בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי המדינה נוהגת נכון כאשר היא מייצרת תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים על ידי ייקור העסקתם
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה חמישה ערעורים שהגישו רשתות בתי מלון באילת וקבע כי חובת מעסיקים לשלם היטל על העסקת עובדים זרים עומדת גם בהעסקת מסתננים. כמו כן המערערות חויבו בהוצאות משפט בגובה 150,000 ש"ח.
המערערות הן חברות שלהן בתי מלון באילת, אשר העסיקו עובדים ממדינות אפריקה שהסתננו לישראל, אשר לא הועסקו מכח היתר העסקה על פי חוק עובדים זרים. בגין ההעסקה הוציאו פקידי השומה באילת ובבאר שבע למערערות שומות מס עבור העסקת מסתננים בבתי המלון בין השנים 2008-2012, וזאת מכוח הוראות חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, התשס"ג-2003, המורה על חובת תשלום היטל עבור העסקת עובד זר בשיעורים שבין 10% ל-20%. במסגרת השומות דרשו רשויות מס תוספות מס בגין היטל עובדים זרים, וכן קנסות והפרשי הצמדה וריבית שהצטברו על סכומי ההיטל.
בנימוקי השומה טענה המדינה כי ביחס למסתננים מתקיימות התכליות שבגינן נחקק חוק ההיטל, לרבות הקטנת הפער בעלויות העסקת עובד זר לעומת עובד ישראלי, וגילום העלויות בהן נושאת המדינה, בהן שהות העובדים הזרים בישראל. זאת, בעוד המעסיקים הם המרוויחים העיקריים משהותם של העובדים הזרים בישראל. בהקשר זה טענה המדינה כי תכליות אלה מתגשמות עוד יותר בהקשר למסתננים, כאשר מדובר בתופעה אשר המדינה מבקשת למגר, ובמיוחד לאור העובדה שהגדלת היקף העסקתם עשויה לעודד מהגרי עבודה לחדור לשטח ישראל ולבקש בה מקלט, דבר אשר עשוי לפגוע בתעסוקתם של אזרחי ותושבי ישראל.
השופט גדעון קיבל את עמדת פרקליטות מחוז דרום, שייצגה את פקיד השומה אילת ופקיד השומה באר שבע ברשות המיסים. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי נוכח תכליתו של חוק ההיטל, יצירת תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים על ידי ייקור העסקתם כדי לצמצם את הפער בין עלויות העסקה של עובד זר לבין עלויות העסקת עובד ישראלי, מתחייבת פרשנות לפיה מסתננים הם "עובדים זרים" לצורך חוק ההיטל. זאת, כמדיניות של העדפה מתקנת על רקע מסקנתו של המחוקק בדבר ההשפעה השלילית של העסקת עובדים זרים על שוק העבודה בישראל. תכליות אלה מתקיימות גם ביחס למסתננים המגיעים לישראל ומבקשים לעבוד בה, ללא תלות בסיבת הגעתם. משכך קבע בית המשפט כי משהוחל ההיטל על העסקת עובדים זרים בעלי היתר עבודה בישראל הכפופים למכסות בענפי התעסוקה, הרי שיש להחילו מקל וחומר גם על עובדים שהסתננו לישראל, לא קיבלו היתרי עבודה בישראל, ולא נקבעו לגביהם מכסות. עוד קבע בית המשפט כי פטור מהיטל במקרה של מסתננים, יכול דווקא לעודד העדפת העסקת עובדים זרים שאינם ברי הרחקה, על פני עובדים זרים בהיתר ועל פני תושבי ישראל, ומשכך לעודד המשך הסתננות לישראל לצרכי פרנסה – תופעה שהמדינה מבקשת למנוע.