nomigיש המצאות שברגע שאתה נתקל בהן לראשונה, אתה שואל את עצמך איך לא חשבו על זה קודם. הרי הידע היה קיים. אז מדוע? כי למישהו חייב היה "לרדת האסימון".
זה מה שחשבתי כאשר הוצגה לפני ימים אחדים המצאת הזכוכית ההופכת מאטומה לשקופה ובחזרה, בלחיצה על כפתור או באמצעות שלט. הידע על התכונות המיוחדות של קריסטל נוזלי, שהוא סוד מסכי ה-LD (ליקוויד קריסטל), בטלוויזיות שלנו, ידוע מזה שנים. אבל חלפו כמה שנים טובות עד שחברה אמריקנית יישמה אותו לגבי זכוכית החלונות, הדלתות והמחיצות. בימים אלה משיקה את הפטנט בלעדית, גם חברת "שבירו חולון". ההסבר פשוט למדי: יריעות של פי. ווי. סי. שקוף שבהן שתול הקריסטל הנוזלי מודבקות על הזכוכית מבפנים או מבחוץ, וכאשר מחברים אותן למתח חשמל נמוך הן הופכות מאטומות לשקופות. לא שקיפות גמורה של זכוכית, אבל כ-80% שקיפות שמעבירה היטב את האור.
יאיר שבירו מנכ"ל "שבירו חולון" משוכנע שבתוך זמן לא ארוך תחליף ההמצאה את רוב התריסים והווילונות ורק מי שמעוניין בהחשכה מלאה בשעות האור, יתקין גם תריס. לדבריו, יריעות הפי. וי. סי. הללו, שאפשר להדביק על חלונות קיימים או לייצר מראש בתוך זכוכית, לא יוצרות קרינה (מעבירים דרכן חשמל נמוך ב-W48 אמפר בלבד), מסננות קרינת שמש, ומחירן סביר. בתחילת דרכה של ההמצאה עלה מטר מרובע שלה 3000 דולרים, היום זה עולה 3000 שקלים.
סקרנים לגלות איך זה נראה? חזית הזכוכית המעוגלת של תיאטרון הבימה בתל-אביב עשויה היא אחת הדוגמאות הראשונות בארץ. כך גם חדרי אמבטיה ושירותים בבתי מלון מפוארים, למשל ההילטון במדרחוב ממילא בירושלים.
יאיר שבירו מבטיח אגב, שבניגוד למסכי LCD בהם מופיעים לאחר זמן מה "פיקסלים שרופים", בזכוכית השבירו לייט לא יכולה להופיע תופעה דומה מכיוון שהמוצר לא משדר תמונה אלא מעביר זרם במתח נמוך ברגע שיש חשמל. ואפרופו תמונה, כאשר הזכוכית היא במצב אטום, ניתן להקרין עליה תמונות וסרטונים כמו על מסך טלוויזיה. על חלונות ראווה של חנויות אופנה למשל, בשעות הלילה, ניתן יהיה להקרין תצוגה של הבגדים הנמכרים בתוכן. וכך גם חנויות אחרות. שימוש צפוי נוסף הוא במשטחים פתוחים של משרדים וחברות, שבמרכזן יש בועת זכוכית של חדר המנהל או חדר ישיבות. כאשר תיערך ישיבה שמשתתפיה לא רוצים להיחשף לעיני שאר העובדים, תהפוך הזכוכית לאטומה. בגמר הישיבה, באמצעות לחיצה, היא שוב שקופה. הוא הדין בחדרי ניתוח וחדרי טיפולים.