גבעת שמואל ללא הפסקה

קצת מפתיע לגלות שבית המדרש הגדול ביותר של הציונות הדתית התורנית נמצא דווקא בעיר גבעת שמואל, 600 אנשים עוברים בו מידי יום, הוא פתוח 24 שעות, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה

פרשן הספורט אלי סהר מגיע כמעט בכל יום לבית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל כדי לחטוף שיעור תורה קטן או תפילה לפני שהוא חוזר אל המולת החיים "בית המדרש הוא הבית השני שלי" משתף סהר "יותר מאצטדיון יד אליהו, יותר מהיכל הספורט ארנה. לכאן אני מגיע כשאני רוצה תפילת מנחה מוקדמת, תפילת ערבית מאוחרת, או ללמוד באמצע היום עם הילד"

סהר הוא לא היחיד כאן שלא נראה כאברך מן המניין, עוברי אורח חולפים המציצים פנימה מגלים עולם שלם של אנשים ממגוון מקצועות שונים, המגיעים לשעה קלה להיטען בתורה או בתפילה וחוזרים אל עמל יומם.
ביום רגיל בממוצע חולפים כאן למעלה משש מאות אנשים. אמנם הלב הפועם הם אברכי בית המדרש אולם מלבדם פוקדים את המקום ילדים, נוער, חיילים, סטודנטים, אנשי עסקים, פנסיונרים מכל קשת הגוונים של הציונות הדתית.

"בדרך כלל לימוד תורה מיוחס לתקופה מסוימת בחיים" אומר משה נעמן מנכ"ל בית המדרש "אתה בישיבה, מכינה או מדרשה ואחר כך חוזר לחיים רגילים ללא תורה. הרעיון שלנו הוא שבית המדרש יהיה מקום קהילתי שבו התורה לא נעלמת לך מהחיים, לכל אחד מהקהילה יש את השעה שלו ואת הזמן שלו להגיע ולהתחבר. האידאל הוא שזה בית מדרש שמחובר לחיים"

למה החלטתם להקים בית מדרש דווקא בגבעת שמואל?
"אחרי הגירוש מגוש קטיף, הייתה אמורה לעבור לגבעת שמואל אחת מישיבות הגוש ולשם כך התכנסה וועדה מיוחדת של תושבי העיר. לאחר שהרעיון הראשוני לא צלח התושבים החליטו לא לוותר על הרעיון ובכל זאת להקים ישיבה, כשהגרעין שלה היה כמה אברכים, לאט לאט הקהילה גדלה ל 86 משפחות עם מאתיים ילדים שאליהם מצטרפים בכל יום מאות אנשים מכל רחבי העיר".

ואכן תצפית של למעלה מיממה על המקום מגלה סרט נע שתחילתו שיעור בחמש בבוקר וסופו במניין האחרון המתקיים לקראת חצות, בין לבין הצלחתי להבחין באבות שהגיעו עם ילדיהם, בני נוער שהגיעו לטיש חסידי, שיעור ייחודי לסטודנטים, שיעורי נשים, ואפילו אברכים חרדים שמגיעים למקום מהעיר בני ברק הסמוכה שאפילו בעצמם נראים כמתפלאים על השטיבלעך הענק שנוצר כאן. "בית המדרש מקום של תורת חיים לכל המעגלים הסובבים אותו" טוען ראש הישיבה הרב צבי לבנברג "קשה לדמיין את העיר בלי בית המדרש שמהווה נקודת אורה של תורה לכל מי שגר כאן"

הציונות הדתית חייבת להוביל גם בתחום התורה

אוהד הייזלר הוא אחד מהאברכים הקבועים במקום, הוא בן 26 וכשאני שואלת אותו איך קרה שבגיל שבו מתבלטים בין קריירה של עורך דין לבין משרד החינוך הוא דווקא החליט לשבת באוהלה של תורה?
"אחרי שכבשנו כמעט כל פסגה אפשרית בתחום הפוליטיקה, הצבא, המדע, התעשייה, אני חושב שהגיע הזמן שנכבוש גם את הפסגה הגבוהה של עולם התורה, הציונות הדתית חייבת להצמיח גם אנשי רוח שיובלו את העשייה" מסביר לי הייזלר בעיניים נוצצות
" גדלתי בגבעת שמואל והחלטתי לחזור לכאן, העיר שלנו מתייחדת מכל הארץ שיש לה בית מדרש כזה שמחובר לקהילה, הייתי רוצה שיהיו כאן מאה קומות כדי להכיל את כל העלייה לרגל של כל הזרמים, מכל המניינים והגוונים שמגיעים לכאן"

המשימה: לגייס שלושה מיליון שקלים בתוך שלושה ימים
דבר אחד לא קשה לגלות כבר במבט ראשון וזו העובדה כי המקום צר מלהכיל את יושביו, בית המדרש עצמו בנוי מאולם אחד בגודל בינוני עשוי מבנייה קלה וכבר אינו יכול להכיל את כמות השיעורים, האנשים והנשים שמגיעים לכאן מידי יום. אחרי שנה שלמה של מסע לקבלת אישורים, הקצאת קרקע והתרי בנייה, התקבלו סוף סוף האישורים המיוחלים להקמת קומה נוספת שתשרת את הקהילה כולה ובבית המדרש יוצאים בקמפיין גיוס המונים כדי להצליח להגשים את החלום, כחלק מחגיגות העשור של בית המדרש.

לצורך הגשמת החלום הוחלט לצאת בקמפיין מסיבי שמטרתו לרתום את תושבי העיר גבעת שמואל לסייע בהקמת קומה שנייה לבית המדרש כדי לגייס את הסכום הדרוש לשם כך, שלוש מיליון דולר שבבית המדרש מקווים להשיג בתוך שלושה ימים.
הקמפיין אותו מפיק בערלה קרומבי צפוי להתקיים בשבוע שלאחר חג הפורים, בתאריכים י"ט-כ' אדר, בימים הללו יהפוך בית המדרש לחמ"ל ממנו ינסו האברכים לגייס את תושבי העיר כדי לבנות קומה נוספת שהיא לא רק קומה פיזית אלא בעיקר קומה רוחנית.

"אנחנו ישנים מאד מעט בלילות האחרונים" משתף משה נעמן "יש ציפייה מאד גדולה שהקמפיין יצליח ונבנה את הקומה השנייה, יש תופעה של בתי כנסת שלוקח להם שנים להיבנות, אנחנו רוצים שהבנייה תהיה קצרה ומהירה מאד תלוי אם נצליח לגייס מהקהילה את האמונה בנו כדי לקבל את הסכום הדרוש לשם כך"

רננה יוגב משמשת כרכזת הקהילה כבר קרוב לעשור טוענת שמה שמרגש אותה זו הצמיחה שמתרחשת כאן כל העת
"זה מדהים שמה שהתחיל בתוך קרוון קטן עם ספסלים, גדל והתפתח והיום המקום צר מלהכיל. ההרחבה של בית המדרש היא לא בשביל המשפחות של הקהילה היא צורך לאכלס את כל האנשים שמגיעים לכאן מכל רחבי העיר בין אם זה לערב שבת, שמחת תורה, שיעורי נשים. יש כאן לדוגמה במוצאי שבת שיעורים שנקראים 'תוספתא' שבהם הספיקו להרצות כמעט כל ראשי הישיבות בארץ והמקום מלא עד אפס מקום. מדובר באנשים שהם ביום יום עוסקים במקצועות חופשיים אבל לא מוכנים לוותר על שיעור קטן בשבוע"