משימת הנישואים הפכה קשה יותר בציבור הדתי כשנוסף לרשימת האבחון מדד סינון מרכזי: רמה דתית תואמת
להתחתן, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. כך טוענים אנשים שונים סביבי. קשה למצוא אדם שהוא גם נחמד, גם חכם ומשכיל, גם יפה, ממשפחה טובה, שיש תקשורת, שיש כימיה, שיש התאמה ברמה הדתית.
מה זאת אומרת התאמה ברמה הדתית? שהוא מחובר לאותם רעיונות, לאותה השקפה, לאותה מטרה, לאותם רבנים, שהוא לא פתוח מידי, או סגור מידי, או מדקדק מידי, או מקל מידי. נו, אתם יודעים, שהוא ברמה הדתית הנכונה.
מה לא הבנתם? הר המור לא מתאים לדוסית לייט, דוסית לייט לא מתאים לברסלבר, ברסלבר לא מתאים לחבדניקית, חבדניקית לא מתאימה למזרוחניק מגבעת שמואל, גבעת שמואל לא מתאים לנפש חסידית מבת עין, נפש חסידית מבת עין לא מתאימה למישהו מהגוש, מישהו מהגוש לא מתאים למישהי שמתחזקת, המתחזקת בטוח לא מתאימה למישהו מרעננה מבית סרוג כזה, והסרוג בטוח לא מתאים לזו שהולכת עם מכנסיים שלא רוצה את ההוא עם הציציות בחוץ שרוצה את ההיא עם הכיסוי ראש המלא.
כאילו לא די בכך שגם ככה קשה להתחתן או למצוא מישהו שאתה יכול לבנות איתו משהו משותף. המשימה הפכה קשה יותר בציבור הדתי כשנוסף לרשימת האבחון מדד סינון מרכזי: רמה דתית תואמת.
ההיגיון הפשוט אומר שיש צדק בכך : אנשים שבאים מרקע וציפיות דומות נוטים להסתדר ביניהם יותר.
אנשים שיש ביניהם מחלוקת לגבי השקפת עולם נוטים לדווח כי הם מאושרים פחות בחיי הנישואין.
פעם שאלתי רב אם זה בסדר לצאת עם בחור חילוני, השיב לי אותו רב שהעיקר שהבחור יהיה ברמה הרוחנית שלי. זה אך טבעי שאישה רוצה שהגבר שלה ילך איתה יד ביד בשביל המוביל אל האושר הרוחני שהיא נכספת אליו. זה אך טבעי שהאושר הרוחני נמצא היכן שהערכים שלך מתקיימים. ולכן זה הגיוני ונחמד לחפש מישהו שתואם את השקפת עולמך הדתית.
השאלה היא רק כמה גברים ונשים יפסלו אחד על ידי השני בעקבות סף הסינון הקשה הזה. הרי גם ככה יש כל כך הרבה מחסומים עד שזוג מרגיש בהתאמה. גם ככה צריכה להיות רמה שכלית דומה, ורמה רגשית דומה, וחיבור בין נפש לגוף. אז עכשיו עוד סף סינון קפדני ?
לפני שבע שנים הייתי די דוסית. באחד הימים הציע לי מישהו בחור נחמד, רגיש, בעל נשמה טובה, וחוכמת חיים. פסלתי את אותו בחור כי הוא רק התחיל לחזור בתשובה והיה נראה לי לא סגור על עצמו. היום אני פוגשת אותו בהרצאות כשהוא עטור זקן ופאות, מיושב בדעתו ומעביר מחוכמתו באולם גדול למאות אנשים שדבריו מחזקים אותם כשלצדו אשתו המאושרת. לפני שש שנים נפגשתי עם בחור לדייט קצר בערב שבת, למרבה ההפתעה הבחור הופיע בלי כיפה ועם מעיל עור שחור שעשה עלי רושם די רע. שוחחנו קצת והוא סיפר שהוא היה מעוניין להקים בית דתי ושמח. אני הייתי בעלת נפש חסידית והוא היה נראה לי הכי רחוק בעולם. כמובן שפסלתי אותו באותו ערב. עם השנים הבחור התחזק, החל ללמוד באופן קבוע בשיעורי חסידות, ציציותיו מפארות היום את בגדיו והוא הפך לאחד הבחורים המחוזרים בירושלים. ואילו אני כבר מזמן לא אותה נערה חסודה.
לא מזמן קראתי מאמר של אסתי בראל בספר צוהר לנישואין שדיבר על הטרוגניות דתית במשפחה והעלה שם את הרעיון שלא תמיד חייבת להיות התאמה דתית בין גבר לאישה, לפעמים האישה יכולה להוביל תורנית. אני מאד מסכימה עם הדברים. אני באמת סבורה שהרבה מהבחורות הרווקות במגזר הדתי יכלו מזמן להתחתן אם הן לא היו מדקדקות כל כך בהתאמה הדתית, בירידה לפרטי פרטים. הרבה בחורים טובים היו מוצאים את נסיכת חלומותיהן אם הם היו מסכימים לרגע לשים את ההתאמה הדתית בצד. אחרי עשור של התבוננות בעולם הרווקים אני יכולה להכריז בוודאות. שהרבה יותר אנשים סביבי היו נשואים אם הקריטריון של ההתאמה הדתית לא היה מופיע בין שני בני הזוג ומפריד ביניהם.
אנשים משתנים בחיים, אנשים מתפתחים, עולים ברמה הדתית או יורדים בה. אי אפשר לדעת מה יקרה בעוד עשר שנים. יש עוד דרכים למצוא את בן או בת הזוג חוץ ממדד דת. הקשיבו גם ללב ואם הוא שר לכם שיר אהבה למישהי או מישהו, אז אנא מכם עשו עם זה משהו בהקדם.