לקוח של "פרטנר" גילה חשבונות גבוהים מדי שאינם תואמים את הסכמו המקורי עם החברה, למרות הבטח, נציג השירות כי הוא לא ישלם כלל בשנה הראשונה לחוזה.
ב2010 הגיע נציג של חברת "פרטנר" לבית העסק של לקוח "סלקום", ושכנע אותו לעבור לחברת פרטנר. העסקה הוצגה בעל-פה, ונאמר ללקוח כי יקבל את החוזה המפורט ישירות אל ביתו בדואר. אך לטענתו של הלקוח לאחר שהוסכם על תשלום חודשי בסך 1,200 שקלים בלבד, וששנתו הראשונה תזוכה כפטור מלא מתשלום, נדחפו ללקוח מכשירים נוספים "בחינם" , אך בפועל הלקוח חוייב על מכשירים אלו.
בתביעה שהגיש נגד פרטנר לבית משפט השלום בירושלים, נטען כי הלקוח נדהם לראות שהאשראי שלו מחוייב בצורה לא הגיונית וביקש לקבל לידיו את החוזה שנערך עם פרטנר. לבסוף הוא קיבלו שני חוזים נפרדים, כאשר אחד מהם נכתב כחמישה שבועות לאחר פגישתו עם נציג השירות, שם גילה כי חתימתו זוייפה על גבי החוזה השני שאותו מעולם לא ראה.
לטענת פרטנר כל הפרטים בשני החוזים הוצגו ללקוח באופן הגון ומלא, אך בית המשפט הורה על מינוי מומחה לזיהוי כתב יד שקבע, שביססה את טענתו של הלקוח שחתימתו על החוזה השני אכן זויפה וכי גרסת הנציג של פרטנר בקשר לחוזה הראשון לא הייתה אמינה.
לפיכך בית המשפט חייב את חברת פרטנר להשיב ללקוח 48,628 שקלים בעבור הכספים ששילם לה בשנה הראשונה לחוזה, והסכומים ששילם כקנס יציאה לסלקום. בנוסף ל10,000 שקלים של פיצוי ועוד הוצאות משפט בסך 20,000 שקלים.