איך אדע שילדי מחונן?

לדרום פלורידה הגעתי על מנת ליישם עם בני ישראלים מתודה חדשה שפיתחתי להוראת השפה העברית בגיל הרך. כשפגשתי את ההורים הופתעתי לשמוע שהורים רבים ציינו שבית הספר העריך את ילדיהם כמחוננים.
שנים רבות שאני בתחום ולא פגשתי ילדים רבים כל כך בכיתה אחת שהוערכו כמחוננים. לאחר שהכרתי את הילדים מקרוב, לא הבנתי איך ילדים אלה הוערכו כמחוננים. על פי המדדים שלי, רק ארי שמלאו לו חמש שנים היה מחונן אך שאר הילדים היו חכמים ולא מחוננים

ארי, שהוערך כמחונן על סמך המדדים שלי, קרא אנגלית בשטף והיתה לו הבנה עמוקה של הטקסט.

הוא ידע גם ידע את השמות של כל המדינות בארה"ב ומיקומם במפה.

נוסף, היה לו זכרון יוצא מן הכלל לתאריכים. ארי זכר את ימי ההולדת של הילדים בכיתתו, וגילה התענינות בתחומים רבים.

העובדה שהילדים האחרים הוערכו כמחוננים לא היתה מובנת לי.

אבן שושן מפרש את המילה מחונן במילים הבאות: כישרוני, מוכשר, מוצלח, מצוין, מעולה, חכם, פיקח, נבון, אינטליגנטי ומבריק.

מפירוש זה, ניתן להבין שאין הגדרה ברורה למילה מחונן.

אם כך, איך מודדים ילד מחונן בגיל הרך? האם יש מדד אחיד לילד מחונן?

בלמידת הנושא באופן מעמיק למדתי שהגדרת הילד המחונן איננה אחידה בכל מקום. היא יכולה להיות שונה ממדינה למדינה, מעיר לעיר, וממאבחן למאבחן. כל חברה מגדירה מחונן לפי יכולתיה וצרכיה.

בישראל, לדוגמא, מבחני המחוננים נערכים על ידי מכון סאלד במגזר היהודי, ועל יד מכון קרני במגזרים הערבי, בדווי, הצ'רקסי והדרוזי. יכול להיות מצב בו תלמיד שגר בעיר א' יוגדר כלא מחונן ואילו תלמיד שגר בעיר ב' שקיבל ציון נמוך יותר מהילד בעיר א' יוגדר כמחונןן.

אם כך, מה ההבדל בעצם בין ילד חכם לילד מחונן?

כמעט כל הורה נוטה לחשוב שהתינוק שנולד לו מחונן.

בגיל הרך לדעתי, ניתן להבחין בין ילד חכם לילד מחונן ללא מבחני IQ. קצב התפתחות השפה הינו מדד טוב להעריך ילד מחונן. כאשר ילד מתחיל לדבר בגיל 6 חודשים ואומר משפטים בגיל 9 חודשים, ובגיל שנה כבר יודע לשיר את הא-ב, אין ספק שזהו ילד מחונן. כאשר ילד מנגן בכלי נגינה יצירות מוזיקליות בגיל חמש הוא ילד מחונן. כאשר ילד שואל שאלות רבות ומחפש להם תשובה בעצמו, הוא ילד מחונן. אולם כשילד מראה חוזק בתחום מסויים אך לא בצורה יוצאת דופן נקרא לו חכם.

מחקרי אורך (מחקרים העוקבים אחר קבוצת נבדקים במשך פרק זמן ממושך) מראים שההתפתחות האינטלקטואלית וההתפחות הרגשית של ילדים מחוננים, לא מתפתחות במקביל.

ילדים מחוננים עשויים להתעלם מהוראות, הם חולמניים ועסוקים יותר בתחומי העניין שלהם מאשר בנעשה בכיתה, הפעילות בכיתה נתפסת בעיניהם כלא מאתגרת. המשחק של הילדים המחוננים יותר מורכב, וכשהם לא מוצאים שותפים הם משחקים עם חבר דימיוני.
ילדים מחוננים גדלים עם בעיות של דימוי עצמי בגלל שהם מציבים לעצמם מטרות גבוהות. וכשהם לא מצליחים ליישם אותם הם מרגישים כישלון. כתוצאה מכך, ילדים כאלה יכולים להיות מופנמים או כאלה שנתפסים כבעייתיים.

בשיחה שהיתה לי עם אמו של ארי, הילד המחונן שהזכרתי לעיל, היא סיפרה שבית הספר שם לומד בנה לא ערוך לטפל בילדים מחוננים בכיתה א'. בינתיים הילד שלה מגלה תופעות התנהגותיות בכיתה ובבית, הנחשבות לבעייתיות.

לדברי אמו הוא טוען שמשעמם לו בכיתה ולה אין משאבים וזמן לקחת אותו לתוכניות העשרה אחר-הצהריים.

היא הוסיפה שלו היה מצבה הכלכלי טוב יותר, היתה יכולה לשלוח אותו למסגרת מתאימה המרוחקת מהבית כשעה ועשרים דקות.

מחקרים מצביעים על כך שילדים מחוננים החיים בעוני ממצים רק 28% מיכולתם בגיל הרך וערכים אלה הולכים ופוחתים עם הגיל.

למרבה הצער, להורים מרקע כלכלי נמוך בדרך כלל אין גישה למסגרות המזמנות הזדמנויות לילדים מחוננים, והם אינם יודעים כיצד להתנהל מול המערכת החינוכית.

כל זאת, בנוסף לעובדה שיש מעט מאוד מסגרות כאלה עבור ילדים בגיל הרך ואין מספיק כוח אדם מקצועי שיאתר אותם במסגרות הקיימות.

יש לזכור זאת.