דינה אברמסוןמשבר הקורונה החזיר לאזרחי העולם וישראל את הרצון לגדל גינות ירק ותבלין בבית, ראיון עם נחמן מחפוד על מעצמת השתילים הישראלית 'חישתיל' שהפכה למותג בינלאומי
כשנכנסים אל החממות האינסופיות של חישתיל קשה שלא להתרגש למראה מרבדי השתילים הרכים והרעננים הממתינים להפוך באחד מהימים לצמח מפואר. השטח הכולל של המשתלות משתרע על 205 דונם והעיניים טובלות בירוק אינסופי.
בקצה מושב נחלים נוסדה בשנת 1974 משתלה קטנה אשר התמחתה בגידול שתילים, יחזקאל ובת שבע דגן, אז חקלאים שגידלו אטרישוק בנחלים, הציגו בפני מדריכי משרד החקלאות את השיטה המהפכנית לייצור מתועש של שתילי תבנית שעתידה הייתה לשנות תוך כמה שנים את פני החקלאות בישראל. שנים חלפו והמקום הפך למעצמה בינלאומית. כיום חברת שתלנות האחראית על גידולם של קרוב למילארד שתילים המשווקים בכל שנה בישראל ובעיקר בעולם אשר מעסיקה באמצעות ארבעה מרכזי ייצור כ-400 עובדים ישראלים וכ-500 עובדים בשותפות בינלאומית.
כדי להבין יותר במה מדובר ביקשנו לשוחח עם נחמן מחפוד, מנהל מחלקת הנוי אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהמקום כבר למעלה מ 30 שנה.
מה בעצם מייצרת חישתיל?
חישתיל מייצרת מזרעים של שתילי ירקות לחקלאות, שתילי ירקות, צמחי נוי וגינון, צמחי תבלין ופרחי קטיף לצד פרחי בר לשיקום נופים. אלה משווקים בישראל וחלקם הגדול לייצוא במדינות כגון אירופה, ארצות הברית, איטליה, יוון, הונדורס, גואטמלה ועוד זאת לצד השתתפות במחקרים יישומיים בפרויקט רב-לאומי של הקהילה האירופית, לקיחת חלק בכנסים חקלאיים בינלאומיים ועוד.
איך הפכתם ממשתלה קטנה בקצה מושב נחלים למעצמה בינלאומית?
אני חושב שההצלחה נובעת מאיכות השתילים. חקלאי שבעבר נהג לזרוע זרעים בשדה ולחכות ליבול הסתכן פעמים רבות בלי לדעת מה יהיה גורלו של הצמח. אנחנו מייצרים ייחורים לתבלינים ביצוא חוץ. כאשר חקלאי לוקח שתיל מוכן באיכות גבוהה שמבטיחה שהצמח יהיה מוגן ממחלות ומורכב מזנים עמידים לטפילים ועוד הוא יודע שהיבול שלו יצליח. לחקלאי יש יותר יבול, יותר עמידות, הוא מעדיף את השיטה הזו.
אנחנו מתמחים בירקות מורכבים, ירקות כגון עגבניות, פלפלים, מלפפון ועוד שהורכבו יחד משני זנים, לקחנו זנים שהם עמידים למחלות קרקע והרכבנו עליהם צמח שמעניק פרי איכותי. בתחום הזה התחלנו ראשונים בארץ.
היצוא שלנו באירופה, גרמניה, ספרד, הולנד, אנגליה וגם אנחנו מייצרים לארצות הברית. הייצוא הוא די רחב.
איך עברתם את תקופת הקורונה
בהתחלה היה מצב מבולבל בשבועיים הראשונים, לא הבנו מי נגד מי. בהמשך אנשים הרגישו צורך, אולי בגלל שבתת מודעה הם חשבו שהעולם עומד להיחרב להקים לעצמם גינת ירק וקנו המון שתילים לגידול ירקות בבית. זה היה טירוף, משהו שלא הצלחנו להבין מאיפה זה בא לנו. אולי בגלל שבתת מודע כשאנחנו במצב הישרדות מרגישים צורך לגדל מזון שיהיה ברשותנו. שהכול יהיה בשליטה, אולי בגלל רצון של חזרה לשורשים.
בתקופת הקורונה, אנחנו מדברים על השוק הפרטי 'הובי' זה עלה למעלה מ 50% של ביקוש, גם ירקות וגם תבלינים כגון כוסברה, פטרוזיליה, בזיליקום. אותו תהליך שהתקיים כאן בישראל קרה גם בעולם, פתאום נהיה ביקוש עצום לנושא ייחורי ירקות ותבלינים.
בענף הנוי אמנם פרחנו אבל בייחורי ירקות לשוק המקצועי של החקלאים נשארנו אותו הדבר, שם הביקוש ירד בגלל שמסעדות ובתי מלון סגורים ואולי זה משפיע.
חישתיל בורכה בעובדים מסורים שמלווים שנים רבות את המקום, מה הסוד?
חישתיל היא הבית השני שלנו, למרות שהחברה גדלה ומתפתחת המפגשים בין הצוותים במשתלות הם כמו מפגשים של משפחה ולא של מפעל רגיל. זו דרך חיים, העובדים הם סוג של שותפים לדרך ולהצלחה.
כשאתה נמצא בתחום הצמחים, אתה מתאהב בזה, זה לעולם לא נמאס, כל יום לומדים משהו חדש. אני בא מוקדם בבוקר, אוהב להסתובב לבד בחממות, להריח את הפרחים, להתחיל את היום.
מה ממלא אותך באופן אישי גאווה?
היום כשאת נוסעת בכביש שש או ברכבת תוכלי לשים לב שכל הדרך משובצת בפרחי בר, תחום פרחי הבר כחלק משיקום נופים, הוא תחום שאנחנו בחישתיל פיתחנו.
כשאני נוסע בכבישי הארץ ורואה את התרומה שלנו לסביבה, מעבר לקטע המסחרי, אני מרגיש גאווה גדולה. במקום שישתלו שם סתם פרחים מתורבתים מאירופה, יש גאווה לראות צמח שלנו, צמח ארצישראלי.
