מרכז איפכא שהוקם על ידי מנהל חינוך ירושלים, מוכיח כי ניתן ללמוד גם בלי לוח או מבחנים אלא מתוך חוויה. למרכז מגיעות משלחות של צוותי חינוך מישראל ומהעולם כדי ללמוד את המודל החדשני
העוברים והשבים הסתכלו בסקרנות על קבוצת מורים שהגיעה לשכונת פסגת זאב בירושלים, "מעניין מה הם עושים פה?" נשאלה השאלה על ידי עובר אורח. מי שהתבונן טוב על המשלחת יכול היה להבחין בהם כשהם נכנסים אל בניין בן חמש קומות שעליו כתוב "איפכא מרחב לחדשנות חינוכית"

בתוך הבניין חיכתה לקבוצה הפתעה, במקום המראה המוכר של לוח, טוש מחיק ותלמידים שמשננים את החומר במתמטיקה. הם יכלו להבחין בקבוצות של תלמידים אשר לומדות על שברים עשרוניים באמצעות מרחב בישול, נגרות והדפסה בתלת מימד. אחרי סיור קצר במקום, נדמה שקבוצת המורים הבינה משהו על למידה מתוך חוויה, החיוך הגדול והשאלות שעלו במוחם ביציאה מהבניין ליוו אותם עוד חודשים ארוכים.
כדי שנוכל להבין קצת יותר מה זה מרכז איפכא ומהי חדשנות חינוכית, ביקשנו לראיין את רבקה גרינפלד, אשר מנהלת את המקום ומובילה אותו בהצלחה. היא עצמה אגב הייתה מחנכת, מורה להיסטוריה ומדעים, בעלת תואר שני במנהיגות וחינוך וכיום באמצעות מרכז איפכא היא מלווה בתי ספר, מנהלים ומורים, מפתחת כלים פדגוגיים רלוונטיים ומייצרת מענים חינוכיים בתוך שכונת פסגת זאב.
נתחיל בשאלה הכי בוערת, מה פירוש המילה איפכא?
"פירוש המילה בארמית הוא "ההיפך מהמקובל הוא הנכון" אנחנו, כמרכז לחדשנות חינוכית, מנסים כל הזמן לבחון תהליכי הוראה ולמידה חדשניים ורלוונטיים מחוץ לקופסא. אנחנו אוהבים לאתגר את צורת החשיבה והתפיסה החינוכית המקובלת ולהציע משהו אחר."
חדשנות חינוכית
ברוב בתי הספר הקיימים כיום בישראל, שיטת ההוראה לא השתנתה כבר מאות שנים. כדי להעביר לתלמידים ידע, ברוב הפעמים המורה עומד מול הכיתה כאשר על התלמידים לשבת בשקט, לשנן את החומר ולפלוט אותו בחזרה על דפי המבחן. אבל במאה ה 21 כשהידע זמין בקליק אחד לכל תלמיד בגוגל, נדמה שהתפקיד המסורתי של המורה השתנה.
"אנחנו לא רוצים להישאר בלמידה של המאה ה 19, שבה תלמידים שיושבים בדממה מול לוח, אנחנו רוצים לראות ילדים פעילים ולמידה מתוך התנסות אישית." מסבירה גרינפלד "אנחנו מאמינים שחינוך ותפקידו של המורה, הם לא רק העברת ידע" אומרת רבקה "אלא טיפוח לומד עצמאי, יצירתי, סקרן, יוזם. גם ללימוד בקבוצה יש מקום, לדוגמה להעניק יכולת ללמידה שיתופית, שיתוף פעולה בצוות, תקשורת טובה, מוסריות ואפילו חשיבה ביקורתית"
"את כל אלו קשה להעביר לתלמיד שנדרש לשבת על מקומו בדממה ולכן הקמנו מספר מרחבי לימוד בתוך איפכא שמאפשרים ללמוד בשיטה של חוויה חקירה והתנסות."
