מערכת המומלציםמומחה לתחום המשפט העברי עו"ד ירון אונגר טען כי ההצעה מנוגדת להלכה
ועדת החוקה חוק, ומשפט של הכנסת אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק ההוצאה לפועל. ההצעה, מבקשת לתקן את חוק ההוצאה לפועל כך שבמקרה והחייב הינו בית כנסת, מסגד או כנסיה, בנוסף לתשמישי הקדושה שפטורים מעיקול, לא יתאפשר לעקל מיטלטלין מבית התפילה לטובת גביית החוב בהוצל"פ.
יוזם הצעת החוק הוא ח"כ יואב בן-צור שאמר: "הצעת החוק חשובה ושומרת על בית כנסת שיוכל להתנהל כראוי. התורה ציוותה שלא ניתן לעקל לבעל חוב רכוש בסיסי נצרך לאדם. רוב המוצרים שנמצאים בבית הכנסת, בדרך כלל נתרמו ע"י המתפללים. אבסורד לעקל את הציוד לטובת חובות של בית הכנסת. לא ראוי לעקל ריהוט לטובת חוב מים. מאידך, הסכמתי להוסיף להצעת החוק תיקון שיאפשר לעקל ספר תורה למרות שהוא תשמיש קדושה, במקרה שבית הכנסת חייב כסף לסופר שכתב את ספר התורה, או חוב למתקין מזגנים בגין מזגן שהתקין בבית הכנסת. אני חושב שראוי להחריג בעלי חובות כך שיהיה ניתן לעקל לטובת החוב למוכר שסיפק את הסחורה. לא יתכן שאדם יבצע מלאכה עבור בית הכנסת והגבאים ינצלו את המצב החוקי ולא ישלמו לו. התייעצתי עם גדולי תורה שאישרו לי שראוי לבצע את התיקון".
אגב, באופן מפתיע ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים ד"ר מיכאל ויגודה התנגד להצעה ואמר "העיקרון ההלכתי קובע שחובה ואף מצווה לפרוע חוב, גם אם החוב כלפי ספק תשמישי קדושה לבית הכנסת. אין סיבה שבית הכנסת יחסה תחת ההגנה הקיימת היום בחוק. התיקון לחוק אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה" אמר ויגודה.
גם נציג הלשכה המשפטית של הכנסת לתחום המשפט העברי עו"ד ירון אונגר טען כי ההצעה מנוגדת להלכה לדבריו, אין יסוד הלכתי לאפשר עיקול של בעל המלאכה עבור חוב הנובע מהסחורה שהוא סיפק. כל הנושים נמצאים במעמד זהה. ולכן אם ניתן לעקל ציוד שסופק לבית הכנסת, ראוי שכל נושה יוכל לעקל, ולא רק הספק.
נציג לשכת עורכי הדין עו"ד יוסף ויצמן אמר כי הלשכה תומכת בהצעת החוק. אנו סבורים אמר ויצמן, שראוי לחדד את ההגדרה מהו בית תפילה.