את הכאב הזה, שנתחיל לשים לב אליו, שנתחיל להעניק לעצמנו תשומת לב."
"כל מחלה היא בעצם קריאת השכמה. לעיתים היא מסמנת לנו שיש לנו בעיה בזוגיות, במערכות יחסים. לעיתים היא מסמנת לנו שהגיע הזמן לנוח, ריצינו אחרים ועכשיו הגיע הזמן לחשוב על עצמנו. לעיתים היא מאפשרת לנו להשתחרר מעבודה שאנחנו לא רוצים, או ממחויבות גדולה מידי. היא מאפשרת לנו עצירה ומבקשת שנתחיל מחדש. הגוף מדבר אתנו, השאלה היא אם אנחנו נסכים להקשיב לו ונתחיל להתעורר"
שיחררתי לשלום את המחלה הנדירה שלי
"בגיל 23 הגוף שלי התחיל להתעוות, הפנים שלי התנפחו ועברתי כל מיני תופעות מוזרות" משתפת אודליה בסיפור האישי שלה "הרופאים לא ידעו במה מדובר, חשבו שאולי יש לי בעיה פסיכיאטרית. זה היה בשנות התשעים, לא היה אינטרנט ולא היה מספיק מידע נגיש. יום אחד פתחתי את האנציקלופדיה הרפואית , ד"ר גוגל של אז, אמרתי להורים שלי תראו מה כתוב כאן, זה בדיוק מה שיש לי. התברר שמדובר במחלה נדירה בשם קושינג, גידול במוח, יש אותה אחת למיליון איש, ומתפתחת לאיטה בגוף, כמו דיבוק.
הייתי נשואה באותה תקופה ואמרתי לבן הזוג שלי דאז, לא התחתנת איתי במצב הזה, תרגיש בנוח להתגרש ממני, אבל הוא מצדו אמר שהוא נשאר איתי גם במצב הזה. נדמה לי שבדקתי את גבולות האהבה שלו אלי , האם הוא יאהב אותו למרות שהמראה שלי השתנה, שהגוף התנפח והשמין והפנים שלי התעוותו?
"בשלב מסוים הבנתי, שבעצם אני זו שיצרתי את המחלה, הבנתי שמתחתיה ישב רצון של הרבה שנים לקבל אהבה מבחוץ,שאני מנסה למשוך אלי אהבה ותשומת לב באמצעות המחלה, ואכן כולם התחילו לרחם עלי ולהרעיף עלי אהבה. התמורה מהמחלה היתה גדולה, עד שהגידול חזר פעם נוספת לאחר הניתוח הראשון. אז קיבלתי הארה , שאני יכולה לקבל את האהבה שהייתי זקוקה לה בדרך אחרת , בזכות החוזקות שלי, לשחרר את המחלה, וכך נרפאתי ממנה לחלוטין"
כל מחלה מביאה אתה הרבה כאב אבל גם הרבה רווח
"כיום בעזרת הכלים המקצועיים שרכשתי אני מלווה אנשים שחולים במחלות נדירות, ממושכות או כרוניות. במהלך האימון אנחנו עוברים את כל השלבים שמאפשרים לשחרר את הכאב הרגשי שגרם למחלה". מתארת אודליה
איך בעצם עובד התהליך בקליניקה?
"השאלה הראשונה שעליה אנחנו מתעכבים באימון היא מה המחיר שאני משלם בגלל המחלה ומה אני מרוויח בעקבות המחלה. המחלה מביאה אתה לא רק כאב אלא גם תשומת לב, אהבה מהסביבה, שחרור. אחרי שאנחנו מבינים איזה רווח אני מקבל מהמחלה אנחנו שואלים האם אני מסכים לקבל את הרווח הזה ממקום אחר? לדוגמה אם מישהי חולה באנורקסיה, ואנחנו מגלות יחד שמתחת לאנורקסיה מסתתר כאב של מאבקי שליטה בתוך המשפחה, או רצון לשלוט על מה נכנס לתוך הגוף שלי. השאלה הבאה שאנחנו שואלים היא האם אוכל לקבל את השליטה על חיי בדרך אחרת שהיא לאו דווקא המחלה?
