nomigאבטיח אדום, מתוק, עסיסי וקר ביום קיץ לוהט, זו אקסיומה קולינארית אולטימטיבית של רוב הישראלים. אם תניחו לידו גם קוביות של גבינה מלוחה, אז בכלל מתגשם חלום
אבל במציאות, אצל הירקן, בסופר או בסככה לצד הכביש, קורה לא פעם שאנחנו מוציאים את הענק הירוק הנבחר ששוקל שמונה-עשרה קילו, טופחים עליו בידענות, מכניסים לרכב, מגיעים הביתה, ומגלים שאין מקום במקרר לגוליית הצמחי הזה. נועצים סכין – וחותכים לרבעים, דוחפים אותם בכוח למקרר ואחרי שבת מגלים ששני רבעים נשארו וכבר "הזדקנו", ועדיף לזרוק אותם לפח.
זה במקרה הטוב. במקרה הרע מוכרים לנו במרכולים חצאים ורבעי אבטיח שנחתך בבוקר, והם נשארים על מקומם, בציפוי של ניילון נדבק, יום שלם בטמפרטורת חדר ולפעמים יומיים.
האלטרנטיבה שמציעה בימים אלה חברת הזרע, היא פיתוח מקורי של אבטיח מיני, השוקל בשיאו 2-3 קילוגרם, נטול גרעינים ובצבע אדום עז. משווקים אותו כאבטיח אישי, אבל גם אם ניתן לחלקו בין שניים או שלושה סועדים, ברור שאפשר להתגבר עליו בארוחה אחת. גם לטלטל מהחנות הביתה קל יותר. הפומה נשלח תחילה לארצות הברית ולארצות אירופה וזכה שם להצלחה. עכשיו הוא במרכולים גם בארץ.
חברת הזרע בחרה לגמדון האבטיחים בשם פומה, ומתגאה בכך שהצליחה לגרום לכך שקליפתו תהיה מפוספסת, ועבה, בניגוד לאבטיחים הגדולים הרגילים שקליפתם דקה ביחס לשטח הפנים של הפרי. העובי שומר על הטריות ומבטיחה חיי מדף ארוכים יותר (ששה שבועות במקרר ושבועות אחדים גם בטמפרטורת חדר).
למי שבודק כל ביס הבא לפיו מנקודת מבט בריאותית, אומרי אנשי הזרע שבאבטיח מזן פומה יש פוטסיום ומגנזיום ברזל, ויטמין C, בטא קרוטן, אשלגן וליקופן.
כל אלה בנוסף לנוזלים רבים המרווים את הגוף בקיץ היבש. ילדים המסרבים לשתות כמויות מים יכולים לקבל את הנוזלים שהגוף זקוק להם, גם מאבטיח. סוכרתיים לעומת זאת, צריכים לדעתי להתייעץ ברופא לגבי כמות האבטיח המומלצת עבורם.