דינה אברמסוןמאחורי ההצלחה האקדמית של אלפי סטודנטים יוצאי אתיופיה, עומדת "קרן חנן עינור". העמותה תומכת בסטודנטים באמצעות מלגות ויחס אישי ומלווה אותם כל הדרך עד להשתלבות בעולם העבודה. כיום הקרן מצליחה להיענות רק לרבע מהפונים ולכן יוצאת בקמפיין גיוס המונים מתוך תקווה לגייס משאבים שיספיקו לכל סטודנט שחולם על מלגה
את מחיאות הכפיים הסוערות בטקס מקבלי המלגות של קרן עינור אי אפשר היה שלא לשמוע, את דמעות ההתרגשות אי אפשר היה שלא לראות. לא מדובר בעוד טקס רגיל של סטודנטים מקבלי מלגות, אלא טקס שמהווה מפתח לשער ההשכלה והקריירה, חלום שעבור סטודנטים רבים לא היה אפשרי למימוש אלמלא המלגות של קרן עינור.
"אני הבכורה מבין חמישה אחים, אני גם הראשונה שיש לה תואר, אני מקווה שגם שאר האחים שלי ימשיכו את הדרך הזו" משתפת אורטל אגניו אילה שקיבלה מלגה מהקרן ללימודי תואר שני בקרימינולוגיה קלינית.
הקדישו את חייהם למען השכלתם של יוצאי אתיופיה
חנן עינור היה פעיל במוסד לעלייה ב', הוא שירת במגוון תפקידים חשובים כאיש משרד החוץ, שימש בין היתר, כשגריר ישראל באתיופיה בשנות השבעים וסייע בהעלאת יהודי אתיופיה. חנן התאהב בקהילה ואנשיה והוא ההשראה מאחורי "קרן חנן עינור", את העמותה לזכרו הקימה אשתו, שרה עינור, דמות מופת, שהקדישה את חייה בין היתר במסירות יוצאת דופן, למען השכלתם של יוצאי אתיופיה.
הקרן הפועלת כבר שלושה עשורים למען צעירים יוצאי אתיופיה. מאז היווסדה, חולקו עד היום במסגרת הקרן, למעלה מחמשת אלפים מלגות לסטודנטים אשר ביקשו להירשם ללימודים גבוהים ולתכניות מנהיגות בהם תואר ראשון, תואר שני ולימודי דוקטורט.
בכל שנה מעניקה הקרן מלגות בגובה של 1,300,000 ₪ ומאפשרת למאות סטודנטים לעבור את שנת הלימודים האקדמית בהצלחה, כיום, מנכ"ל הקרן הוא עמוס עינור, בנם של חנן ושרה. הוא וכל שאר חברי הוועד המונה בין היתר גם בוגרי המילגות פועלים בהתנדבות מלאה מתוך תחושת שליחות.
לצורך הכתבה נפגשתי לראיון עם ד"ר צגה מלקו, יו"ר קרן עינור ומר חיים קונפינו, חבר הנהלת הקרן כדי לשוחח אתם על החשיבות הקריטית של העמותה.
מה גרם לכם באופן אישי, להתגייס להתנדב למען הקרן?
"אני עצמי הייתי בין מקבלי המלגות" משתפת אותי ד"ר צגה מלקו יו"ר קרן עינור. מלקו היא עיתונאית, סופרת ופעילה חברתית – מבכירות השידור הציבורי בעבר ובהווה, ומועמדת מפלגת הליכוד בבחירות הקרובות. "אבל מעבר להכרת התודה, הדרייב שלי לכל העשייה בקרן הוא פעילותה של שרה עינור, שהקימה את הקרן. שרה הייתה אישה נפלאה שהשקיעה את כל כולה למען הצלחת הדור הצעיר והקהילה". היא מתארת בהתפעלות "היא אינה בת העדה, צבע העור שלה לא דומה לשלי, אבל הנתינה, הדאגה וההשקעה שלה למען שילוב ולמען החברה והמדינה, הם אלו שמעניקים לי כיום את הכוח להמשיך. אני יודעת שאני קיבלתי מהקרן את התמיכה כשהייתי סטודנטית, הבן שלי אז היה בן חמישה חודשים, כיום הוא בן 25, רופא, דור שני. אני יודעת שהיום התפקיד שלי הוא להמשיך את הנתינה ולהעניק מעצמי לאחרים. "
חיים קונפינו, חבר הנהלת הקרן, עבד בשירות המדינה ובהמשך בניהול וביצוע פרויקטי תשתית מורכבים בחברות הייטק. הוא היה בין הפעילים במבצע שלמה, מבצע הצלה אווירי לחילוצם של יהודי אתיופיה. כיום הוא מומחה למדינות קרן אפריקה ועוסק בפיתוח עסקי.
