tzvi.tבחג הסוכות אנו מרימים על נס את חשיבות הלולב – מעלת היהודים המתמסרים לגמרי לתורה
אחת המצוות העיקריות של חג-הסוכות, אותה נקיים החל ממחר בבוקר בכל ימי החג, היא מצוות ארבעת המינים, הרומזת על פי המדרש לכל הסוגים שבעם-ישראל שמאוגדים כאן ביחד: בעלי תורה ומעשים טובים (אתרוג- שיש בו גם טעם וגם ריח), בעלי תורה בלבד (לולב- שאין לו ריח מיוחד אבל בפרי התמר של העץ יש טעם), בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד (הדס- שיש לו רק ריח), ויהודים שאין בהם לא תורה ולא מצוות (ערבה- נטולת טעם או ריח).
מבין ארבעת המינים, האתרוג נחשב לנעלה ביותר, בשל העובדה שיש לו גם טעם וגם ריח. יחד עם זאת חז"ל קבעו שהברכה אותה יש לברך לפני ש'נוטלים' ומנענעים את ארבעת המינים היא "על נטילת לולב"- דווקא הלולב שפחות נחשב לעומת האתרוג. ההסבר ההלכתי לברכה על הלולב דווקא, קשור לסיבה הטכנית שהלולב הוא הגבוה והבולט ביותר, ולכן מברכים עליו. בנוסף להסבר הטכני יש הסבר נוסף על פי פנימיות התורה, שקשור ליתרון שיש דווקא לאלו שיש בהם רק תורה כמעט ללא מצוות:
בחג הסוכות מודגשת במיוחד האחדות של עם ישראל, אחדות שניתן להגיע רק כשכולם מכוונים למטרה המשותפת, ולא מאפשרים לאינטרסים ולמקום האישי לבלוט. כשיהודי לומד תורה בשכלו והוגה בחכמתו של הקב"ה, חכמת התורה מתאחדת אתו ונהיית חלק ממנו, וכך נוצרת אחדות מושלמת בין היהודי לקב"ה. מבחינת מעלת ההתאחדות, יש יתרון במי ששקוע בעיקר בלימוד תורה, אף יותר ממי שפונה מלימודו ועוסק במעשים טובים (מבלי לבטל את החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים טובים).
לכן, בחג הסוכות אנו מרימים על נס את חשיבות הלולב – מעלת היהודים המתמסרים לגמרי לתורה, כדי להדגיש את מעלת ההתאחדות המוחלטת עם הקב"ה.
