הרב חיים נבון קיבץ הלכות לרגל התפר שבין שבת לצום שנדחה ליום ראשון
דיני שבת חזון
בשנה רגילה ישנן מגבלות שונות על הסעודה המפסקת. אך השנה, כשערב תשעה באב חל בשבת, הסעודה המפסקת היא סעודה שלישית, ואין עליה כל מגבלה – "אפילו כסעודת שלמה בשעתו". יש לסיים את הארוחה לפני השקיעה.
עם צאת השבת, יש לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ולאחר מכן יש לחלוץ מיד את הנעליים (וללבוש נעלי בד), ולהחליף את בגדי השבת בבגדי חול, ואז ללכת לבית הכנסת לתפילת ערבית.
מבין ברכות ההבדלה אומרים במוצ"ש רק את ברכת הנר – "בורא מאורי האש". ונוהגים לברכהּ בבית הכנסת, בין ערבית לאיכה. במוצאי תשעה באב (יום א' בלילה) משלימים את יתר ההבדלה – בלי פסוקי הברכה ("הנה אל ישועתי"), בלי נר ובלי בשמים.
מי שנאלץ לאכול בתשעה באב, יש לו להבדיל לפני אכילתו על מיץ טבעי, קפה או תה, בלי פסוקי הברכה ובלי בשמים (ואם כבר בירך על הנר – גם בלי ברכת הנר).
דיני תשעה באב
בתשעה באב נאסרו, בדומה ליום הכיפורים, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
אין לצחצח שיניים. יש ליטול ידיים בבוקר עד סוף האצבעות, אחרי שהיה בשירותים. כוהן העולה לדוכן ייטול ידיו כרגיל.
אין לשים בושם, שזה בכלל סיכה האסורה. יש הפוסקים שמותר לשים דיאודורנט.
אסור ללמוד תורה בתשעה באב, מלבד בענייני אבלות וחורבן. ואין לקרוא גם עיתונים, ספרים וכו', לפחות עד חצות היום (מלבד דברים העוסקים בחורבן, בשואה וכו').
אין שואלים בשלום חברו ביום זה. אין עושים מלאכה בט' באב עד חצות היום. "כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה" (שולחן ערוך).
דיני יולדת וחולה
באופן עקרוני, מעוברות ומיניקות צריכות לצום בתשעה באב. אך בכל שנה, מי שמרגישה חולשה מיוחדת או בעיה אחרת – תעשה שאלת רב, כיוון שבנסיבות מסוימות אפשר להתיר לה שלא לצום. זה נכון בפרט כשהצום נדחה משבת, כמו השנה, שאפשר להקל כשיש חולשה וכו'.
יולדת – כל שלושים יום שלאחר הלידה אינה צריכה לצום.
חולה חלוש וחש בגופו אינו צריך לצום.
כל מי שהותר לו לאכול בתשעה באב, רצוי שבכל אופן יצום במשך הלילה עד הבוקר.
דיני י' אב
איסורי תשעת הימים – לרחוץ בחמין, להתגלח ולהסתפר, לכבס, לאכול בשר ויין – נוהגים בדרך כלל (לאשכנזים) עד חצות יום י' באב. כאשר תשעה באב נדחה ליום א', כל מנהגי האבלות בטלים עם צאת הצום. ורק נמנעים מאכילת בשר ויין בלילה של מוצאי הצום.