"תמיד חשבתי שלהביא את העולים מאתיופיה לישראל היה החלק הקל של הביצוע, החלק הקשה הוא תהליך הקליטה של העולים בישראל. לכן, אחרי שסיימתי את העבודה שלי בחו"ל נעניתי לבקשה של שרה להתגייס לפעילות הקרן מתוך אמונה שחשוב גם להפוך את הקליטה ליותר קלה ונעימה. אני מאמין כי השכלה גבוהה ורכישת מקצוע הם הדרך שבה ניתן להשפיע על מוביליות, למגר גזענות ולצמצם פערים עבור צעירים ממוצא אתיופי שחפצים לשנות את מציאות חייהם לטובה".
עם הצלחה לא מתווכחים
בין בוגרי הקרן וסיפורי ההצלחה שלה אפשר למצוא דמויות ידועות כגון חבר הכנסת שלמה מולה, סיגל קנוטופסקי – מנכ"לית עמותת עולים ביחד, אשר אליאס – יזם חברתי ומייסד ארגון טק-קריירה, ד"ר הדס מלדה-מסרטה – רופאה בחיל האוויר , שי פרדו – שחקן תיאטרון וטלוויזיה ועוד רשימה ארוכה.
שמעון סולומון, חבר וועד עמותה ותיק, הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כשגריר ישראל באנגולה, מי שהיה חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת "יש עתיד". הוא רק דוגמה אחת לבוגרי הקרן שמהווים כיום חלק מהמנהיגות הישראלית.
"את קרן עינור פגשתי בזמן שהייתי בעיצומם של לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה. הקרן מאד סייעה לי בזמנו עם מלגה שהקלה עלי." מספרת מהרטה ברוך רון, שחקנית ישראלית, לשעבר סגנית ראש העיר תל אביב וכיום מועמדת לרשימת העבודה בכנסת. "100% מהתרומות מוקדש להשקעה בסטודנטים, לשיווין הזדמנויות וצמצום פערים. השכלה אקדמית פותחת דלתות ויוצרת מוביליות חברתית והיא בבחינת תיקון עולם״.
אחוזי ההצלחה מדברים בעד עצמם ועומדים על 98% של מסיימי תארים אקדמיים. מדובר אחוז גבוה מאד של הצלחה. אבל דווקא ההצלחה הזו של בוגרי הקרן מביאה אתה פניות רבות מסטודנטים שלא כולן יכולות להיענות. לכן בימים אלה, יוצאת הקרן בגיוס המונים על מנת לאפשר את המשך הפעילות ולאפשר לכל פונה מענה.
"החזון שלנו הוא לעבוד ישירות עם יוצאי אתיופיה בישראל ולעזור ביצירת גרעין מנהיגותי המחויב גם לקהילה וגם לחברה כולה ולהעצים דור חדש להצליח ולשגשג בחברה הישראלית." אומר עמוס עינור, מנכ"ל הקרן "המשותף לכל התלמידים שלנו הם המוטיבציה והדחף העז לעבוד קשה ולהצליח ובסופו של דבר לשמש כמודלים לחיקוי עבור בני משפחותיהם, עבור הקהילה ועבור החברה הישראלית בכללותה."
למה הדגש שלכם הוא דווקא על נושא ההשכלה?
"אמנם המרחק בין אתיופיה לישראל הוא ארבע שעות, אבל המרחק בנושא ההשכלה האקדמית היה של ארבע מאות שנה." אומרת ד"ר מלקו. "בכל העולם, מהגרים מהעולם השלישי למודרני, מתקשים להצליח להשתלב בעולם הקריירה ובחברה ללא השכלה. מי שלא קיבל הזדמנות בעולם ההשכלה, התקשה מאוד להשתלב בעולם הקריירה. תהליך הקליטה הוא ארוך ועובר מדור לדור. ללא מוביליות חברתית שתתממש בעזרת השכלה, אפשר בקלות להגיע לעבריינות, לנוער מנותק, ומצוקה כלכלית. לשמחתנו, אפשר לראות שהשקענו בקהילה ויש תוצאות מדהימות, בתוך דור אחד הדבקנו פערים בין מדינת עולם שלישית למדינת עולם מערבית באופן מדהים. זה לכשעצמו עובדה שמחייבת אותנו להמשיך".
"יש שני קריטריונים שהם השער למוביליות חברתית" מוסיף קונפינו. "האחד זה השירות בצבא והשני זה הלימודים. ההשכלה חשובה לא רק בגלל המקצוע שאתה לומד, אלא בגלל שהיא מאפשרת לפתח את ה- network – מארג הקשרים שנבנים בזמן שאתה לומד, הלימודים (כמו גם השירות בצבא) חשובים וחיוניים לפיתוח קשרים עם עשרות אנשים, שאותם תפגוש אולי בעתיד כקולגות שיעזרו לך בשוק העבודה".
איך בעצם אתם מגיעים לכל הסטודנטים שזקוקים למלגה?
