הורות שיח וחינוך עכשווי

קיים יחס ישר בין זוגיות איכותית מושקעת לבין הורות כזו

הורות שיח, מבוססת על זוגיות שיח שהיא זוגיות טובה דיה, שיש בה שלושה מרכיבים המהווים ראשי תיבות שי"ח: שביעות רצון. יציבות וחוסן. זו משאת נפש ומשאלת לב ברת מימוש להגיע לזוגיות כזו, שיש בה תשתית מיטבית להורות מוצלחת.
מסתבר על פי ההיגיון והמחקר גם יחד, כי התנאי להורות מוצלחת, הוא זוגיות מוצלחת. יש בזוגיות מוצלחת מאפיינים שנחקרו ונמצאו הולמים במרבית הזוגות המוצלחים, ההולמים גם הורות מוצלחת.
המרכיב העיקרי בזוגיות-הורות טובה דיה, אותה אנו מכנים זוגיות שי"ח, הוא מחויבות אישית לברית הנישואין. זו מחויבות דינמית ומתפתחת, כתוצאה מהשקעה מתמדת של שני בני הזוג. מחויבות זו נקראת בלעז: COMMITMENT.
המשמעות של מחויבות אישית לברית הנישואין היא: הנישואין חשובים לי. אני לא מוכן/נה לוותר עליהם. אעשה ככל יכולתי למען הצלחתם. לא רואה עצמי עם חלופה אחרת.
בשפת המדע היינו מכנים את המחויבות האישית לברית הנישואין כמשתנה תלוי. זאת כיוון שהוא תלוי בהשקעה של בני הזוג. ברית הנישואין היא למעשה מערכת יחסים רסיפרוקאלית, כלומר מערכת יחסים בה שני הגורמים מהווים בו בזמן, סובב ומסובב. ההשקעה והמחויבות הן סובב ומסובב.

ככל שהזוג ישקיע בנישואין, תתחזק המחויבות האישית לברית הנישואין, ואיכות הזוגיות תהיה גבוהה יותר. וכך גם ההורות. קיים יחס ישר בין זוגיות איכותית מושקעת לבין הורות כזו.
למחויבות האישית, מתלווה מחויבות מבנית לקשר הנישואין, מה שקיים כשאנו בוחרים להיות מחויבים לברית הנישואין גם למען הילדים, למען היציבות הנפשית, למען בטחון כלכלי וחברתי, וכד'.
יסוד נוסף במחויבות האישית והמבנית, הוא הבחירה במחויבות מוסרית לברית הנישואין. כלומר, שאנו מקבלים עלינו שליחות מיוחדת בעולם הזה כלפי האדם אליו נישאנו, ולכן אנו מחויבים לשליחות הזו. נאמנותנו אל בן הזוג הזה, שמדויק לנו, משמעותה קבלת אחריות על חלקנו בזיווג הזה אותו רקמה עבורנו ההשגחה העליונה. וכך גם הילדים שלנו, המופלאים האלה אותם אנו מגדלים ומחנכים, הם מדויקים לנו, ואנחנו להם, ואנחנו נבחרנו להיות בני הזוג וההורים שלהם במדויק. זו שליחות לחיים.
פרופסור ג'ון מרדכי גוטמן, הוא פסיכולוג ומתמטיקאי יהודי דתי מאוניברסיטת וושינגטון, הנחשב לחוקר המוסמך ביותר בחקר הזוגיות. מחקרו מתמשך, כבר מעל 35 שנה ב "מעבדת האהבה", שהקים יחד עם שותפו ד"ר רוברט לוונסון. ואכן, המחקר שלו, זיהה ממש את הדנ"א של מערכת היחסים של זוגות מוצלחים, שהוא גם הדנ"א של הורים מוצלחים.
המרכיב המשמעותי ביותר באותו דנ"א של נישואין מוצלחים, הוא המחויבות האישית, שיש בה גם מחויבות מבנית ומוסרית. זו מחויבות של נתינה, השקעה, יומיומית ומתמשכת, המתפתחת ומפתחת בקרב בני הזוג, ההורים, את המנגנונים החיוניים למשפחה מאושרת, מנגנוני הפחתת מתח, שנולדים כתוצאה מכך שכל אחד מההורים מעביר על מידותיו (מדרג ערכית את השלום מעל לערכים אחרים) ולוקח אחריות על העסק שלו, כלומר על התנהלות אישית רגשית והתנהגותית המקדמת מחזקת ומחסנת את ברית הנישואין וההורות.