בישראל חיים כיום כ 350,000 נכים וכמיליון ורבע קשישים, חלקם הגדול בקושי מצליח לגמור את החודש, מדובר בפלח גדול באוכלוסייה שזקוק למפלגה שתתן מענה לצורכיהם. ידוע לכולם כי באוצר יש עודפים של מיליארדי שקלים שהיו אמורים להגיע לאוכלוסייה זו אך נותרו תקועים בצינורות האוצר. מובילי מאבק הנכים ששבעו מהבטחות הפוליטיקאים, הבינו שרק באמצעות ייצוג פוליטי לנכים ולקשישים בכנסת הם יצליחו להוביל לשינוי. מטרתם לדאוג לתקציבים ולמיצוי זכויות מלא, כך שכל נכה או קשיש יוכל לחיות בכבוד.
הכתבה מפורסמת בחסות הארגון לקידום זכויות הנכים
"כיום להרבה נכים וקשישים אין כסף ללחם ולתרופות" אומר אייל כהן יו"ר מפלגת נתי"ב ומי שהוביל עד לא מזמן את מחאות הנכים "הנכים הופכים לפנתרים". "קשיש מקבל 2,000 ₪ שנועדו לקיום צרכיו לחודש, למגורים, מזון ותרופות, אין סיכוי שהסכום הזה באמת מספיק, כך גם הנכים. הנכים נאבקו עשרות שנים על מנת לזכות בהכרה ולקבל תוספת משמעותית לקצבאות ללא הצלחה, איך אפשר להתקיים ככה?"
אייל כהן מתגורר בקיבוץ בית אורן עם בת זוגתו חני דפנה. עד לפני כמה שנים הוא היה שף מצליח ללא דאגות עד שחיידק טורף הפך אותו לנכה וצירף אותו לאוכלוסייה הכי שקופה בישראל.
האיש שהצליח במאבק למען הנכים מתגייס לפוליטיקה
"מי שמכיר אותי יודע שאני לא זקוק לכלום" אומר אייל "אני חי מצוין בקיבוץ בית אורן. עד שחליתי באוגוסט 2016 פוליטיקה לא עניינה אותי כלל, בגיל 51 זו הפעם הראשונה שיצאתי להפגנת נכים. דיברתי עם אנשים שהובילו את המאבק כבר 16 שנים והבנתי מהם שההפגנות לאורך השנים לא הועילו, הקצבאות לא עלו, ובשטח כלום לא השתנה, הם פשוט היו ילדים טובים מידי אז אף אחד לא עצר להקשיב להם."
"אני הייתי לוחם ביחידות מיוחדות, החלטתי לקחת את המודל הזה ולאמץ אותו במאבק למען הנכים. קראתי למהלך "הנכים הופכים לפנתרים" עבדנו כמו יחידת גרילה, שמתי לעצמי למטרה לעזור לאנשים. יש לי ידע ויש לי כוח והבנתי שבלי מלחמה אי אפשר להשיג דברים. התחלנו לייצר מאבקים בלתי מתפשרים שכללו חסימות כבישים, רכבות וחסימות בנמל אשדוד, חסימות של צמתים קריטיים. בכל פעם שמנו מטרה חדשה לנגד עיננו : פעם זה הגדלת הקצבאות, פעם משרד הבריאות, פעם משרד הפנים, פעם מאבק על עובדים זרים ועוד. ומה שמדהים הוא שהצלחנו!"
"הצלחנו לאורך השנים בהרבה תחומים, הצלחנו לקבל תוספת לקצבאות, הצלחנו לקדם את החוק שמאפשר לנכה לצאת לעבודה בלי שיפגעו לו בקצבאות עד גובה 5300 שקלים , זה הישג אדיר, הצלחנו להשיג מלווה לילדים נכים, הקלות בהעסקת עובדים זרים לנכים ועוד."
"אבל אז הבנו שלא משנה מה אנחנו משיגים, זה לא מספיק. הפוליטיקאים מבטיחים אבל בפועל לא מקיימים, אם אנחנו כנכים וכגמלאים לא נייצג את עצמנו בכנסת שום דבר לא יקרה, לכן החלטנו להקים מפלגה."