"ההצלחה של הקרן, היא בפני עצמה מהווה פרסום שמביא אלינו הרבה פניות. כי צעיר שרואה לפניו דוגמה של אח או חבר שהצליח בזכות המלגה, מבין שגם הוא יכול להתקדם בחיים. הפניה אלינו היא באמצעות האוניברסיטה, או באמצעות האתר, מילוי טפסים ועוד."
"אבל מעבר לבקשות אונליין, אני מאמינה בקשר ישיר" אומרת ד"ר מלקו. "אני זוכרת שהייתי מלווה את שרה עינור, היא נהגה להסתובב בקניון ולגשת לנערות יוצאות אתיופיה שעבדו כמוכרות בחנויות ולברר איתן לגבי לימודים גבוהים. היא טרחה לדוגמה לגשת לשומר בכניסה לקניון ולהסביר לו בחיוך אוהב איך החיים שלו יכולים להתקדם בעזרת לימודים. אני קיבלתי משרה עינור השראה גם בנושא הזה, לכן באופן אישי חשוב לי גם לדבר עם אנשים באופן ישיר, לפגוש את הצעירים פנים אל פנים."
"אחד הסיפורים שאני זוכרת לדוגמה, פגשתי בקופ"ח צעירה שחלמה להיות אחות ועברה קורס רפואי קצר במד"א. היא סיפרה לי שהיא גרושה וקשה לה לממן לימודים ייעצתי לה, חיברתי אותה לקרן ומשם הכול היסטוריה. נפגשנו שוב בטקס סיום הלימודים שלה והיא כיום אחות מקצועית ומתפרנסת בכבוד. לראות מישהו עובד ומתפרנס בתחום שהוא רוצה זו התמורה הכי גדולה עבורנו".
הקרן מצליחה מאד, מה גורם לכם לצאת בקמפיין גיוס המונים?
"כמו שציינתי, דווקא בגלל ההצלחה, הביקוש הולך וגדל, אנחנו נמצאים במצב שמתוך 1188 בקשות הצלחנו לענות רק ל 365 מהפונים, כעת ישנם כ 1000 פונים שממתינים למלגות, ואין לנו מענה עבורם והיכולת שלנו לממן מלגות הולכת ופוחתת" מסביר קונפינו. "הגענו לסוג של תקרת זכוכית. לכן כרגע, אנחנו לא רוצים לוותר ויוצאים בחודש אוקטובר לקמפיין גדול שמטרתו לגייס את הבוגרים, את הקהילה ואת החברה הישראלית כולה."
"חשוב לנו לייצר מודעות ושהציבור הרחב יכיר את הקרן ופועלה. כך שהקמפיין הוא לא רק למטרות כספיות, אלא גם לעורר מודעות בתוך העדה ומחוץ לה. העדה האתיופית מצטיינת אמנם בגיוסי חירום וערבות הדדית, אבל תחום החינוך לא נתפס כגורם לגיוס משאבים וחשוב לנו לשנות זאת. בנוסף, אנו מגייסים את הבוגרים להיות מתרימים. כי המטרה היא 'להעביר את זה הלאה'. הצלחת, ועכשיו תורך לתרום. מדינת ישראל עוזרת בתכניות שונות בעיקר אחרי תקופת הצבא, אבל היא מותירה נישה בה אנחנו פועלים כשאנו בקרן מלווים את הסטודנטים ביעוץ ובהדרכה בכל תקופת הלימודים – עד להצלחה ולכן הפניה לגיוס היא כעת אקוטית ופונה לא רק ליוצאי העדה כמובן".
הקרן עובדת בין היתר, בשיתוף פעולה עם חברות ותוכניות לצמצום הפערים הגיאו-חברתיים בישראל, כמו WeCode, המקיימת בוטקאמפ חברתי טכנולוגי חדשני, ראשון מסוגו בארץ, להכשרת מפתחי תוכנה ולימודי מדעי המחשב מהפריפריה. תכנית נוספת מתבצעת בדרום הארץ, בשיתוף חברת "סטארט-אפ להצלחה" או מכללת הדסה ברחבי הארץ, במטרה לקדם צעירים יוצאי אתיופיה באקדמיה וברכישת מקצוע מבוקש.
"צריך להבין שסטודנט אתיופי צריך לרוב לכלכל גם את משפחתו, והיתרון במלגה שלנו הוא שהיא גמישה, היא לא הולכת ישר לאוניברסיטה, הסטודנט יכול לשקול איך להשתמש בה בהתאם לצורך שלו בתקופת הלימודים". מוסיפה ד"ר מלקו. "בנוסף, סוגיית הנטוורקינג היא הכרחית. לכן, שתוף פעולה של בני העדה שהצליחו, העלאת המודעות לתוכנית, והחיבור בפועל, הוא קריטי להצלחת הקרן ופועלה".
לתרומות באמצעות קמפיין גיוס הההמונים לקרן עינור>> לחצו כאן