מערכת המומלציםהרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו בירך על מינויו של הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי הבא
הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו בירך היום (ב') על מינויו של הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי הבא, במקומו של הרב הצבאי הראשי הנוכחי, תת-אלוף הרב רפי פרץ.
קרים, אלוף משנה, משמש כיום כראש מחלקת הרבנות ברבנות הצבאית הראשית. בעבר, שימש כמפקד סיירת צנחנים.
הרב לאו ציין כי "תפקיד הרב הצבאי הראשי הוא בעל חשיבות לכלל החיילים והרב אייל קרים הוא מינוי ראוי ביותר, רב מסור ואהוב על הבריות ואין לי ספק שהוא יקדם את הרבנות הצבאית בכל התחומים ויקדש שם שמים בפועלו".
"אני מברך את שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אכ"א על הבחירה הנכונה והמתאימה", הוסיף לאו.
הרב הראשי ביקש להודות גם לרב פרץ, המשמש גם כחבר מועצת הרבנות הראשית, על תקופת כהונתו ו"על מסירותו הרבה לחיילי צה"ל", כהגדרת לאו.
"זו העת לחזק את הרבנות הצבאית, לתת לה כלים להתמודד, לסייע, לחזק ולעודד את חיילי צה"ל, דתיים ושאינם, הרואים ברבנות הצבאית כתובת לחיזוק הרוח והזהות היהודית", קרא הרב לאו בפנייה לשר הביטחון, אביגדור ליברמן ולרמטכ"ל, רב אלוף גדי אייזנקוט.
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) קבע במקביל כי "אין ראוי מהרב אייל קרים לתפקיד".
"נתבשרנו על בחירתו של הרב אל״מ הרב איל קרים כרב הראשי לצה״ל. אין ראוי מתלמיד חכם זה, ענו, צנוע וגיבור. מזה שנים שהרב איל קרים, פותר את הסוגיות היותר סבוכות בהלכה הצבאית והביטחונית. תלמיד חכם ומפקד, שפיקד על סיירת צנחנים ועל פלגה בסיירת מטכ״ל. ״ימים על ימי מלך תוסיף״, ״יחיד דגול מרבבה, ברך לגברא רבה״, הוסיף יוגב.
מולם ניצבה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), לשעבר מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, שדרשה מהרמטכ"ל לבטל את מינויו של קרים לאור התבטאויות מעוררות מחלוקת מעברו.
"אני פונה אליך בעקבות הפרסומים על כוונתך למנות את אל"מ הרב אייל קרים לרב הצבאי הראשי. בוודאי תסכים עמי כי לתפקיד הרב הצבאי הראשי משמעות פיקודית, ערכית ואף ציבורית כבדת משקל. התבטאויות של אל"מהרב קרים בעבר מעמידות בספק את כשירותו לכהן בתפקיד חשוב זה", תבעה רוזין לרמטכ"ל.
הח"כית נימקה את דרישתה בשני סעיפים.
"ראשית, בתשובתו לשאלה שנשאל, אשר מופיעה ברשת, לגבי היתר לאנוס נשים על-ידי חיילים במהלך מלחמה, הסביר אל"מ הרב קרים כי 'מאחר והצלחת הכלל במלחמה עומדת לנגד עינינו, התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה, למען הצלחת הכלל'. גם אם הבהיר בהמשך (לאחר שנים) ש'היתר' זה אינו תקף בימינו, הרי שהרב לא מצא לנכון, בשום שלב, להוקיע ולגנות היתרים מסוג זה. המשמעות הנורמטיבית הנובעת מהדברים היא שגופן של נשים יכול להיות מופקע, על-פי הצורך, לפי שיקול הדעת של גברים. מסר מעין זה לחיילי וחיילות צה"ל הינו מסוכן ומנוגד למגמה המבורכת של המאבק באלימות המינית בשורות צה"ל".
"שנית", טענה רוזין, "אל"מ הרב קרים הסביר בהזדמנויות שונות כי הרבנות אוסרת על גיוס נשים לצה"ל. בין הסבריו לעמדה זו אמר כי 'אשה צריכה להיות ברשות אביה, אם היא רווקה, או ברשות בעלה כשהיא נשואה ולא שגבר זר ישלוט עליה ויאמר לה מתי לבוא ומתי ללכת היכן ללון והיכן לאכול כיצד להתלבש וכיצד להסתרק'. מדובר במסר מפורש של דיכוי נשים ואפליה כלפיהן. זאת בנוסף להטפה לאי-גיוס נשים לצה"ל, בניגוד גמור לתהליך המבורך של הפיכת שירות הנשים בצה"ל למשמעותי ושוויוני ולמטרות המטכ"ל כפי שמוצגות תדיר בפני חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכפי שמוצגות לציבור בישראל".