אורית לייזרסון מאמינה שהעיסוק בגוף הוא גאולה, שהעונג המיני הוא חלק מעבודת השם ושהבשר הוא קידוש החומר.
בסדנאות שהיא מקיימת לנשים מהמגזר הדתי, אורית לייזרסון לא מפחדת לדבר על מיניות בריאה, אבל לא רק דיבורים יש שם, אלא בעיקר חוויה. בזמן שכולם מדברים על הנושא, אורית מעניקה לקבוצה שלה את האפשרות לרפא את המיניות באמצעות עבודת גוף, מגע, נשימה, תנועה, מדיטציה, עבודה עם קול ועם צבע ועוד מגוון טכניקות שמאפשרות לגוף להזכר באופן הטבעי שבו מיניות צריכה להתקיים.
"אני מרגישה שלעונג יש כוח מרפא" אומרת אורית "אנחנו עסוקים הרבה בסבל ובבעיות בתחום המיני אבל יש בתוכנו אוצר מרפא שנקרא מיניות, כוח החיים שבנו. אני עוסקת במיניות ככלי ריפוי, כדרך שלנו להתחבר לעצמנו ליעוד שלנו לחשקים הנשמתיים שלנו, לאלוהי שבתוכנו. לחזור אל החשק העמוק, למה שבא לנו" היא מוסיפה "כילדים חינכו אותנו שמה ש'בא לנו' הוא אסור, הוא מסוכן, הוא דורש ריסון מה שהנמיך וצימצם את האנרגיה שלנו את החיות שבנו. זה המקום שבו הפסיכוטרפיה הגופנית מזמינה את האדם להזכר במי שהוא היה, לפני שפיתח שריון של הגנות וזהות של עצמי כוזב המצופה ממנו חברתית. להזכר איפה מתחילה התשוקה שלו להזכר מה רצה להיות מי הוא ומה חלומותיו".
אורית היא מנחה קבוצות נשים ויחידות לחיבור לגוף ולמיניות כהווית חיים. בהכשרתה היא מטפלת בפסיכוטרפיה גופנית המשלבת בין הטיפול הפסיכואנליטי הוורבאלי המוכר בשילוב עם עבודת גוף. כשהמטרה היא להתייחס לאדם כמכלול גוף נפש ונשמה ולא רק באמצעות פניה אל ה"מיינד" שלנו דרך הדיבור. את כל הדברים הללו היא משלבת עם ראייה יהודית כשהיא עוסקת בעיקר עם נשים וזוגות מהמגזר הדתי.
איך את מחברת בין יהדות למיניות?
"אני מרגישה שהעיסוק בגוף הוא גאולה, שהיהדות במהותה עוסקת בחיבור לחומר ובקידוש החומר. להיות יהודי זה לעבוד את השם מתוך הבשר. באנו לכאן כנשמה בגוף, הדיכוטומיה הפנימית הזו מזמינה אותנו להבין איך הגוף משרת את הנשמה ואיך הנשמה משרתת את הגוף. אני מרגישה שהמיניות היא המקום לחיבור הזה, המקום שבו הדברים הופכים אחד הבשרי והנשמתי. ה' אחד ושמו אחד. כשהדגש הוא על האחד. אומרים בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכותן עתידין להגאל, אני בהחלט מאמינה מאד בכוחן של הנשים. אני מרגישה שהתורה שאני מלמדת היא נגישה יותר אינטואיטיבית לנשים. כמו כן אני מטפלת ומנחה בעיקר נשים וזוגות כי זה מרגיש לי יותר צנוע ונוח לי בשדה הזה ובשפה הזו. אני מאד מאמינה גדולה במסורת בית אבא ובגבולות שההלכה מסמנת".