אצל הרבה מתאמנים עולות שאלות רבות. האם אוכל לקבל אהבה לא רק דרך דרמה? האם אוכל לקבל את תשומת הלב של הורי לא רק כשאני שוכב בבית החולים? התשובה היא כן. אבל זו דרך לבנות מחדש את עצמי כדי לקבל את כל הרווחים הללו בדרך חיובית ולא בדרך השלילית של מחלה. אני מלמדת אנשים שהם יכולים לקבל את האהבה שמגיעה להם ללא מאמץ, בזכות הדברים שיש להם לתת ולא בזכות הדברים שיש להם לקחת.
במהלך האימון אנחנו מוצאים מהם הדברים שאני כן טוב בהם ושבזכותם אוכל למשוך אל תוך חיי רק טוב. למגנט אלי שפע, כי מגיע לכולנו לחיות את חיינו באופן הכי טוב שיש"
"הליווי במקרים של מחלה הוא גם חשוב, כי הסביבה הקרובה הרבה פעמים כבר מתקשה להבין אותך. לדוגמה אנשים עם פיברומיאלגיה שמתלוננים על כאב בגוף, בשנה הראשונה הם עוד מקבלים תמיכה והבנה אבל כשהשנים עוברות גם הסביבה הקרובה כבר מאבדת את הסבלנות לשמוע בכל פעם מחדש על הכאבים שלך"
"האימון מאפשר להשתחרר מהרבה חסמים, אמונות שגויות ודפוסים מעכבים שאנחנו הולכים אתם כל החיים ורק מגבילים אותנו, אנחנו יוצרים חוזה חדש שבו אני מחליט מה אני רוצה שיהיה בתוך סיפור חיי, זה מדהים כמה שזה עובד"
"במהלך האימון אנחנו מבינים שסביב המחלה יש עוד נושאים רבים שמבקשים טיפול כמו הזוגיות, הורות, משברים אישיים שלא עברו עיבוד רגשי ועוד"
אפשר להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי
הראיון שאני מקיימת עם אודליה הוא בביתה, בלב הג'ונגל העירוני של פתח תקווה מאחורי שער קטן מסתתר בית פרטי מרהיב ביופיו עם גינה ירוקה עצומה בגודלה. בתוך הבית יש הרגשה של מקדש קטן עם סמלים של אהבה שפזורים בכל מקום ואנרגיה חיובית שנוכחת בחוזקה. בבית אני פוגשת את יואב, בן הזוג הנוכחי של אודליה אייזנברג, אמן ומדריך טיולים שופע אנרגיה חיובית ואהבה, נראה שאודליה הצליחה להביא אל תוך חייה רק דברים טובים וכעת היא פנויה להעניק לאחרים את התובנות מהדרך שעברה עד הלום.
אודליה היא לא מאמנת שגרתית, אלא משתמשת מלבד כלי האימון הסטנדרטיים גם בכלי טיפול אנרגטיים, תקשור, קלפים של העצמה ועוד. מה שמעניק למטופלים שלה גם את ההיבט הרגשי הטיפולי, גם את ההיבט האנרגטי וגם את ההיבט הרוחני של המחלה והריפוי. אודליה היא גם סופרת, היא יצרה ספר "להיות במקום שמגיע לך" וערכת קלפי מסרים להכוונה.
