"רצה לאט, אבל למרחקים ארוכים"

הזמרת והשחקנית עדי ארד מוציאה את "לפניך", סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה שבדרך

הזמרת והשחקנית, עדי ארד, מוציאה סינגל ראשון בשם "לפניך", מתוך אלבום סולו שלה שיושק בקרוב.

הקריירה המוזיקלית המרשימה שלה החלה כילדה, כאשר היא שרה בבני עקיבא. בהמשך השתתפה במחזמר "כל נדרי", הופיעה בלהקת התל-אביבים וגילמה את התפקיד הראשי של שילה במחזמר "שיער".

אבל בניגוד לילדות ונערות רבות שיש להן חלום מוזיקלי, ארד למדה מוזיקה ומשחק בצורה רצינית. מוזיקה היא למדה בקונסרבטוריון בת"א וסיימה גם תואר ראשון במוזיקולוגיה בתוספת לימודי חזנות אצל ד"ר מרדכי סובול.

בנוסף, היא למדה משחק בסטודיו של מיכל בת אדם.

בשל יכולת שירה נדירה ומרשימה, והיכרות מעולה עם המוזיקה היהודית והדתית, היא החלה להופיע בקונצרטים של חזנות, הקימה את להקת "עננה" וגם שיחקה בהצגות של ה"יידישפיל".

במקביל הקימה משפחה וגם שידרה ברדיו "קול חי" ולכן הקריירה המוזיקלית התבשלה על אש קטנה. לפני כחמש שנים המוסיקאי אורי וידיסלבסקי שמע אותה שרה, והזמין אותה לשחק בהצגה "כי בנו בחרת" של יוכי ברנדס, ב"הבימה".

לפני שנתיים היא התקדמה עוד שלב משמעותי כאשר תיאטרון חיפה ו"הבימה" החליטו להעלות מחדש את המחזמר המיתולוגי "איש חסיד היה", שם היה לה תפקיד משמעותי שהרשים את המבקרים.

בגילוי לב, מודה ארד כשאמנית שומרת מצוות, היא נתקלה לאורך השנים בקושי כפול – מצד אחד היו מוסדות תרבות שבהם העדיפו בצורה ברורה לא להעסיק שחקנית וזמרת דתייה, בשל העובדה שחלק מהחזרות וההופעות מתקיימות בשבת.

גם בחברה הדתית היו כאלו שהיה קשה להם לקבל את העובדה שאישה דתייה שרה וגם מתעקשת לבצע קטעי חזנות, אבל כפי שהיא אמרה בשעתו בראיון ל-YNET יהדות: "אני לא אדם שמתייאש – אני אומנם רצה לאט, אבל למרחקים ארוכים".

ההצלחה הפכה את ארד למנטורית עבור צעירות דתיות שמתלבטות אם לשיר למרות הקשיים וכנגד כל הסיכויים. לדבריה, היא מסבירה לצעירות שבניגוד לרושם המתקבל מתוכניות הריאליטי, קריירה מוזיקלית היא אפשרית רק אם באמת רוצים את זה מכל הלב, ומוכנים להשקיע הכל בנושא.

לפני כארבע שנים החלה ארד לעבוד על אלבום הבכורה שלה, יחד עם המפיק המוזיקלי נדב ביטון.

מוזיקאים ונגנים מובילים הסכימו להצטרף למיזם ולתרום מיכולתם, וביניהם: דודו טסה ומאיה בלזיצמן.

כאמור, הסינגל הראשון מתוך האלבום שבדרך, הוא השיר "לפניך". מדובר בבלדה מרגשת שבה ארד מנהלת דו שיח עם בורא העולם.

