מביקור בבתים באירופה של משפחות עם ילדים עולה כי חלק מהמקררים של האירופאים קטנים מאלו של הישראלים. מבדיקה מסתבר כי הם קונים את המצרכים הדרושים להם עבור בישול או הכנת ארוחה בסמוך למועד הארוחה, דהיינו יום קודם או אף באותו היום. הם אינם נוטים לאחסן במקרר או בארונות המטבח שלהם כמויות מוצרי מזון לטווח הארוך ומרבית המזון שלהם נקנה טרי, כאשר הם מתכננים מראש מה יכינו לארוחה הקרובה ועל פי התכנון הם קונים את המצרכים בסופר מרקט הקטן הקרוב לביתם או במעדניה ובמאפיה הסמוכים
בישראל לעומת זאת, במרבית הדירות או הבתים מצוי מקרר גדול יחסית ולעיתים אף שניים, כאשר גם ארונות המטבח והמזווה (במידה וקיים) עמוסים לעייפה ומכל טוב במצרכי מזון המאפשרים הכנת ארוחה לגדוד שלם בכל רגע נתון.
תרבות הצריכה או הצרכנות המודרנית היא התנהלות המעודדת אנשים לצרוך ולקנות מוצרים ושירותים בכמות גדלה והולכת וללא הפסקה. פעולה זו מתבצעת כאשר אנשים מושפעים מפרסומות שונות, מחשיפה למותגים, ומעצם חווית הקניות, שהפכה להיות בעצם בילוי או בזבוז הזמן הפנוי של אנשים רבים בחברת השפע המודרנית בה אנו מצויים. אנחנו לא מסתפקים במה שיש אלא צורכים עוד ועוד. תרבות הצריכה הנוכחית למעשה מקודמת על ידי אמצעי מדיה שונים ותקשורת ההמונים וכוללים בין היתר הצפת הציבור במידע, במבצעים, בשיווק ובפרסום, המביאים לצריכה מוגברת בין היתר כתוצאה מהרצון להדמות לאחרים, להחצין סמלי סטטוס וליצור דימוי עצמי גבוה.
בהקשר הצרכני פורסם רבות כי הדרך לשיפור החיים ולתחושה טובה יותר היא על ידי צריכת עוד ועוד מוצרים. לעומת זאת ישנם פסיכולוגים וסוציולוגים הטוענים כי תרבות הצריכה והפרסומות השונות משפיעות וגורמות לאנשים להרגיש לא מרוצים או בספק לגבי עצמם ומורידות את הביטחון העצמי שלהם. בנוסף, פרסום של מוצרי מזון מעובדים או מזון מהיר, חטיפים, ממתקים שונים ומשקאות ממותקים משפיעים על הרגלי הצריכה והאכילה, וכתוצאה מכך על התזונה והבריאות. ההשפעות באות לידי ביטוי בין היתר בהפרעות אכילה, השמנת יתר, דיאטות, דפוסי צריכה של מזון מהיר ומעובד ללא הבנת הנזק הנגרם כתוצאה מאכילתם ועוד.
אולם מדוע לישראלים יש נטייה להיות מושפעים מתרבות הצריכה באופן היוצר גם אגירת כמויות גדולות של מצרכי מזון מכל סוג? האם כשריד לתקופת השואה שבעקבותיה ראינו את הסבים והסבתות אוגרים ומקפיאים דברי מזון לכל עת? האם כתוצאה מהמלחמות בישראל ומהצורך לאגור מצרכים על מנת להרגיש מוגנים ובטוחים יותר על כל צרה שלא תבוא? האם מדובר בפעולה כתוצאה מפחד שמא יחסר או מהצורך בשפע כביטחון? ואולי מסיבות אחרות נוספות?
אין ספק כי הדור הצעיר, שגדל לתוך תרבות הסופרמרקטים שפתוחים 24 שעות והזמינות והיכולת הכללית להשיג מזון לאורך כל היום כולל שבתות, ומאידך חי בדירות החסרות בשטח אחסון, הולך ומתקרב לתרבות האירופאית, ולתודעה שאין יותר צורך באגירה ביתית של מזון מכל סוג. נקווה שאכן הדור הצעיר ידע לתעל מצב זה להפחתת הצריכה המיותרת ושמירה על בריאות מיטבית.
ד"ר קרן קולן
מרצה בכירה וחוקרת. מאמנת מוסמכת בתחומים: אימון אישי וזוגי, אימון עסקי וניהולי, אימון לקריירה.
http://www.kerenkolan.co.il/