מערכת המומלציםהאוצר נימק את בקשתו בכך שיש לרסן את ההשפעה השלילית של העסקת פלסטינים בענף הבנייה על התעסוקה והשכר של עובדים ישראלים לא מיומנים
בוועדת הכספים נערך דיון על צו שהגיש משרד האוצר לאישורה של הוועדה ושתכליתו לבטל נקודות זיכוי במס לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל. האוצר נימק את בקשתו בכך שיש לרסן את ההשפעה השלילית של העסקת פלסטינים בענף הבנייה על התעסוקה והשכר של עובדים ישראלים לא מיומנים, השלכות שליליות על התמריץ לרכוש השכלה ברשות הפלסטינית (הרש"פ), נוכח פערי השכר הגבוהים בין אלו שעובדים בישראל בענף הבנייה לעומת מי שעובד ברש"פ ולפיכך, הצו הזה אמור להביא לחיזוק ההון האנושי ברש"פ, השוואת רמות המיסוי של עובדים פלסטינים ללא תלות באזור עבודתם וכן יישום המלצות הבנק העולמי בעניין כלכלת הרש"פ. חברי הכנסת דחו את טענות האוצר באשר לתכליות אלו וטענו, כי בסה"כ מדובר בכוונה לסייע בעקיפין לרש"פ שעפ"י פרוטוקול פאריס, ישראל אמורה להעביר 75% מכספי המיסים שהיא גובה מעובדים פלסטינים לרש"פ ולוקחת לעצמה 25% מהם בלבד. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לאנשי האוצר "לבחון מחדש את הבקשה נוכח ההתנגדות מקיר לקיר בוועדה. במדינה יהודית לא ראוי לפגוע בעובדים בשל העובדה שהם לא חלק מהעם שלנו. אנחנו מצווים על-כך".
נציג אגף התקציבים באוצר, אורי שיינין, הסביר את הצו ובין השאר, אמר ש"בסוף 2017 מספר הפלסטינאים המועסקים בישראל צפוי להגיע ל- 89 אלף. יש תועלות חיוביות בתעסוקת עובדים פלסטינים. מצד שני, אנחנו על-כך משלמים מחיר, כיוון שמדובר בעובדים שמוכנים לעבוד בשכר מאוד נמוך וזה עלול לפגוע בתעסוקת ישראלים. בעבודות שפלסטינים מועסקים בהן, יש 50 אלף ישראלים".
נוכח ההתנגדויות, ביקש יו"ר ועדת הכספים גפני, לשמוע את עמדת משרד המשפטים בעניין. נציגת המשרד, שרית פלבר, אמרה: "הפקודה שמאפשרת הענקת נקודות זיכוי עושה הבחנה בין מי שתושב למי שאינו תושב. הוספו חריגים, עובדים זרים ותושבי האזור, כלומר מלכתחילה הבחנה מי זכאים ומי לא. נקודות זיכוי בניגוד לשכר מינימום או תנאי שכר בסיסיים היא הטבות שהמדינה רוצה לתת, בד"כ ביחסים ארוכי טווח בין מי שנותן אותם למי שמקבל אותם. כאן נבחר הצעד הזה. נקודות זיכוי הן הטבה שהמדינה בוחרת למי להעניק אותה ולא מדובר בקביעת שכר מינימום שונה. הצו עצמו זה עניין של מדיניות".
ח"כ גפני סיכם את הדיון ושב על קריאתו לאוצר "לבחון את הנושא מחדש. המצב בעייתי. אסור לנו כמדינה יהודית לפגוע בעובדים שבאים לעבוד כאן. אנחנו מחויבים לשמור על זכויות המיעוט, אלא אם כן יש לנו הוכחה שהאיש הזה הולך לפגוע בנו. אך אם בא להתפרנס והוא חי פה ואנחנו שולטים עליו. זה חיוב מובנה. יש פה התנגדות גורפת מקיר לקיר. נכון לעכשיו גם אני אצביע נגד. מציע שתבדקו את הנושא פעם נוספת".