nomigכשאומרים נגב האסוציאציה האקטואלית העולה בראש היא בדואים, בנייה בלתי חוקית, אולי אפילו עיר הבהדים החדשה. אבל מה שפסטיבל "דרום אדום" ה-12 (מתחיל ב-3.2 ), יתאמץ להוכיח, זה שנגב, במיוחד בחלקו הצפוני-מערבי, הוא מרבדי פרחים אדומים, עצים ירוקים, מאגרי מים, מחלבות עם גבינות איכותיות, מסלולי אופניים, ירידי אוכל, סדנאות יצירה והמון פעילויות המתאימות לכל המשפחה. רובן ללא תשלום
וצריך לומר מיד בהתחלה: המרחק או הרתיעה מנהיגה ממושכת, לא צריכים להדאיג. דבר ראשון, זה לא ממש רחוק, שעה- שעה וחצי נסיעה, ואתם מגיעים למרחב יפה הנוף שבין נחל שקמה לנחל הבשור. דבר שני, אפשר להירשם מראש באתר: http://www.habsor.co.il ואז להצטרף להסעות מאורגנות שיצאו מתל אביב במחיר מסובסד של 50 שקלים, בכל הסופ"שים של חודש פברואר. אז אחרי שנושא השינוע מסודר, אספר שלא רק כלניות הן הנושא המרכזי של הפסטיבל השנה – אלא גם ציון 70 שנה להנחת קו המים הראשון לנגב.
כך התעשר רפרטואר השירים של הפסטיבל בעוד שיר שהתפרסם בזכות שושנה דמארי, הזמרת האגדית שכל שנה מקיימת קק"ל צעדת כלניות לזכרה. השיר הראשון, כלניות כמובן של אלתרמן ווילנסקי ("שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה / אבל כלניות תמיד תפרחנה / סופות לרוב תהומנה ותסערנה / אבל כלניות תמיד תבערנה"), והשיר השני הוא "הורה ממטרה" של מוהר ווילנסקי ("רון קידוח בצינור / צינורות עורקי הנגב"). גשר הצינורות בדרך הבשור, עם שחקנים מחופשים לטיפות מים שישעשעו את הבאים, הוא אכן תחנת חובה במסלול העשיר של "דרום אדום", כולל עליה לגבעה סמוכה של חברת מקורות, ממנה רואים בין היתר את מאגר המים המטוהרים שמעבירה מקורות מהשפד"ן לנגב.
כשמדברים על מיליוני כלניות שיכסו את צפון הנגב במרבדים אדומים, מתכוונים בעיקר למקומות כמו יער שוקדה, אבל ההמלצה שלי היא להגיע קודם לאתר טיפולי המים ביישוב עינות בר המכונה "גבעות בר", גם כדי ללמות על סדנאות התרגעות משפחתיות בתוך בריכת מים מחוממים, וגם כדי ללמוד איך נראית חלוציות התיישבותית במאה ה-21 דרך סיפורם של עינת צרפתי-כהן וינון רמון, בעלי האתר. ינון ועינת הגיעו לאדמות הסמוכות לעיר הבדואית תראבין, בפרויקט המזכיר את ימי "חומה ומגדל" בתקופת המנדט הבריטי. עצוב שגם במדינת ישראל חייבים יהודים להתיישב על אדמת מולדתם בצורה שכזו. היום חיים בעינות בר כבר 150 משפחות, אבל לפני כמה שנים, הורידו אנשי תנועת אור (שהצליחו להקים כבר יותר מעשרים יישובים יהודיים בגליל ובנגב), באישון לילה, כמה קרוונים בשטח שאנשי שבט התראבין לא רצו אותו, ובאחד מהם התיישבו עינת וינון. היום יש לשניים מרכז גדול, בית מגורים, 4 חדרי צימר, 2 סוויטות וכאמור טיפולי מים מגוונים.
