מערכת המומלציםלדברי עו"ד קרן זרקו-זמיר, לעיתים היא מייעצת למעסיקים לשלם לעובד, למרות שהדבר נתפס אצל רבים כרמיסת כבודם
לדברי עו"ד קרן זרקו-זמיר, מעסיקים רבים הופכים את העובדים לשותפי סוד בכל הנוגע להעלמות מסים – והדבר עלול להתפוצץ בפרצופם ביום בו ירצו להיפרד מהעובד שותף הסוד. לדבריה, סחטנות של עובד מעמידה את המעסיק בפני דילמה מאד חריפה. אם יסכים לדרישות העובד, הוא עלול להיסחט עוד ועוד. מצד שני, אילו יסרב להיענות לסחיטה – עלולות רשויות המס לפשוט על העסק, לפתוח לבעל העסק תיק פלילי, לקנוס אותו בקנסות כבדים, להכריח אותו להשיב את מלוא המסים שהועלמו על ידו, ולעיתים אף להטיל עליו עונש מאסר בפועל.
לדברי עו"ד זרקו זמיר, מעסיקים רבים אינם יודעים, כי ברגע בו הם נסחטים ע"י עובד, ייתכן והדרך הפשוטה והפחות כואבת מבחינתם, היא לפנות להליך מסודר של גילוי מרצון, תוך תשלום מלוא המס שהועלם, אך תוך הימנעות מפתיחת הליכים פליליים.
לדבריה, מעסיקים רבים ירוויחו מההליך, לא רק מבחינת שקט נפשי. לעיתים תשלום המס לא יפחת בהרבה מהכספים שדורש העובד הסחטן. מצד שני, לדבריה, ברוב המקרים, המעסיק יתקשה לעמוד בנטל המס הצפוי, ועדיף יהיה לו להיכנע לדרישות הסחטניות של העובד, ולהיפרד ממנו לשלום. על תופעת הסחטנות של עובדים את מעסיקיהם, "בחסות" המלשינון של מס הכנסה – בכתבה הבאה.
הפרקליטה ציינה כי לאחרונה היא טיפלה בשני תיקים דומים – בעל פיצוציה נסחט פעם אחר פעם ע"י עובד, שאיים כי יחשוף העלמות מסים מצד המעסיק אם דרישותיו הדרקוניות לא ימולאו עד תום. בעלת חברת צילום נתקלה באיום דומה מצד קבלן משנה שלה, שאף איים לחשוף את בגידותיה בבעלה. לדבריה, עסקים רבים הנקלעים למשבר, או בוחרים לערוך רביזיה בשורותיהם, נתקלים לפתע באיומים לא צפויים מצד עובדים החוששים למקום עבודתם.
חלק מהעובדים נוהגים לרמוז בצורה מפורשת עד מאיימת, שאם דרישותיהם לא ימולאו, הם ילשינו למס הכנסה, ומעסיקים רבים כלל אינם יודעים, כי רשויות המס בישראל מעודדות מעלימי מס לפנות אליהם בגילוי מרצון, ומבטיחות במסגרת ההליך חסינות מפני הליך פלילי וכן אי גביית כספים מעבר למסים שהועלמו. עם זאת, לדבריה, הפנייה להליך גילוי מרצון צריכה להתקבל בכובד ראש תוך שקלול קריטריונים שונים, כמו גובה חבות המס, דרישות העובד הסחטן ובעיות שעלולות לצוץ במהלך הליך הגילוי מרצון. לשיקולים הענייניים הללו מצטרפים גם מניעים אמוציונליים של חוש צדק או יצר נקמה, שאף מקשים על קבלת החלטה בעניין.
במקרה של בעל הפיצוצייה, מספרת עו"ד זרקו זמיר, כי במכלול השיקולים המעסיק החליט לפנות להליך גילוי מרצון, כדי שלא יצטרך להיכנע לאיומי סחיטות בלתי פוסקים. מה גם שהמס השולי שהמעסיק היה צריך לשלם בגין ההעלמות היה קטן יחסית, כ-120,000 שקלים לתקופה של 5 שנים, וזהו אכן הסכום אותו שילם לרשות המסים.
במקרה אחר, מספרת עו"ד זרקו זמיר על בעלת עסק עצמאית ואמידה מאוד בתחום הצילום שהעלימה חלק מהכנסותיה, כשחבות המס המשוערת שלה עמדה על כ-250 אלף שקלים. היא נקלעה לסכסוך עבודה קשה עם אחד הצלמים שהעסיקה, שאיים כי ילשין עליה לרשויות המס. בנוסף, איים העובד כי יגלה לבעלה כי היא נוהגת לבגוד בו. "האישה, שחששה מאוד מפירוק משפחתה, החליטה בסופו של דבר שלא לפנות להליך גילוי מרצון, ולשלם לעובד תשלום מנופח וחסר פרופורציה לחבותה אליו – תמורת שתיקתו", מספרת עו"ד זרקו זמיר.
המס שהועלם גדול על פי רוב מדרישות העובד
לדברי עו"ד זרקו-זמיר, הליך הגילוי מרצון אפשרי מאז שנת 2005. לדבריה, במרבית המקרים בהם סוחט עובד את מעסיקו, המעסיק יעדיף להיכנע לסחיטה מאשר לפנות ביוזמתו לרשות המסים, מפני שדרישות העובד מתגמדות מול ההעלמות אותן ביצע המעסיק. "כמו כל דבר בחיים מדובר במבחן של עלות-תועלת" אומרת עו"ד זרקו-זמיר.
לדבריה, לא פעם ולא פעמיים היא מייעצת למעסיקים לבחור בדרך הזולה, ולשלם לעובד, למרות שהדבר נתפס אצל רבים כרמיסת כבודם ע"י מי שהיה עד היום כפוף להם. "הרי גם לעו"ד צריך לשלם שכר טרחה" אומרת עו"ד זרקו-זמיר. "גילוי מרצון הינו הליך לא פשוט ואף מורכב. מובן שאם מדובר בסחיטת עובד מתמשכת ופלילית אז כדאי לשקול גם לגשת למשטרה".