יותר צמים בקיבוצים החילונים

יותר משני שליש מהקיבוצים בתנועה הקיבוצית, יקיימו אירועים מיוחדים סביב יום הכיפורים ומשמעותו

בשנים האחרונות מתרחש תהליך מרתק בקהילות הקיבוציות הכולל שינוי ביחס התושבים ליום כיפור. תהליך שבא לידי ביטוי בין היתר בכך שהשנה יותר משני שליש מהקיבוצים בתנועה הקיבוצית, למעלה מ-180 קיבוצים, יקיימו אירועים מיוחדים סביב יום הכיפורים ומשמעותו הן בפן הקיבוצי (בדגש על הצד החברתי) והן בפן הדתי. בתנועה הקיבוצית גם מדווחים על עלייה ברורה במספר חברי הקיבוץ שצמים.
יום הכיפור הקיבוצי מאופיין בצביון ייחודי של תרבות ושיח, המשלב תכנים מסורתיים עם יצירה של תושבי הקיבוץ, ומאופיין בוודאיים אישים של חברים החולקים חוויות אישיות, סיפורים אישיים, סיפורי ילדות מבית אבא על יום כיפור, חוויות ממלחמת יום כיפור, פרקי קריאה ושירה אותם הם מעוניינים לשתף עם חבריהם. בשנתיים האחרונות, מושם דגש באותם אירועים, לקידום נושא הצדק החברתי, והצורך בצמצום פערים בחברה הישראלית.

אם בעבר יום הכיפורים היה יום שבתון חילוני שבו המשיכו לפעול בקיבוצים חלק מהשירותים, הרי שהיום (בין היתר עקב שינוי דמוגרפים בקיבוצים) ניתן לראות כי אותו ניכור כלפי המסורת הולך ומתפוגג ויותר קיבוצניקים בוחרים לצום ומקפידים על מנהגי כיפור. וכך, גם מרכיבים אורתודוקסיים קלאסיים נכנסו לחצר הקיבוצית, תוך טשטוש הבדלים תרבותיים. יותר ויותר חברי קיבוצים צמים לראשונה ובקיבוצים רבים יתקיימו טקסים ואירועי מסורת המשמרים את אופיו הייחודי של המועד לרבות יום שבתון, סעודה מפסקת, לימוד ותפילה שמוקדשת גם לבנים שנפלו במערכות ישראל.
ראוי להדגיש כי לא מעט מהאירועים יוקדשו לזיכרון הנופלים במלחמת יום הכיפורים, במהלכה איבדה התנועה הקיבוצית את מיטב בניה. 470 מתוך 2,569 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמת יום הכיפורים התגוררו ב־167 קיבוצים ברחבי הארץ. מדובר בנתון מצמרר המעיד כי שניים מכל שלושה קיבוצים שכלו בנים בקרבות.