שלושים שנה של מאבק בביטוח לאומי כדי לקבל הכרה
בניגוד לאייל, חני בת זוגו, מכירה את עולם הנכות מקרוב כבר למעלה משלושים שנה, יש לה מכשיר שמיעה אבל היא משתלבת מצוין בשיחה. "לקח לי עשרות שנים להיאבק בביטוח הלאומי כדי לקבל הכרה בנכות שלי. תוך כדי התחלתי להתעניין בנושא של מימוש זכויות, אני יו"ר עמותה בשם 'הארגון לקידום זכויות הנכים', שמטרתה לסייע בהתנדבות לאנשים נכים לממש את הזכויות שלהם מול המוסדות. זה היה לי טבעי להשתלב במאבק של אייל. כמוהו חסמתי כבישים, נשכבתי מתחת לגלגלים, קיבלתי קנסות, אבל לא היה לי אכפת. המטרה עומדת כל הזמן לנגד עיני וזה מחזק אותי בכל פעם לראות שהצלחנו באמת לשנות דברים."
אל בני הזוג הצטרף אבי מסאס, במטרה לסייע להם במסדרונות הפוליטיים ולקדם את המפלגה באופן מקצועי. "הצטרפתי למפלגה לפני כחודשיים, אני מגיע מעולם העסקים, ולמרות שיש לי נכות, אני לא אוהב לנופף בה, לא נותן לה לעכב אותי, ומעטים יודעים על קיומה".
למה הצטרפת למפלגה?
"הסיבה שהצטרפתי למפלגה היא החינוך שקיבלתי בבית הורי שאנו צריכים לעזור לחלשים, לתת צדקה, לתרום לנזקקים. יש לי עמותה למען ילדים ונוער שמטרתה להגשים את החלומות שלהם, וחברה להפקת אירועים, אני משתדל להתנדב כמה שניתן. תודה לאל אני משתכר בכבוד, החלטתי שזה הזמן שלי לעשות שינוי ולהחזיר לחברה, לאוכלוסיות השקופות, לכן הצטרפתי למפלגת נתי"ב."
"הצטרפתי גם מסיבה אישית, נחשפתי לכישלון שמדינת ישראל מנהלת מול הקשישים והנכים כאשר ליוויתי את אבא שלי שהיה חולה בבית החולים. שכבתי על הרצפה לצדו חודש וחצי כי בביטוח הלאומי עיכבו הבאת עובד זר. ראיתי במחלקה קשישים שאין להם קרובי משפחה, גוועים. אין אף אחד שניגש, אף אחד שמטפל, אף אחד לא דואג לזכויות שלהם, אף אחד שדואג שעובד זר יטפל בהם, למרות שמגיע להם והם זכאים לכך על פי חוק. זה שרף לי את הנשמה, הרגשתי שאי אפשר יותר להישאר בצד, צריך להיות מעורבים. "
למה צריך להקים מפלגה, למה לא מספיק לפעול במסגרת עמותה?
"עמותה זה פלסטר, זה לא מאפשר את השינויים הקריטיים הנדרשים. אנחנו מכוונים למהפכה וזה יקרה רק באמצעות מפלגה." אומר אייל כהן. חני מהנהנת בראש כשהוא מדבר ומוסיפה "אנחנו חייבים מישהו שייצג אותנו בכנסת, כי כל הפוליטיקאים מלאי הבטחות כרימון, הרים וגבעות אבל בפועל אף אחד לא עומד במילה שלו. כמעט כל ראשי המפלגות לפני כל בחירות מבטיחים שכר מינימום לנכים, זה לא קרה כמובן. עמדו על הדוכן נאמו והבטיחו שלל הבטחות, בפועל אפס. לכן הבנו שאם אנחנו הקשישים והנכים לא נהיה בתוך הכנסת שום דבר לא יזוז באמת."
אם תצליחו, איזה משרד בכנסת תרצו לקחת?
