כבלים זה מוצר צריכה בסיסי

בית משפט השלום בתל אביב חייב את 'הוט' לספק שירות טלוויזיה בכבלים לפושט רגל

בית המשפט קיבל החלטה יוצאת דופן וחייב את 'הוט' לספק שירות טלוויזיה בכבלים לפושט רגל. מתברר כי החברה סירבה לרשום מחדש מנוי לשירותיה, מאחר שבמחשבי החברה הופיעה התראה כי האיש נמצא בהליכי פשיטת רגל.
בצר לו פנה האיש לעו"ד צבי וישנגרד, העוסק בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל וכינוס נכסים – אשר הגיש בשמו בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, להורות לחברת 'הוט' לנמק מדוע לא תספק ללקוח שירות מנוי, מאחר ומדובר בשירות בסיסי הקיים כמעט בכל בית בישראל, ומפני שחברת 'הוט' מהווה מונופול בשוק הכבלים. המנהל המיוחד שמונה לחייב במסגרת פשיטת הרגל דווקא התנגד לבקשתו, ואף טען כי האיש יכול לרכוש ממיר של 'עידן פלוס', אשר מספק חבילה בסיסית של ערוצים.
ב-6 באפריל 2016 הגיש הגבר, תושב בת ים, בקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזה עליו כעל פושט רגל. ב-1 במאי 2016 ניתן צו כינוס, אשר לפי אחד מסעיפיו, החייב "רשאי לפתוח או לנהל חשבון עו"ש בכל תאגיד בנקאי, בלבד שיפתח חשבון אחד בלבד, שינוהל ביתרת זכות בלבד – ללא מתן אשראי, שימוש בהמחאות ובכרטיסי אשראי".
בהתאם להוראות צו הכינוס, פתח הגבר חשבון בנק חדש, וכלקוח של חברת הכבלים "הוט" הוא יצר קשר עם מוקד שירות הלקוחות של החברה, כדי לעדכן את הוראת הקבע לחיוב חשבון הבנק שלו עבור שירותי הכבלים. אלא שבמוקד השירות נמסר לו, כי במערכותיהם מצויה התראה לפיה החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל. לפיכך, טענו ב"הוט", איך באפשרותו להמשיך ולקבל שירות מהחברה.

"במצב שנוצר נמנע מהחייב לקבל שירות, שהוא ממש בגדר 'מוצר צריכה בסיסי', ושלא כדין", טען עו"ד צבי וישנגרד אשר מייצג את החייב. "חברת הוט מוגדרת כמונופול בכל הקשור לשידורי טלוויזיה בכבלים, כך שלחייב אין כל אפשרות לפנות לחברה אחרת לצורך קבלת שירות".
עוד טען עו"ד וישנגרד, כי הואיל וצו הכינוס מורה במפורש, כי החייב רשאי לחתום על הרשאה לחיוב החשבון, הרי שאין כל סיבה של ממש לסירובה של חברת "הוט" להמשיך את התקשרותה עם החייב.
"סירוב זה הינו מנוגד מכל וכל לערכי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומהווה פגיעה חמורה בזכויות החייב", המשיך עו"ד וישנגרד בנימוקיו נגד החלטת חברת הוט וזאת במסגרת בקשה אותה הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על מנת להורות לחברת "הוט" לנמק מדוע היא נמנעת מלספק שירות לחייב.
בניגוד לבקשת החייב ועורך דינו, דווקא המנהל המיוחד שמונה לו התנגד לבקשה לחייב את "הוט" לספק לחייב שירותים. בתגובתו טען, כי הבקשה שהוגשה אינה מיוחדת כלל.
לטענת המנהל המיוחד, מתן שירותי טלוויזיה בכבלים אינו מתן שירות בסיסי, לאור האפשרות לצפות בשידורי טלוויזיה באמצעות ממיר "עידן", מבלי להידרש לתשלום חודשי. "שירות זה נועד לאנשים שאין ידם משגת, או אין ברצונם לשלם עבור שירותי תחנות כבלים", ציין המנהל המיוחד.
בנסיבות אלה, טען, נראה כי לא ניתן לחייב ספק או נותן שירות, לספק שירות לחדל פירעון, בניגוד להחלטה פנימית של אותו גוף, ובמיוחד כשיש תחליף זול וזמין לאותו שירות. לפיכך, המליץ לדחות את הבקשה. אך חברת "הוט" לא ניצלה את זכות התגובה שניתנה לה בעניין.
ביהמ"ש: אין מקום למנוע מהחייב את השירות של הוט
למרות המלצת המנהל המיוחד, כבוד השופטת חנה פלינר מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את בקשתו של עו"ד צבי וישנגרד. "אמנם מוצאת אני ממש בעמדת המנהל המיוחד, ועם זאת – ככל שמדובר בחיוב חודשי סביר, ותוך בחינת יתר הוצאות החייב והתנהלותו הכלכלית, אין מקום למנוע ממנו את השירות – בהיעדר תגובה מנומקת ומבוססת מטעם 'הוט'", קבעה השופטת. לפיכך, קיבלה את בקשת החייב והורתה לחייב את "הוט" במתן שירותי כבלים בתשלום לחייב. ההחלטה ניתנה ב-8 ביולי 2016.