מערכת המומלציםלאחרונה בית המשפט העליון הוציא הלכה תקדימית מפי כבוד שופטת בית המשפט העליון המלומדת פרופ' דפנה ברק ארז, שלקביעותיה הצטרפו השופטים יורם דנצינגר ומני מזוז.
פסק הדין עסק בשתי לסביות שחיו יחדיו 20 שנים, האחת טענה שהן היו כמו זוג נשוי ולכן חזקת השיתוף חלה עליהן. לעומת זאת, השניה טענה שהן היו שותפות לדירה מבלי כוונה ורצון ליצור קשר משפטי מחייב במובן של שיתוף בין ידועים בציבור.
השאלה הגעה לפתחו של בית המשפט העליון, אשר הכריע כי על השניים חלה חזקת השיתוף.
"כאשר בני זוג שלא נישאו מקיימים אורח חיים תקין ומאמץ משותף ברכישת הנכסים או בניהול משק הבית המשותף וגידול הילדים, עשויה לחול עליהם הלכת השיתוף. הכלל הוא, כפי שכבר הובהר, בחינה של ההסכם המשתמע בין הצדדים לשיתוף. בהקשר זה, יש להוסיף ולבחון מהו היקף תחולתו של השיתוף. חזקת השיתוף שחלה על בני זוג שהם ידועים בציבור מעידה, במקרה הרגיל, על שיתוף בנכסים שנרכשו במשותף או כאלו שמשמשים את בני הזוג בחיי היום-יום. לעומת זאת, על מנת להחיל דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מבני הזוג, תידרש ראיה נוספת כלשהי שתעיד, אפילו באופן נסיבתי, על כוונת שיתוף בנכס המסוים (ראו: עניין סלם, בעמ' 347-346). כפי שכבר הובהר, אין במניעות להתחתן כשלעצמה על מנת להפחית מנטל ספציפי זה. עם זאת, הצהרות, מכל סוג, על אופיו של הקשר הזוגי, יכולות להצטרף לנסיבות המעידות על אותה כוונה לשיתוף, גם בנכסים הספציפיים, ולו באופן נסיבתי".
ד"ר שמואל סעדיה, עו"ד סבור כי ברמה הממונית כספית חוזית שיתופית יש כאן יחסי שותפות ויחסי נאמנות הראויים לאיזון משאבים ולחלוקה כמו שני שותפים עסקיים אלא שמבחינה יהודית זהו ערך אשר גובר על מדינה דמוקרטית לכן בצד הממוני פסק הדין הוא נכון אך אין דעתו של ד"ר שמואל סעדיה, נוחה מכך שרואים בהם כזוג נשוי על כל המשתמע מכך.
הכותב, עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, מכהן בין היתר כיו"ר ועדת ערר לקבילות פנקסים במע"מ ומס הכנסה, וחבר הנשיאות של מוסד שיפוטי בגופים ציבוריים