"את משרד הרווחה, שם נמצא הפתרון לכל הבעיות של הנכים והקשישים." מסביר אייל "כיום משרד הרווחה פשט את הרגל, חייבים לפקח עליו, יש חלוקת כספים לא נכונה. יש עמותות למען נכים שהמנכ"לים שלהם מקבלים משכורות עתק, אבל הילדים הנכים עצמם לא רואים אגורה. הכסף לא מגיע ליעד. העובדות הסוציאליות קורסות תחת הנטל ולכן הן לא נגישות ולא יכולות לתת מענה לכל הפניות. נסי להשיג מישהי מהנהלת הביטוח הלאומי בירושלים, הם אף פעם לא עונים. הביטוח הלאומי תחת משרד הרווחה לכן חשוב כל כך להחזיק בתיק הזה. שם נמצא הפתרון."
מה היית עושה אם היית נבחרת מחר להיות שרת הרווחה?
"הייתי מיד דואגת להחליף את מנכ"ל הביטוח הלאומי. למנכ"ל חזק שיעמוד מול האוצר " אומרת חני "האוצר חייב לביטוח הלאומי 10 מילארד ₪ כל שנה שלא מגיעים לאזרחים. לפני שלוש שנים היה עודף חוב כללי של האוצר לביטוח הלאומי בסך 235 מילארד דולר. היית מאמינה? מיליארדים שכבר מגיעים לנו הנכים והקשישים אבל תקועים אי שם בצינורות. זה מזעזע. אנחנו לא צריכים להמציא שום דבר, רק לשחרר את הכסף שממילא מגיע לאוכלוסיות המוחלשות, לדאוג שהוא באמת יעבור מנערי האוצר לחשבונות הבנק של מי שהכי זקוקים לו."
האם יש לכם סיכוי בכלל לעבור את אחוז החסימה?
"כדי לעבור את אחוז החסימה צריך 160,000 קולות." אומר אבי מסאס "בישראל כיום יש כ 350 אלף נכים ועוד מיליון וחצי קשישים, מספיק ש10% מקהל היעד יצביע לנו כדי שנצליח לעבור את אחוז החסימה, וזה עוד לפני בני המשפחה של הנכים שמצביעים לנו. יש לנו כל כך הרבה קהל שכל מה שהוא צריך להבין זה שכדי שיוכל לקבל את הזכויות שלו הוא צריך לשים פתק עם האנשים שבאמת ידאגו לו, כל השאר הם פוליטיקאים, עם פוליטיקה לא הולכים למכולת. אם הוא יבחר במפלגת נתי"ב, נצליח להיכנס לממשלה ולוועדות הקריטיות, אז יש סיכוי אמיתי שהקצבאות אכן יעלו בשנה שנתיים הקרובות ושהוא יצליח לגמור את החודש ויהיה לו מספיק לתרופות ולמזון."
למה לא הצטרפתם למפלגה קיימת, למה להקים מפלגה חדשה?
"אם אנחנו באמת רוצים לדאוג לאוכלוסיות החלשות, אנחנו לא יכולים להיות כפופים למשמעת של סיעה כלשהי." מסביר אבי "לא נוכל לעמוד במצב שבו בגלל משמעת קואליציונית נצביע חלילה נגד הנכים, כפי שקרה לחברות כנסת בליכוד שנאלצו להצביע נגד חוקים שנועדו לקידום נשים רק בגלל החלטת המפלגה."
"שנית במשך מספר מערכות בחירות בישראל אין הכרעה בין שמאל לימין. אנחנו רוצים להיות לשון המאזניים שתכריע. אנחנו מוכנים לשבת עם הימין או עם השמאל לנו זה לא משנה כלל. אבל אם נצליח להיות לשון המאזניים המפלגה שתכריע את הבחירות, אז היכולת שלנו לקבל את התקציבים שמגיעים לנכים ולקשישים תגדל בעשרות מונים. זה המצב שאליו אנחנו שואפים."
השינוי הוא אפשרי הציבור רק צריך להאמין
"השינוי קרוב כל כך ואפשרי כל כך." מסכם אייל "אנחנו לא מפלגה שקמה באוויר, אנחנו אחרי שש שנים שבהם נאבקנו למען הנכים ומגיעים עם קבלות. אבל האפשרות לייצר שינוי ולהיבחר תלויה רק בהבנה של כל אדם נכה או קשיש, שהוא חייב לתת יד לשינוי, צעירים שיצביעו למען סבא וסבתא יש לנו מספיק קהל יעד כדי להצליח לעבור את אחוז החסימה ואני מאמין שבכנסת הבאה אנחנו בפנים. "