ביהמ"ש במחוזי דחה את ערעורו של משרד הביטחון והכיר בחייל בשיריון, שעבר טקס משפיל מול פלוגתו החדשה ולקה בסוכרת נעורים – כנכה צה"ל.
סיפור מזעזע על השפלת חייל ותיק בשיריון מול חיילי פלוגתו החדשה – הגיע לפתחו של בית המשפט, אשר קבע לאחרונה, בערעור אותו הגיש משרד הביטחון – כי יש להכיר בו כנכה צה"ל – בשל סוכרת נעורים שפרצה אצלו בעקבות המקרה.
על פי התביעה אותה הגיש עוה"ד יואב אלמגור – החייל התגייס לחיל השריון כלוחם בפרופיל 97, שירת בפלוגת 'מחץ' שבה זכה להכרה כחייל מצטיין ואף קודם לדרגת סמל ראשון. כ-4 חודשים לפני שחרורו מצה"ל נסגרה פלוגת 'מחץ', והחייל הועבר לשרת בפלוגת אחרת של הגדוד, פלוגת 'כפיר' – אשר בין השתיים שוררת יריבות של שנים.
לדבריו, בשל כך, זכה החייל ליחס משפיל ומבזה מצד מפקדיו בפלוגה החדשה, שבשיאם נטל חלק בטקס משפיל בו נתלש תג יחידת 'מחץ' ממדיו מול שאר חיילי הפלוגה. בנוסף זכה החייל ללעג והתעמרות לאחר שנשא את נשקו עם רצועה שעליה סמלי פלוגתו הקודמת, אולץ לבצע עבודות ניקיון ושמירה כטירונים בפלוגה, וכשביקש לצאת לאזכרה של דודו, אילצו אותו המפקדים להישאר לשבת שמירה – שאליה נשארים רק טירוני הפלוגה.
על פי התביעה, כל תלונותיו של החייל על ההתעמרויות אותן עבר, זכו להתעלמות מפקדיו ואף לאיומים בנקיטת עונשים. משלא יכול היה עוד להכיל את היחס המשפיל, ועל אף שנותרו עוד חודש לשחרורו – פנה החייל בבקשה להעבירו לשרת בפלוגה אחרת באופן מיידי, ובקשתו נענתה.
כחודש לאחר שחרורו מהצבא התגלתה אצלו סוכרת נעורים.
החייל הגיש באמצעות עו"ד יואב אלמגור תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל ולקבלת תגמולים בהתאם – אך תביעתו נדחתה.
בשל כך הגיש עו"ד אלמגור ערעור נגד נגד החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון לבית המשפט השלום – המשמש כערכאת ערעור.
אל הערעור צירף עוה"ד אלמגור חוות דעת רפואית, התומכת בקיומו של קשר סיבתי בין מצבי דחק לבין התפרצות מחלת הסוכרת. מנגד, הגיש משרד הביטחון חוות דעת נגדית הטוענת שמעולם לא הוכח קשר בין מצב סטרס לפריצת סוכרת נעורים.
בית משפט השלום, בשמשו כערכאת ערעורים – קיבל את תביעת החייל, וקבע כי האירועים אותם חווה במהלך שירותו בפלוגה הינם חריגים, נחוו אצלו כאירועי דחק, ויש לראות בהם כגורמים שהובילו להתפרצות הסוכרת.
משרד הביטחון הגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר בימים אלה ממש דחה את הערעור, והטיל על משרד הביטחון הוצאות משפט בסך 10 אלפים שקלים.
בחודש יוני 2014, כחודש לאחר שחרורו משירות צבאי, החל התובע לסבול מצימאון ומהשתנה רבה, ולאחר סדרת בדיקות, נמצא כי הוא חולה בסוכרת נעורים.
באותה שנה הגיש הצעיר תביעה לקצין התגמולים, באמצעות עו"ד אלמגור, להכרת זכותו כנכה צה"ל, נוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי לבין סוכרת הנעורים בה חלה. קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את התביעה בטענה כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי.
בהחלטתו, הסתמך קצין התגמולים על חוות דעתו של פרופ' מרדכי וייס, שקבע כי אין אסכולה רפואית שמכירה בקיום קשר סיבתי בין מצב דחק לסוכרת נעורים. כמו כן קבע פרופ' וייס כי מצבי הדחק שאליהם נחשף החייל לא היו חריגים באופיים, וכמו כן עברה תקופה של למעלה מ- 4 חודשים בין תקופת הדחק הנטענת לבין הופעת תסמיני הסוכרת – ופערי זמנים אלה גבוהים מדי.
באמצעות עו"ד אלמגור הגיש הצעיר ערעור על החלטת משרד הביטחון לבית המשפט השלום, המשמש ערכאת ערעורים על החלטות קצין התגמולים. אל הערעור צירף עוה"ד אלמגור את חוות דעתו של מומחה בכיר בתחום הסוכרת אשר ציין, כי הסיבה להתפתחות סוכרת נעורים טרם הובהרה עד תום, אך מקובל על הכל כי התפתחות המחלה נעוצה בגורמים גנטיים וסביבתיים.
לדבריו, הגורם הגנטי לבדו לא יכול לעורר את המחלה, אך הגורם הסביבתי מהווה בפירוש טריגר, המפעיל את המערכת החיסונית וגורם להתפרצות הקלינית של המחלה. הדחק הנפשי, קבע פרופ' ויינשטיין, מהווה את אחד מהגורמים הסביבתיים הללו.
"כשתהליך הרס תאי הביטא נמצא בשלב מתקדם – אך לפני הופעת הסוכרת הקלינית – מספיק גורם סביבתי גם בעוצמה נמוכה, המשמש כטריגר, וגורם להתפרצות הסוכרת הקלינית", קובע פרופ' ויינשטיין.
בית המשפט השתכנע בגרסתו של החייל שיוצג ע"י עוה"ד אלמגור, וקבע כי יש לקבל את ערעורו של החייל, ולהכיר בקיום קשר סיבתי בין תנאי שירותו בצבא לבין סוכרת הנעורים שבה לקה. הרכב השופטים שדן בתיק פירט את העלבונות שספג החייל ואת היחס המתעמר לו זכה מצד מפקדיו בפלוגת "כפיר". בין היתר, תיאר החייל איך התבקש באופן מכוון, ולא בגלל מצוקת כוח אדם, לבצע משימות ומטלות שלא תואמות את הוותק שלו.
הוועדה ציינה, כי גרסת החייל עמדה גם במבחן החקירה הנגדית, ונתמכה בעדויות שני חיילים ששירתו איתו בפלוגת "מחץ" ובפלוגת "כפיר". מנגד, ציינה הוועדה כי משרד הביטחון לא הביא עדים מטעמו.
אמנם סבו של החייל, דודו ואחיו הבכור חולים אף הם בסוכרת, אך לקביעת השופטים לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהחייל שירת כלוחם קרבי תקופה ארוכה, מבלי שהמחלה נתנה את אותותיה. "המחלה התפרצה בסמוך לתנאי הדחק הנפשיים שאליהם נקלע החייל בשירותו הצבאי", קבעו השופטים, ולכן פסקו כי קיים קשר סיבתי בין אירועי הדחק במהלך השירות הצבאי, לבין מחלת הסוכרת שהתפרצה בסמוך להם.
עו"ד יואב אלמגור http://www.almagorlaw.co.il מייצג נפגעי גוף, נכי צה"ל, נפגעי איבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ונפגעי רשלנות רפואית, בוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון ושל הביטוח הלאומי ובבתי המשפט.