ביטוח הלאומי קבע שהתקף הלב שנגרם מכך הוא תאונת עבודה המזכה בפיצוי ובגמלה, אולם כעת נטען כי הפגיעה גדולה יותר
תושב נהריה הצפון בלבו במהלך חופשה לאילת, דורש מהביטוח הלאומי להגדיל את אחוזי הנכות ואת הסיוע לו הוא זכאי. מדובר בסוכן מכירות, בשנות ה-40 לחייו, שבמהלך החופשה הפרטית לקה בליבו ולמרות זאת הוכר כנכה לצמיתות בהיקף של 29 אחוז. החלטה זו זיכתה אותו בתשלום של כ-170 אלף שקל ובקצבה חודשית של 3,100 שקל עד ליומו האחרון.
כבר ביום החופשה הראשון דרש המעסיק מהעובד לבטל את שירות "עקוב אחרי" שהפנה את שיחות הטלפון למקום העבודה, לקבל שיחות ולטפל בכל הנושאים שבתחום אחריותו. לטענת העובד, כתוצאה מכך הוא חש בכאבים בחזה, הובהל לבית החולים יוספטל ומשם פונה בניידת טיפול נמרץ למרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע.
לאחר צינתור דחוף נקבע כי האיש לקה באוטם שריר הלב, וחוות הדעת של פרופ' שמואל גוטליב, מומחה לקרדיולוגיה אשר מונה מטעם בית הדין, קבעה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין אירוע הלב שפקד את התובע.
כעת מבקשים עורכי הדין שי אלמקייס וגיל מור ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, צדרבוים ושות' מהוועדה הרפואית לעררים במוסד לביטוח לאומי להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לתובע. לדבריהם, עוצמת הפגיעה בתיפקוד ממנה הוא סובל מגיעה לכ-40 אחוז נכות פיזית ו-25 אחוז נכות נפשית. לערר צורפו חוות הדעת של פרופ' שאול עטר בתחום הקרדיולוגי ושל ד"ר רוני ומוש בתחום הפסיכיאטרי. חוות הדעת טוענות כי היקף הפגיעה בעובד גבוה מכפי שקבע הביטוח הלאומי.