"לדוגמה, במקום ללמוד מתמטיקה באמצעות בהייה בלוח עליו מצוירים שברים עשרוניים, נוכל להבין את משמעות החלוקה לשברים באמצעות מטבח יוצר, מרחב שבו ניתן לחקור בו, לבשל ולאפות ותוך כדי להבין את נושא חלוקת השלם לשברים." היא מעניקה דוגמה.

במקום מורים, גייסנו צוות שאנחנו קוראים לו "מובילי מרחב" ורכזים פדגוגיים. מדובר במקבץ של אנשים איכותיים מאד שהחינוך יקר לליבם והמיומנויות שלהם מרתקות. הם מגיעים מעולמות העיצוב, ניו מדיה, מידול ועיצוב מוצר, נגרות, איור וכו' העבודה יחד של מובילי המרחב עם המורים בבתי הספר והרכזים הפדגוגיים הוא הגורם לעושר וליצירתיות בבניה של תהליכי ההוראה והלמידה שמתקיימים באיפכא.
כשמדברים על למידה מבוססת מיומנויות, קודם עושים, אחר כך מדברים!
באיפכא כל תהליכי הלמידה מבוססי למידת מיומנויות המאה 21. אנו מתמקדים במיומנויות ומפרקים אותם להתנהגויות מצופות, כך אנו מכוונים את תהליכי העבודה שלנו עם המורים ושמים דגש על מיומנויות התלמידים אך לא פחות ואף יותר חשוב מיומנויות ההנחיה של המורים. ואם אנו מבקשים לקדם למידה מבוססת מיומנויות אצל המורים והתלמידים אנו מחוייבים לעבוד בצורה דומה. אין תהליך שעומד בפני עצמו באיפכא. שיטות העבודה שלנו בתוך הצוות ועם גורמים חיצוניים נבנים בשותפות ותוך כדי למידה והתנסות שלנו. איפכא הוא מקום בו לומדים יחד, מתנסים יחד, טועים ומתקנים יחד. יש לנו את הפריבילגיה לבנות מודל חדש בכל שנה ולדייק אותו שוב ושוב לאור מציאות שמשתנה באופן תמידי.
מדוע הוקם מרכז איפכא דווקא בשכונת פסגת זאב?
"איפכא נוצרה בשכונת פסגת זאב, המונה כיום 45,000 תושבים והיא בין השכונות בירושלים שעדיין מתפתחות מבחינת אוכלוסיה." היא מתארת "כאשר אחד מבתי הספר בשכונה נסגר בגלל מיעוט נרשמים, חשבו במנהל חינוך ירושלים, מנח"י, בשותפות עם מנהלים, מורים ותושבי השכונה, כי המענה הנכון עבור השכונה הוא לא הקמה של בית ספר נוסף במקומו. אלא בניית מרחב לחדשנות חינוכית שיעניק מענה לכלל בתי הספר היסודיים".
"מרחב החדשנות מלווה את כל בתי הספר, משלב קבלת ההחלטות. אנחנו יושבים עם בתי הספר כבר מהקיץ כדי לחשוב על תכניות הלימודים של השנה הקרובה. מלווים בזמן החלטות גדולות, מעניקים פיתוח מקצועי עבור הצוותים. לא מדובר על מענה חד פעמי של השתלמות קצרה, אלא חיבור למעשה היום יומי. המטרה היא לבחון ביחד עם המורים והמנהלים איך להביא חדשנות לבתי הספר".
"זו לא רק ההגעה למרחב, אנחנו מלווים את המנהלים, בוחנים אופציות לפיתוח, בוחנים יחד את מערכת השעות, את מראה בית הספר, את התהליכים שמנהלת בית הספר צריכה לפתח מול ההורים ועוד. אם לדוגמה, יש מנהלת שאמרה, אני רוצה לפתח למידת חוץ ששמה דגש על הסביבה, אנחנו נעזור לה להגשים את היעד."