מגיל צעיר אורית יודעת שהיעוד שלה הוא לעסוק באהבה, אמא שלה הייתה נוהגת לומר "שאורית אוהבת לאהוב". היא קרוייה על שם סבתה החאלבית מרגו שאחת המילים שהיו שגורות על לשונה הייתה המילה 'תענוג' אורית מספרת כי גם ברגעייה הקשים ביותר של הסבתא כשגופה כבר היה שבור ורצוץ היא הייתה תמיד אומרת 'תענוג לראות אתכם' מאז שהיא נפטרה, רק התחדדה התחושה של אורית שמשימת חייה היא ללמד עונג כעבודת השם. "הנושא הזה הוא בגופי, הוא בוער בי, אני מרגישה שיש בתוכי תורה שצריכה לצאת לעולם. "מבשרי אחזה אלוה" אני מרגישה שמתוך הגוף שלי נובע הידע הזה ואני רוצה להפיץ אותו ודווקא לנשים".
מה בעצם עושים בסדנה שאת מעבירה או בפגישות אישיות?
אני מאמינה בנעשה ונשמע ולכן התוכן שאני מעבירה הוא פחות לדבר על הנושא או לרכוש ידע, אלא להעניק מרחב שמאפשר לכל אשה לפגוש ולחוות את עצמה ולתת לידע לנבוע מתוכה. כל אשה יכולה להיות מורה במפגשים הללו. לכל אחת יש ידע ומתנות גוף ונפש ששיכות רק לה, שאם רק תעז ולחלוק את הידע הזה ולתת לנו ממתנותיה כולנו נרוויח. הסדנה היא מעשית כלומר היא עוסקת בתרגול ונותנת כלים מעשיים להרחבת אנרגיית החיים בגוף וחיבור של כל אשה אל המיניות שבה ואל ההוויה שלה כאשה וכאדם לכוחות החיות שבה.
אנחנו מתרגלים מדיטצית קונדליני וחמשת המקצבים, מכירים את הארכיטיפים הנשיים והדמויות הנשיות שהושפענו מהן. מציפים ומפרקים את התבניות שמהן מורכבת התפיסה המינית התרבותית שלנו,פוגשים את החלקים המכוערים שלנו ומלטפים אותם. נותנים לגיטימציה להשמיע את הקול ולשחרר אנרגיה דרך תרגילים גופניים. לומדים לתת ולקבל מגע מתוך הקשבה לעצמי, מחפשים מה נוח לי מה נעים לי בחיים. מתחברים לחלומות לחשקים, לילדה שבתוכי ולזקנה. לומדות לשים גבולות ולהקשיב ללא שמבקש להאמר.לומדים לשוב ולהקשיב פנימה לזהות רצון וחשק… מתרגלים בקבוצה הקשבה לגוף ותכניקות שונות לגילוי עוצמתה הנסתרת של המיניות הנשית. במרחב הקליני מתאפשרת גם עבודת עומק לריפוי טראומה או התמקדות בתוכן אישי ספציפי.
מה החזון שלך בנושא מיניות אצל נשים?
להכיר את עצמן יותר מקרוב, להרבות עונג ואהבה, לעבור מפחד לאהבה ולהבין את פוטנציאל הריפוי שבהם. הייתי רוצה לשחרר נשים מארכיטיפ חווה ולילית לתת לכל אשה לטעום ולפגוש את כל חלקיה ולהעיז לנוע בתוכם בשמחה ובחופש.לעשות שלום בין המינים ובעיקר שאנשים יעשו שלום עם עצמם ועם גופם.
ואם בן הזוג לא משתף פעולה, מה את ממליצה?
מיניות טובה מתחילה בתוכי. אני ממליצה לנשים להתמקד בעצמן לא להשליך על בן הזוג תקיעות או אשמה, כשהן יזוזו הכל יזוז איתן. בן הזוג שלנו הוא לא בשליטתנו ככל שנשחרר אותו מהציפיה שיהיה איפה שאנחנו מצפות, כך יש סיכוי שירצה ויגיע לשם בעצמו. אפשר להשתמש בבן זוג כמראה להתבוננות פנימה, אין לי ספק שזוגיות היא השדה הכי טוב לחיכוך והתפתחות עצמית. אבל יותר מכל זה אני מאמינה בפסוק 'נקבה תסובב גבר' האשה היא ציר, אם היא תפרוץ אז בסופו של דבר האיש שלה ינוע סביב העוצמה שהיא תביא איתה לבית.
