כמה מעלות טובות למקום על אסתר – מאת יונינה אביבה
הלוויתה של אסתר פולארד ז"ל, כ"ט שבט התשפ"ב
כשהגיעה לסיומה ההלוויה של אסתר פולארד, הרהרתי בליבי שלא אירוע של עצב היה זה, כי אם הוקרה נפלאה לאשת נצחונות!!
כמו בפיוט "דיינו", יכולים אנו להביט אחורה על מסע חייהם השזור יחד של אסתר ויונתן פולארד ולומר:
אילו היתה אסתר חברה יקרה ליונתן לאורך שנותיו בכלא—דיינו!
אילו היתה אסתר נישאת ליונתן ונותנת לו סיבה לחיות—דיינו!
אילו היתה אסתר מפגינה ופועלת בנאמנות לשחרורו ממאסר—דיינו!
אילו היתה אסתר מצליחה לשחררו מהכלא—דיינו!
אילו היתה אסתר מטפלת במסירות ביונתן בדירתם בניו יורק בתקופה שנאסר עליו לצאת- דיינו!
אילו היתה אסתר מטמיעה בו אהבת ה', אהבת תורה ומצוות, אהבת הארץ ועם ישראל—דיינו!
אילו היתה אסתר כותבת ספר תורה שיובא לארץ —דיינו!
אילו היתה אסתר עולה עם בעלה לארץ ומקימה אותם כמשפחה בקרב עמנו—דיינו!
אילו היתה אסתר מביאה את ספר התורה לקבר יוסף ומטיילת בארץ ישראל עם יונתן—דיינו!
אילו היתה אסתר פוגשת ומודה לכל אלו שתמכו במאבקם לחירות—דיינו!
אילו היתה אסתר חיה למעלה משנה בארץ הקודש וחולקת את שמחתה עם יונתן—דיינו!
אילו היתה אסתר חווה מעגל שלם של חגי ישראל בארץ, עם יונתן בירושלים—דיינו!
אילו היתה אסתר זוכה להרגיש את אהבת בעלה ועמה—דיינו!
אילו היתה אסתר מקבלת טיפול טוב ותמיכה אוהבת—דיינו!
אילו היתה אסתר זוכה להקבר בירושלים—דיינו!
אז מה הבהירה לנו הלוויה זו?
איך הוביל ריבונו של עולם את אסתר, בכוחות נפש, אמונה ואצילות, ממעלה טובה אחת למעלה טובה נוספת!
היא היתה אשת חזון, בעלת חלומות נשגבים, והיא לחמה להגשמת חלומות אלה.
ההלוויה של היום היתה לימוד עבורנו עד כמה יכול אדם אחד להשיג… לגייס אנשים מרחבי העולם… ללחום למען חירות ולא לעצור עד שהחלום הופך למציאות.
כאן נטמנה אשה בעלת ערכים גדולים שלא התפשרה עליהם, שהשיגה כל-כך הרבה, שהראתה לנו דוגמא אישית, שהקדישה את כל-כולה לבחיר לבה, ושזכתה לראות בחייה את חלומותיה מתגשמים!
אין אדם החי לנצח. כשניתן לומר על אדם בהלוויתו : "נשמה זו חיה חיים טובים, מלאי משמעות"—אז יודעים אנו שטקס זה הוא בעצם חגיגה של חיים מוצלחים!
אסתר נלחמה בארבעה קרבות נגד מחלת הסרטן, ובקרב האחרון נגד הקורונה. ריבונו של עולם ברחמיו שחרר אותה היום מסבלה ועתה מצפה לה כל טוב העולם הבא.
גם ליונתן, יבל"א, מצפה עוד הרבה טוב.
אסתר עזרה לו להקלט בירושלים, אך היא רוצה שימשיך לחיות, שימשיך לבנות חיים שלמים כאן, שיהיה לו בית נאמן בישראל.
עם אהבתה הבלתי-פוסקת ועם תמיכה וידידות שלנו, יוכל יונתן בע"ה להמשיך לתת חיזוק לאסתר… ולנו.
לא תם סיפורה של אסתר. היא נטעה את יונתן שלה באדמת ארץ ישראל, ואהבתה תזרח ביתר שאת עם כל שמחה שהוא יחווה.
יהי רצון שיונתן ילך מחיל אל חיל… ושזכרה של אסתר יחזק אותו ואותנו.
יהי זכרה ברוך.
יונינה אביבה