פגוע נפש ביקש מהאפוטרופוס לסייע בהליך כתיבת ספר תורה מהודר והכנסתו לבית-כנסת
א', פגוע נפש, שהמחלה אצלו התפרצה בעת שירותו הצבאי ועקב כך הוכר כנכה משרד הביטחון, מתגורר בקהילה, בהוסטל במרכז הארץ. בשלב מסוים הוא סיפר בכנות: "אחרי שאחותי, אליה הייתי קשור מאוד, נפטרה, הבנתי שאני לא יודע כמה שנים יש לי עוד לחיות, ומאחר שבמצבי כבר לא אתחתן, וצאצאים לא יהיו לי, אני רוצה להשאיר משהו אחרי. לא יודע מה, אבל להשאיר משהו".
הוא שיתף ברצונו ובמחשבותיו אלה את רכז הטיפול שלו, ציון בן-חורין, וביקש כי יסייע לו לממש את רצונו, שעדיין לא גובש וכלל לא היה ברור. מאותו רגע, בסיועו של רפי יומטוביאן, מנהל המחוז ועובדי מטה המרכז הישראלי לאפוטרופסות, כולם נרתמו למשימה, בה א' מתווה את הקצב ומסתייע בצוות המרכז הישראלי לאפוטרופסות.
בהיותו אדם המנהל אורח חיים דתי, הוא החליט שברצונו לתרום ספר תורה מהודר, שייכנס לבית- כנסת בבת-ים, של הרב רמי עובדיה, בו נהג להתפלל בצעירותו, עוד בטרם פרצה אצלו המחלה. א' רצה בספר מהודר, כזה שכל היכל יתפאר בו ובכל עת שיוצא מארון הקודש לקריאה בו יעורר התפעלות. היות ועלותו של ספר תורה מהודר, מצופה בכסף וזהב, הינה גבוהה, ובכדי לממש את רצונו, פנה המרכז הישראלי לאפוטרופסות לבית המשפט, לקבלת אישור למתווה ולהוצאה הכספית, ומשזו הגיעה, החל המסע למימוש רצונו של מקבל השירות. כמו כן ערך המחוז חישוב כספי אקטוארי, שיאפשר לא' יתרת כספים מספקת לחיי היום-יום.
לאחר מכן נבחר סופר סת"ם; נבחרו דפי הכסף שהובאו במיוחד מאירופה וספר התורה עוצב. במשך שנה וחודשיים, מהתחלת התהליך, עקבו עובדי המרכז הישראלי לאפוטרופסות אחר כל צעד בכתיבת הספר, יחד עם א', וביקשו לבדוק עימו מהן ציפיותיו ואיך ישפיע ספר התורה על איכות חייו. בתהליך זה ביקש א' להקפיא לזמן מה את העבודה, עת פקד אותו משבר נפשי, ואילץ אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי, אולם חלק מתהליך התחזקותו, ובוודאי לאחר שחרורו, כלל את השיבה למה שהגדיר כפרויקט חייו – כתיבת ספר התורה.
לאחר עבודה מאומצת הושלם לאחרונה פרויקט כתיבת ספר התורה, השייך לא', ובסיוע עובדי המרכז הישראלי לאפוטרופסות הוא העביר את הספר המעוצב, ערב שמחת תורה, למשמורת רב בית הכנסת, שישהה אצלו. בימים אלה נערכה ברוב כבוד ופאר הכנסת ספר התורה לבית הכנסת, בהשתתפות חתן השמחה, א' ועובדי המרכז הישראלי לאפוטרופסות. בצידו הפנימי של הכתר המהודר שמעל ספר התורה ביקש א' להעלות את זכרם של הוריו ואחותו והספר נתרם לעילוי נשמתם.