הרי הוא לפניכם:

לפניך/עדי ארד

ואז כשהכול נעלם

הצבעים העזים של החלומות

ואז,כשהכול שאלה

מה נותר לי עוד לעשות

מתוך הסיבות הלא נכונות

יוצאות להן כוונות ישנות

ובהן אני בשמלה לבנה ופשוטה

את עיני עוצמת ואת ידי מושיטה

לפניך,כי אתה ראית בי את פניך

לפניך, כי אתה נטעת בי אמונתך

לפניך ,ולמרות שלא אמרתי כל מילותיך

לפניך, בעיניך, לך מודה אני.

ואז כשהשקט מחלחל

צלילים מנגנים בי עוד מחשבות

ואולי כשלא רציתי לחכות

נותר לי רק לנסות

מתוך אותם ימים קשים ועכורים

כתבתי לך דמעות ושירים

ובהם אני עירומה וחשופה

ואז אתה רואה בי

נשמה, בתוך אישה יפה

בלדה מרגשת. עדי ארד

צילום: יח"צ

עדי ארד, לפניך, אלבום בכורה

ארד מספרת שלא רק בסינגל הראשון, אלא בכל האלבום שבדרך, רוב הטקסטים עוסקים בשיחה בגובה העיניים מול הבורא. "באלבום הזה קיים דיבור בלתי אמצעי מול היוצר", אומרת ארד, "לדוגמה – 'לפניך כי אתה ראית בי את פניך', 'סלח אלוהיי על כל הרגעים שבהם רציתי לבכות', 'והרי היא לפניך הוכחה חיה לאוזלת ידה של האשה', 'שיקרתי לך אלוקים' ועוד.

"באלבום יש טקסטים של וידוי ושל כעס של אהבה ושל הכרת הטוב, והכל מתוך כנות והכנעה והבנה.

באלבום יש שיר על חנה שהוא שילוב של טקסט משמואל וטקסט מקורי. זה שיר המדבר על הרצון של אשה להיות אמא ועל הקושי הרב של ההמתנה. יש גם שיר שנקרא 'מקום' שעוסק בשאלה קשה מהו מקומה של האשה… ואיך אפשר להיות אשה עצמאית וממומשת ועדיין להישאר תחת כנפי הדת.

"גם באלבום וגם בסינגל הנוכחי קיימת אמירה אחת מאד חזקה, אלוקים אוהב אותנו ,את כל הבריות, ולא עסוק בלשפוט אותנו בכל רגע, כפי שאנו נוטים ליחס לו, כיוון שהוא יצר אותנו "לפניך כי אתה ראית בי את פניך" הכוונה אתה האל רואה בי הבריה את חותמו, ולכן הראיה היא בעין טובה ובאהבה וחמלה, אנחנו עמוסים בחרדות וברגשות אשם כשלמעשה אם נהיה ברמה רוחנית גבוהה נבין שאלוקים מחבק אותנו כמו אב אוהב. אלוקים הוא לא רק של הדתיים .הוא של כל בני האדם…ותמיד מוכן למחול, ולאפשר להתקרב איליו מחדש. הוא אף פעם לא הולך זה אנחנו שזזים. הוא כאן. עבורנו".

על הדרך שבה נוצר האלבום היא מספרת: "העבודה היתה מאד מרגשת, גם רוחנית וגם אמנותית והעבודה עם נדב ביטון היתה מאד הרמונית. היינו מחליטים יחד על העיבוד ובשלב מסוים נדב היה פותח את המיקרופון ואומר לי 'לכי תעשי את מה שאת יודעת' "ואז הייתי מקליטה מקהלות שלימות בעצמי, קול אחרי קול הייתי שרה, גם את הנמוכים וגם הקולות הגבוהים. הייתי יוצרת פוליפוניה של קולות וזאת היתה התרגשות עצומה מבחינתי, ריגוש מוסיקאלי עצום. זה היה אתגר מדליק, ככה יכולתי סוף סוף לנצל את המנעד שלי ואת המוסיקליות, כי כשאני שומעת שיר, אני שומעת עוד רבדים בראש, שכבות מוסיקאליות, ובדיסק אצלי יכולתי לבטא את כל ממלכת הצלילים הזו".