הרפורמה עוסקת בהסדרה מקיפה של ענף המזון בארץ וכלל העוסקים בו
בתום כחודשיים של דיונים מרתוניים אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את סעיפי "הגנה על בריאות הציבור (מזון)", המכונה גם "רפורמת הקורנפלקס".
הרפורמה, שנכללה בחוק ההסדרים נפרשת על פני 221 עמודים ו-334 סעיפים, עוסקת בהסדרה מקיפה של ענף המזון בארץ וכלל העוסקים בו. חברי הוועדה קבעו חובות, כללים, אחריות ותנאי רישוי לגבי כל אחד מהם, במסגרתם הוחלט על הסרת עיכובים וחסמים ביורוקרטיים ופישוט תהליכי ייבוא של מזון "יבש" לישראל. במהלך הדיונים בוועדה העריך שר האוצר משה כחלון כי פעולות אלה יובילו להוזלה של מאות שקלים בסל המזון השנתי של כל משפחה בישראל. בין ההקלות שאושרו: ביטול הדרישה מיבואן להציג מסמכים מקוריים מיצרן המזון ובכך תיפתח למעשה האפשרות לייבוא מקביל, זירוז הכנסת מוצרי מזון לתחומי ישראל תוך יום עבודה אחד מרגע שיגיש היבואן הצהרה על עמידה בכל הוראות הדין, ביטול בדיקות של מוצרי בשר במהלך הובלתם ובמקומם הגברת הפיקוח הווטרינרי במפעלים ובנקודות המכירה. ההקלות שנקבעו מבוססות על מודלים הנהוגים באיחוד האירופי ובארצות הברית.
ראוי לציין כי לא ניתנו הקלות ביבוא מזון "רגיש", כמו למשל מזון לתינוקות, בשר ומוצריו, ותוספי תזונה וזאת במטרה להגן על בריאות הציבור.
עוד קבעה הוועדה כי בשר מעובד ובשר קפוא שהופשר יימכרו רק אם יסומנו ככאלה במילים מפורשות. בנוסף, בשר קפוא שהופשר יימכר רק אם ייארז מראש. חברי הכנסת החליטו גם לאסור על ייחוס סגולה של חיזוק, ריפוי הגוף, הקלה על מחלה או מניעת מחלה למוצר מזון.
בנוסף נקבעו החמרות משמעותיות בעונשים לעוסקים במזון שיעברו על החוק; בין היתר, שופט יהיה רשאי להטיל עד שנתיים מאסר או קנס בגובה של עד 900 אלף ש"ח על מבצע עבירות כגון: הצעה לציבור של מזון בלתי ראוי למאכל אדם או מזון הכולל תוסף או חומר טעם וריח אסורים, יצור מזון משאריות, אי קביעה או סימון של אורך חיי המדף, יבוא מזון רגיש ללא אישור מיוחד ועוד.