מערכת המומלציםעו"ד אייל צורף טוען כי הליך סיום תעסוקת עובד הוא סיפור מורכב שיש לבצע בעדינות
פיטורים של עובד או עובדת לעולם אינם נעימים ולעיתים יוצרים סכסוך שמגיע לבית הדין לעבודה. אך טבעי שהעובד יחוש רגשות טינה כלפי מעסיקו על שהפסיק את עבודתו. אולם גם אם מדובר בפיטורים מוצדקים ומתבקשים, העובד עלול להיפגע ממהלך של פרסום דברים כנגד המעסיק בניגוד לחוק.
סכסוך שכזה בין העובד למעסיק עלול להדרדר ולהביא לכדי פרסום התבטאויות פוגעות כלפי המעסיק, ברשתות חברתיות או בדרך אחרת. בשנים האחרונות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה מקשיחים את העמדות בנוגע לתביעות על פגיעה בשמם הטוב של מעסיקים או גופים עסקיים, ומסתבר שניתן לחייב בפיצוי גם עובדים לשעבר.
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב הובהר כי המעסיק יכול לתבוע עובד בגין לשון הרע בשל פרסומים ברשתות החברתיות כמו "פייסבוק", גם ללא הוכחת נזק.
ה' עבדה בחברת חקירות פרטיות מספר שנים. לאחר פיטוריה החלה לפרסם בעמוד הפייסבוק שלה השמצות כלפי המעסיק, שכללו ביטויים כמו: "בית קברות לפילים", "ליצנים" וביטויים נוספים שיש בהם משום הוצאת דיבה לבית העסק.
החברה אשר העסיקה את ה' הגישה נגדה תביעה לבית הדין לעבודה וטענה כי ביטויים אלה מהווים הוצאת לשון הרע ויש לחייבה לפצות את המעסיק בגין כך.
בית הדין לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי יש לחייב את ה' בפיצוי לטובת המעסיק, בהתאם לחוק איסור לשון הרע הביטויים הפוגעים של ה' כלפי המעסיק, ב"כיכר העיר" של היום, רשת הפייסבוק, מהווים הפרה של החוק.
בית הדין חייב את ה' לפצות את המעסיק עבור נזק שאינו ממוני. במילים אחרות, למרות שהמעסיק לא הוכיח נזק כספי ממשי שנגרם לו בעקבות הפרסום, עדיין חויבה העובדת בפיצוי בגין הפגיעה.
הליך סיום תעסוקת עובד הוא סיפור מורכב שיש לבצע בעדינות. על המעסיק ליצור מצב של מינימום פגיעה בעובד, גם בשל הצד המוסרי, אך גם על מנת למנוע נזקים לשמו הטוב.
מצד שני על העובדים לזכור שהם אינם יכולים לפגוע בשמו הטוב של המעסיק, הנוכחי או לשעבר, רק בשל העובדה שהם כועסים עליו או מרגישים שנעשה להם עוול. הרשתות החברתיות אינן זירה בה ניתן לכתוב כל דבר מבלי לתת את הדין. להשתלחות ולדיבה במרחב הדיגיטאלי יש מחיר, ובית הדין יודע לקבוע אותו.
עו"ד אייל צורף, ממשרד צורף ושות' העוסק בדיני תאגידים, דיני עבודה ומשפט מסחרי.