ashmoretmרווחה נפשית, או "מיטביות" (דבר המכונה באנגלית Well being), הוא מושג בפסיכולוגיה המתאר את הערכתו הסובייקטיבית של האדם, את האיכות הכוללת של חייו ובריאותו הנפשית. רווחה נפשית היא חשובה ביותר משום שרווחה נפשית נמוכה היא אחת הבעיות ממנה סובלים אנשים בעולם.
מחקרים גילו כי אחד המקורות העיקריים המשפיעים על הרווחה נפשית הוא פעילות גופנית. בין היתר נמצא כי פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח, מפחיתה סימפטומים של מתח, כעס, דיכאון, חרדה ואף האטה קוגניטיבית.
עורכי המחקרים גם גיבשו המלצות לקידום ושימור רווחה נפשית, אצל בני 18-65 שרוצים לשמר סגנון חיים אקטיבי. בין השאר מומלץ לשלב פעילות גופנית למינימום של 30 דקות למשך חמישה ימים בשבוע, או לבצע פעילות גופנית אינטנסיבית יותר של פעילות אירובית, במינימום של 20 דקות שלושה ימים בשבוע.
מחקרים הראו שפעילות גופנית קשורה לרמות גבוהות של שמחה וסיפוק מהחיים, בעוד שחוסר בפעילות גופנית מאופיין ברמות גבוהות של חרדה ודיכאון. כמו כן, כבר 1-994 נמצא כי ככל שרמת הפעילות יורדת, הסיכוי לדיכאון עולה. עם זאת עדיין לא ברור כיוון הקשר, מה הסביה ומה התוצאה – האם חוסר בפעילות גופנית גורם לדיכאון, או דיכאון גורם לחוסר בפעילות גופנית.
מחקר אחר העלה כי ביטחון עצמי הוא אחד הפרמטרים הקשורים לרווחה נפשית. עוד עולה כי ספורט מאוד תורם לפיתוח ושיפור הביטחון העצמי. ממצא זה גורס כי פעילות אירובית משפרת הערכה עצמית, וככל הנראה גם גם בעלת השפעה אנטי-דיכאונית.
כבר ב-1984, חוקר בשם קמפבל טען כי "הערכה עצמית היא ערנות ומודעות לשיוך הטוב של האדם את עצמו". לטענתו, הערכה עצמית חשובה בעיקר מן ההיבט הבריאותי – היא מהווה מפתח ליציבות רגשית, והסתגלות לדרישות החיים – שהיא אחת המנבאות "מיטביות".
אחד המרכיבים להערכה עצמית הוא דימוי גוף. מספר מחקרים גילו שפעילות גופנית בקרב גברים ונשים גורמת להם להעריך את המראה החיצוני שלהם טוב יותר, והם משמעותית יותר מרוצים ומסופקים מחלקים שונים בגופם, בניגוד לאנשים אחרים שאינם פעילים אקטיבית.