המים הם הנושא המרכזי של הפסטיבל, כך שהתחנה הבאה בסיור המקדים שערכתי בשבוע שעבר, הייתה החמאם ("חמאם על הזמן"), בקיבוץ צאלים. יש בו ג'קוזי של מים תרמו מינראלים הנובעים מבטן האדמה, וניתן להזמין גם עיסויים בתיאום מראש. בצאלים נפתח באחרונה מלון מחודש, "מלון ארץ צאלים", עם 51 חדרים משודרגים, המאפשר להישאר ללון בנגב וליהנות מהמגוון הגדול של הפסטיבל, החל מחמישי בערב. בלילי חמישי מתקיימים המופעים הגדולים כמו של רמי קליינשטיין וקרן פלס, אלישע בנאי, ירמי קפלן, שלמה בראבא, שלומי שבן, שלומי גרוניך, אהוד בנאי, יזהר אשדות ורבים אחרים, שניתן להתעדכן עליהם באתר הפסטיבל. ובבקרים של ימי שישי לצאת לסיורי פריחה, עם הפעלות של "שחקנים בין הפרחים", סיורים לאורך קו צינורות המים והמאגרים, סדנאות הפעלה "צבע בטבע", סיורים היסטוריים מודרכים, חלקם ברגל וחלקם ברכב, כמעט כולם כאמור ללא תשלום בשיתוף משרד התיירות, קק"ל וחברת מקורות. מרתקים לא פחות, ואולי יותר, מופעי הקרקס בחוות היענים, או בחוות אדמאמא.
פסטיבל ללא אוכל, לא יעלה על הדעת במיוחד בארץ, אז כדאי להגיע בשישי גם לשוק ביער שוקדה, ליריד האיכרים ההולנדי במושב שדה צבי, להצטייד בסלסלות הפיקניק במחלבת צאלה עם גבינותיה הכשרות המעולות, ואם תרצו פירוט מלא יותר של כל הטיולים והאירועים, כולל מפות, בצומת יד מרדכי ובצומת בית קמה יהיו כל יום שישי תחנות מידע בין השעות: 9:00-15:00 שיפעלו בכל מזג אוויר. בתחנות האלה תתקיים גם מכירת תוצרת הנגב: תכשיטים, כלי בית, עוגות, שמן זית ועוד, ויחולקו שקיות אשפה גדולות.
מאחר שהפסטיבל מציע עשרות רבות של אטרקציות ופעילויות מגוונות, וכדי שלא לייגע, אציין כמה מאלה שנראות לי מעניינות במיוחד: טיסה בכדור פורח מעל מרבדי הכלניות כל ימות השבוע בבוקר ואחר הצהריים בתיאום מראש 077-7295801 החל מ- 550 ש"ח לאדם.סיפור מבצע 11 הנקודות שעלו בלילה אחד בסגנון חומה ומגדל, בימי טרום מדינה, כדי להבטיח שהנגב יישאר בידינו – בנירעם. גשר הצינורות החדש על נחל הבשור. ביקור באתר "באר מרווה" בקיבוץ עלומים, המנציח את זכרה של בת המשק והמספר את סיפור אגירת המים של מתיישבי העת הקדומה. ביקור במתקן ההתפלה הסמוך לאשקלון, הפותח את שעריו רק לכבוד הפסטיבל, ולמספר מוגבל של סיורים, רק בימי שלישי של פברואר ובהרשמה מראש.
סיור וסדנאות לעיטור בקבוקי שמן ובקבוקי חול צבעוני במושב יושיביה בתיאום מראש. ט"ו בשבט בניר משה עם סדנת רישום וציור בטבע גם למי שלא צייר מעולם. ביער שוקדה מרוץ כלניות משפחתי. בקיבוץ עלומים יריד דוכנים, מתנפחים, פינת חי, תיאטרון בובות ועוד.
במחלבת צאלה, מופע חינם "כבשה וזמר" והאכלת טלאים. בקיבוץ סעד, שוק אוכל לשבת. בחצר של אורה בכפר מיימון סיור מודרך בבוסתן של 120 עצי פרי מ-90 זנים של פירות אקזוטיים כולל טעימות, הכנת ליקרים, וארוחה תימנית כשרה בהזמנה מראש. יש שם גם דגם של המשכן של בני ישראל במדבר בגודל של 1:20. במושב תלמי יוסף סיור בשביל הסלט כולל קטיף עצמי של עגבניות, מבוך פסיפלורה, והוצאת תפוחי אדמה וגזר משדות הגידול. במחשבה שנייה, אעצור כאן. מוטב שכל אחד יבחר לעצמו את האטרקציה המתאימה למשפחתו באתר או בפייסבוק של הפסטיבל, ובלבד שנגיע לנגב בהמונינו. כלניות או לא כלניות, חשוב שניסע לשם. ובכל זאת שתי המלצות אחרונות:מעוז מול עזה בקיבוץ סעד ומרכז מורשת גוש קטיף, בניצן.
.