מה הסוד שכל אישה חייבת לדעת?
'זכו שכינה בינהם' פשוטו כמשמעו. אנחנו חייבים לזכור שמיניות וחיבור בין איש לאשה יכולים לצור גילוי שכינה ממש! שיש בתוכנו אוצר פנימ, שהגוף שלנו הוא בית מקדש לעבודה רוחנית, שהעונג הוא רחב מכל דבר שלימדו אותנו או הראו לנו בסרטים ובתרבות, שהכל מתחיל מלעשות אהבה עם עצמי
שמותר…
באילו קשיים בזוגיות את נתקלת שנובעים מחוסר ידע ?
יש לי רשימה אינסופית. אבל השאלה אינה קשורה לדעתי לידע בהכרח, אלא לידיעה. לחבור פנימי למי שאני לצרכים שלי. איזה יופי שבעברית המילה לחיבור היא ידיעה והאדם ידע את חווה אשתו. קודם כל הוא ידע, כי הרי איך אפשר לדעת את האחר לפני שידעתי את עצמי? בלתי אפשרי לאהוב את האחר לפני שאהבתי את עצמי, שם אני מוצאת שמתחילים הרבה בלבולים פערים אכזבות השלכות וציפיות.
מה החלום שלך בתחום ?
החלום שלי הוא "להחזיר אנשים בתשוקה" להשיב את התשוקה לחיים, לא רק למיניות אלא לחיות חיים שיש בהם טעם וגעגוע ורצון ברור. אני עובדת עם גופים שאני מאוד מעריכה כמו 'עבודה שבגוף' ומדרשות שונות שמזמינות אותי ללמד נשים היתי שמחה שהמעגלים האלה יתרחבו ויפוצו .אני גם מנחה ושותפה בכמה קבוצות סגורות בפייסבוק בתחום הזה ושם מרגישה שיש במה נוספת מרגשת ואינטימית לחלוק את הידע לשתף ולהציע נקודות מבט מרחיבות וחדשות…אם את שואלת על החלום שלי הגדול? לפתוח בית מדרש לגוף.
לסיכום, איפה אנחנו כחברה טועים לגבי נושא הזוגיות ומה ניתן לחזק.
אני חושבת שמוכרים לאנשים שזוגיות היא משהו מסויים ואין מספיק כנות בשיח על המורכבות שבנין עדי עד מביא איתו. לא מדברים מספיק על הקושי שבמפגש שבין הזכרי לנקבי בעולם, שזוגיות היא עמל והיא לא דבר שבא בקלות. בדור שלנו נדרש מבני זוג לנהל ביחד גם משק בית מפואר גם להוליד ילדים גם להיות מאהבים זה לזו וזה לא פשוט, לאורך ההיסטוריה לא כך היה. היתה רחל האהובה ולאה המולידה וכל אחת מהן לא ויתרה על הכמיהה לצד של השניה.
אני מקווה שהדור הבא שלנו, כבר יקיים מיניות בריאה יותר. אני מאמינה בעומק שדוגמא אישית היא הדרך היחידה והטובה ביותר להעביר אינפורמציה בטח בילדים, מה שהגוף של אמא ואבא משדרים שווה הרבה יותר מאלף מילים. אם נוח להם בגופם, במיניותם, בנוכחות הפיזית שלהם, בחופש שלהם ליהנות מהחיים, לחיות מתוך חיבור לעצמם ולחלומות שלהם. אם הם נוגעים ומחבקים ואוהבים את ילדיהם, הידע הזה הוא ראשוני ומיידי ומתוך המקום הזה אפשר להתחיל גם לדבר. לכן לפני שמחנכים ילדים למיניות בריאה חשוב שנחנך את הילד הפנימי שבתוכנו לבריאות שבמיניות.
לעמוד הפייסבוק של אורית לייזרסון