בזמן עבר: על נוסטלגיה והעדפת הישן

מעצבים בסגנון "של פעם" מנסים לשמר את העבר באמצעות בחירת גזרות, בדים וטכניקות תפירה

בעוד אני חושבת מה אכתוב לכתבה בנושא נוסטלגיה והעדפת הישן באופנה ובעיצוב, צלצל הטלפון של בעלי. השיחה התנהלה על רמקול ושמעתי את כולה. המתקשר, יזם חרוץ, רצה לעניין אותנו בתכנית פינוי בינוי של הבניין הישן בו אנו מתגוררים. שוב ושוב הוא אמר "הרווח שלכם יהיה דירה חדשה לגמרי". דירה חדשה – מוקפדת מאוד, מן השיש ועד לפרקט, דירה שתשדר גימור מלוטש בהרבה מזו שאנו גרים בה כעת. אני מודה, יש בזה משהו מפתה… לפעמים נמאס מהצנרת הישנה, או מהאריח המעט שבור בחדר..
ומצד שני, כמה אני (ולמזלי גם בעלי) אוהבת את הדירה שלנו שמשדרת סגנון שאופייני לתקופה אחרת – חדרים מעטים אך מרווחים, מטבח שהוא חדר נפרד וסגור, דירה שאריחיה הם טרצו ושעל השיש שבמטבח אפשר להניח סיר רותח כי זה שיש מהסוג הישן והטוב שעומד בכל חום… הדירה שלנו אמנם צפופה לנו אבל כמה אנו שומרים בקנאות על המבנה המקסים שלה, ונמנעים מלסגור בה את המרפסת, או לשנות את המבנה שלה כדי לשמר את הטעם המיוחד שלה…
דירה חדשה לגמרי תהיה נטולת אותם רגעי חיים יקרים מפז שהדירה שלנו מלאה בהם – פה הבכורה למדה ללכת, ומכאן היא יצאה לכתה א, פה נולדו לנו עוד ילדים, פה העברנו רגעים מאושרים בחברת בני משפחה וחברים יקרים, חגים ומסיבות. פה, להבדיל, גם עברו עלינו שעות קשות. פה על הקירות מוטבעים טביעות האצבע של ילדינו כשהיו תינוקות רכים, ופה ושם גם ה"קשקושים" שציירו עליהם… פה עבדנו, יצרנו, למדנו, אהבנו…

הזהות שלנו מבוססת על חתיכות פאזל רבות מספור של זיכרונות וחוויות שצברנו אשר שורשיהן בילדותנו הרכה. הזהות שלנו באה לביטוי גם בבגדים שאנו לובשים, בכלים ובאביזרים בהם אנו משתמשים ובהעדפותינו העיצוביות. עיצוב המזוהה עם הישן מזוהה אצלנו עם אותנטיות, ייחוד ומקוריות שלא קיים בייצור המוני.
חוקרים מדמים אדם שחש נוסטלגיה לאדם חסר בית שחש חוסר יציבות בתחושת הזהות שלו לאור שינויים חברתיים וטכנולוגיים מהירים.
לא במקרה גם בעידן ה"פוסט" המילים נאיבי, שבטי, אותנטי, רטרו ווינטאג' הן מילים חמות. דוגמאות קיימות למכביר – מספיק לראות עד כמה אהובה ומצליחה חנות האינטרנט לבגדי הוינטאג' ModCloth , את פריחת חנויות בגדי היד שניה ושווקי הפשפשים, הריקמות והתחרות שמככבות בחנויות הבגדים. כך גם בשטחי תרבות ואמנות נוספים – הסרט האילם זוכה האוסקר "הארטיסט" שצולם כולו בשחור-לבן, ספרים ישנים המודפסים מחדש וזוכים להצלחה מסחרית ועוד.
מעצבי בגדים בסגנון "של פעם" מנסים לשמר את אותו טעם מיוחד באמצעות בחירת גזרות, בדים וטכניקות תפירה ובכך להעניק ללובש תחושה ביתית, לחבר אותו לזהות ולייחוד האישי שלו ולהחזיר אותו ולו במעט לאותו "גן עדן אבוד" אליו הוא כמה.
הכותבת מעצבת בגדי ילדים נאיביים ובעלת המותג "נועה נעמן תמים ומקסים"
http://www.noanaaman.com