מרחבי לימוד
תשכחו ממרחב חינוכי קלאסי. בניין איכפא המונה חמש קומות לא בנוי בצורה של כיתות כיתות. בכל קומה המרחב עצמו נמצא ללא קירות מפרידים בין קבוצה לקבוצה, אלא בחלל אחד משותף לכל הקומה, כאשר בכל יום סוגי הפעילות ניתנים להתאמה לפי צרכי הכיתה וכך ניתן להתאים את החלל בכל פעם לפי הצורך, פעם ככיתה, פעם כקבוצות עבודה, פעם כחלל המתאים לעבודה אישית עצמאית.

בבניין מפוזרים מרחבי למידה שונים בהם: מרחב תפירה המאפשר לתפור, להדביק, לרקום ולהגשים רעיונות. מרחב עיצוב ויצירה המעניק אפשרות לפגוש חומרים. מרחב נגרות המאפשר להפוך רעיונות למשהו מעשי. מרחב נגרות דיגיטלית, המאפשר להפוך שרטוטים מצוירים לחפצים אמתיים. מרחב אלקטרוניקה המאפשר להרכיב דברים כגון מנורות, מעגלים חשמליים ורובוטיקה. מרחב 3D המאפשר להדפיס במדפסת תלת מימד כל דבר. מרחב של מטבח יוצר, בו מבשלים, אופים, בודקים כלים וחומרים ותוך כדי לומדים כימיה, היסטוריה ותנ"ך"
הצצה אל מרחב התפירה בבניין מגלה לנו כי התלמידים לומדים כעת תנ"ך ועוסקים בנושא המלוכה בישראל. הם עושים זאת באמצעות תפירת גלימות אישיות לכל ילד תוך שהם חוקרים, מהי מלוכה, מהו מלך, מה נדרש ממלך, מהם הצבעים המסמלים את המלוכה ומה היו הדגמים והצורות לעיטור בגדי המלך ועוד. תהליך הלימוד הופך להיות חוויתי והתלמידים ללא ספק יזכרו טוב יותר את הפרקי בתנ"ך העוסקים בנושא.
בכל מרחב שכזה כאמור נמצאים מובילי מרחב רובם לא מורים קלאסיים. רוני ששון לוקאנוב למשל היא בוגרת מחלקת האופנה בבצלאל, שושנה אלכסנדר מובילת מרחב התלת מימד היא מעצבת תעשייתית, תמר לב היא מאיירת ומעצבת. ורועי חקק הוא מוביל מרחב נגרות ולמידת חוץ. וישנם עוד רבים בצוות שהם סמל לאנשי חינוך מהדור החדש.
איזו חוויה זה מעניק לתלמידים?
"כשילד גדל אנחנו בדרך כלל לוקחים ממנו את יצר הסקרנות והרצון ללמוד" מתארת גרינפלד "אנחנו לא מאפשרים לו ללמוד את הדברים מתוך מרחב פתוח. בתוך מסגרת בדרך כלל הכללים נוקשים והכול ברור. כשהוא מגיע לאיכפא הגבולות מטשטשים. המורה לא מחזיק בכל הידע, הוא מאפשר גם לתלמיד להביא אותו".
"לדוגמה אם לומדים על תיבת נוח, התלמיד יכול להציע לבנות תיבה, הוא יחקור את מימדי התיבה מתוך הטקסט, ואז ניתן לגשת למרחב הנגרות ולעצב תיבה, הלימוד מתרחש מאליו תוך כדי החוויה. התלמידים הופכים להיות סקרניים, חוקרים, הם רוצים ללמוד. לפעמים חלק מהילדים נוטלים באופן יזום מנהיגות והעברת ידע. זה מקסים לראות את הילדים".
"דוגמה נוספת ללמידה חוויתית, הייתה מורה שרצתה ללמד על ארצות הים התיכון והתלבטה איך לעשות את זה בצורה חוויתית. הצענו לה את מרחב התפירה ויחד עם מובילת המרחב הם בנו קורס בנושא כובעים. במסגרת הקורס התלמידים שרצו לתפור כובעים נדרשו ללמוד על הארצות השונות, על התרבות, על הביגוד השונה בין מדינה למדינה וכל תלמיד לקח את זה לכיוון אחר באמצעות התפירה."