דרך ארוכה עברה אודליה עד שהפכה למאמנת אישית המלווה ותומכת בחולים ובבני המשפחות שלהם. סיפור החיים שלה הצליח להוכיח לה בכל פעם מחדש כי ניתן להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי אם רק מסכימים להקשיב לכאב. כך למשל לאחר ניתוח ראש שעברה בעקבות המחלה הנדירה, הרופאים הודיעו לה כי אין לה ייצור הורמוניים נשיים ולכן לא תוכל ללדת. אודליה יצרה חזון אישי ובו ראתה את עצמה כאם ואכן לאחר שנה בלבד היא זכתה ללדת את בתה ליאל. האמונה שאפשר וניתן להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי באה לידי ביטוי גם כאשר הקימה וניהלה מכללה להשכלה גבוהה בפתח תקווה ובה היו כארבעת אלפים סטודנטים. האנשים שהגיעו למכללה היו אנשים שהתקשו להאמין שיוכלו להצליח להשיג את התואר הנכסף אולם אודליה סייעה להם להאמין ביכולתם והם הצליחו לעשות זאת. בתחום הזוגיות, היא התגרשה ביחסים טובים מנישואין שלא התאימו להם יותר, וכיום היא מנהלת זוגיות מאושרת ומלאת חברות, החיים שלה הוכיחו לה כי אין דבר שהוא בלתי אפשרי
מותר לנו לחיות את החיים שאנחנו באמת רוצים
אודליה מביאה דוגמאות נוספות: מתאמנת שהיתה במערכת יחסים פוגענית, ונשארה בזוגיות מפחד מהלא נודע, בגלל הילדים ועוד סיפורים שסיפרה לעצמה, פיתחה סרטן, הסרטן הראה לה שהיא צריכה לדאוג לעצמה, שהחיים לא מובנים מאליהם והיא הבינה שמגיע לה להבריא את עצמה ואת מערכת היחסים שלה, להיפרד כדי להגשים את רצון הנשמה שלה , שהיא יצרה לעצמה מחלה כדי להתעורר ולהשתחרר ממערכת היחסים הזו.
בחור צעיר שרצה לעזוב מקום עבודה נחשב בהייטק אבל לא הקשיב לקול הפנימי שלו , רק אחרי מחלת קורונה ממושכת הבין שהוא לא מוכן לחזור לאותו מקום שבו מודדים אותו לפי יעדים. במהלך האימון זיהינו מה המקום שהוא רוצה להיות בו, הראתי לו את היצירתיות החבויה שבו, וכיוונתי אותו לדרך החדשה שהוא יכול לבחור בה.
"אצל הרבה אנשים רק כשהמחלה מגיעה הם מסכימים להגיד זהו, מספיק, עכשיו התור שלי. עד פה הקשבתי לכם עכשיו אני מתחיל להקשיב לעצמי. מותר לי לרצות מה שאני רוצה ולא מה שאחרים רוצים בשבילי, מותר לי לחיות בלי להתנצל על עצם קיומי, מותר לי לאהוב את עצמי בלי להילחם על האהבה"
"אני אומרת למתאמנים שלי , שהמחלה היא לא גזירת גורל, אנחנו יכולים לשחרר אותה לדרכה. אני חלילה לא מתיימרת להיות אחת שמרפאת מחלות או טוענת ש יכולה לרפא מחלה אבל בהחלט אפשר למצוא כלים איך להתמודד יותר טוב, איך לרפא את הכאב הרגשי ולשחרר את הקונפליקט שישב כל השנים מתחתיה", להבין שאפשר לחיות חיים מיטיבים מתוך שמחה, וכשהנפש משוחררת , הגוף מרפא את עצמו.
גוף ונפש אחד הם, והריפוי הוא הוליסטי.
"האימון הוא כמו מוסך, הרכב חייב להגיע לטיפול עשרת אלפים, רק כשאנחנו מסכימים להרים את מכסה המנוע ולראות את כל הבעיות שיושבות שם מתחת נוכל להחזיר את הרכב לפעולה והוא יוכל שוב לצאת אל הכביש ולהמשיך לנסיעת חייו"
המסר שלי לכל אדם הוא "כמו שיצרת את המחלה בגלל צורך פנימי, כך גם תוכל לרפא את חייך, להבריא את עצמך".