מתחברים לקהילה
לא רק תלמידים ואנשי חינוך הם קהל היעד של איכפא, כחלק מהתפיסה החינוכית החדשנית, ההבנה היא שהחינוך מתקיים גם אחרי הצהריים, כאשר התלמידים פוגשים את ההורים ואת החוגים השונים. ולכן באיפכא מזמינים גם את ההורים ואת הילדים אחר הצהריים יחד למרחב להתכנסות משותפת.
בשותפות עם המנהל הקהילתי בפסגת זאב יצרנו הזדמנויות עבר קהלים רחבים יותר כגון:
סטודנטים שמגיעים למרחב ללמוד לקראת מבחנים, מפגשים של הורים צעירים, מפגשים עבור אוכלוסיות ממוקדות, מרכזי לימוד אחר הצהרים,יש לנו צוותים שמגיעים ומעבירים סדנאות פתוחות. יש לנו מפגשים אחת לתקופה עם הורים שמקבלים הרצאות כמו לדוגמה עשינו פעילות שקשורה לניהול פיננסי בתוך המשפחה. המטרה היא להנגיש את המקום לקהילה"
מודל השראה בינלאומי
גרינפלד מספרת כי לאיכפא מגיעות כל הזמן קבוצות ומשלחות חינוך מרחבי הארץ והעולם כדי ללמוד את המודל החינוכי. "הגיעו אלינו מסקנדינביה למשל, הייתה כאן משלחת של מערכת החינוך מנפאל, כמעט בכל שבוע מגיעים לכאן צוותים חינוכיים כדי להבין את המודל החדש של ההוראה והלמידה."
"בנוסף לאור ההצלחה של המקום, הוקמו עוד שני מרכזים על ידי מנח"י בתוך ירושלים, הם עובדים עם מודל דומה רק במרחבים שונים. לדוגמה בשכונת גוננים פועל מרכז "פואנטה" ובשכונת גילה הוקם מרכז ללמידת חוץ, חוות דעת, שם הלימוד החוויתי נעשה באמצעות מרחבי חוץ ,עולם הצומח, מזג האוויר, הסביבה ועוד".

מה ממלא אותך באופן אישי סיפוק?
"בעיקר כשאני רואה את השינוי שמתחולל אצל המורים שאנחנו מלווים. ההבנה שניתן ללמד באופן חוויתי וחדשני מלווה אותם אחר כך בחזרה אל מסגרת החינוך. כשאני רואה מורה שמגיעה בתחילת הדרך ולא מעוניינת במה שיש לנו להציע, אבל מסיימת את התהליך עם דמעות של התרגשות בעיניים, אני מבינה שמעכשיו המורה הזו תוכל ללמד בצורה שונה אלפי תלמידים שיעברו אצלה. הצלחנו להדליק לה את הניצוץ בעיניים".
"גם סיפורי הצלחה עם תלמידים מרגשים אותי. היה למשל תלמיד שהמורה מראש הזהירה אותנו שהוא מתמודד ולא בטוח שיפיק תועלת מההגעה לאיפכא, ואכן הוא לא רצה לשתף פעולה בהתחלה. ברגע שאיפשרנו לו ליצור פרויקט עצמאי משלו בתוך מרחב נגרות, בליווי של מוביל מרחב שנתן לו חופש לחקור בעצמו, לבנות ולעבוד על פי הקצב שלו, הוא בחר לבנות סולם מיוחד. במשך ארבעה ימים הוא רק עסק ביצירה. לראות ילד שעובר מפסיבי לאקטיבי ויוצר משהו כל כך משמעותי ופתאום הוא יכול לחזור להיות חלק מהכיתה, פתאום יש לו מקום, רואים אותו בעינים אחרות, והוא מצליח, זה מרגש אותי בכל פעם מחדש. "
לאתר של >> "איפכא מרחב לחדשנות חינוכית"