מעבדות לחירות | אורלי בר קימה

"יציאת מצרים" הוא סיפור עם שאנו מספרים מסביב לשולחן מידי שנה בחג הפסח, ובמסורת שלנו הוא מסמל יותר מכל, את השאיפה הטבעית של בני האדם להיות חופשיים. במובן הפיזי, אכן יצאנו מחיי העבדות במצרים, והפכנו להיות "עם חופשי" בארץ המובטחת.
אך האם אנו באמת חופשיים?

כבני האדם שחיים בעולם "החופשי" כיום, אנו מאמינים, שאנחנו חופשיים, ושאנו עושים ככל שעולה על רוחנו, האומנם?
במאמר זה אני רוצה לאפשר לכם התבוננות נוספת על ההקשר האוטומטי שעולה כששומעים את הצירוף "מעבדות לחירות", ומזמינה אתכם לעשות בדק בית פנימי– כדי לבדוק האם אנחנו באמת חופשיים, לבחור, לחיות, להיות כל מה שאנו רוצים? לממש את כל מה שאנו חולמים?

ואם התשובה שלכם כבר לא חד משמעית "כן, אני חופשי/ה", אני מזמינה כל אחד ואחת לבחון: מה השעבוד שלי? באילו מקומות בחיי אני לא חופשי/ה? ולהציע לכם כלים- "מפתחות", שיסייעו לכם לצאת לחופשי מבית הכלא הפנימי של המחשבות-אמונות-רגשות ודפוסים שיצרנו במו ידינו.

בדרך כלל אנו לומדים מסיפורים, ויש שני סוגי סיפורים. סיפורי השראה וסיפורי אזהרה, כשכל סיפורי ההשראה הגדולים, עוסקים בדרך זו או אחרת, תמיד באותו נושא מרכזי- יציאה מעבדות – לחירות. כלומר ממצב שבו הגיבור משועבד למשהו חיצוני(כסף/קריירה/אוכל/סיגריות/מחשב/אדם מסוים), אך בדרך כלל זהו רק סימפטום שמעיד על שעבוד פנימי כלשהו (מחשבה/רגש/דפוס התנהגות/אמונה). ואז, כשהגיבור עובר תהליך, ומזהה את השעבוד הפנימי,ועובר טרנספורמציה פנימית, הוא מצליח לשחרר את עצמו גם מהשעבוד החיצוני.

כמו הגיבורים בסיפורי ההשראה כדי לצאת מ"העבדות", לחירות אמיתית, כדאי לנו לטפל בסיבות- כלומר בשעבודים הפנימיים, ושם לעשות את השינוי. ומכיוון שהם נמצאים ברובד יותר עמוק ובדרך כלל לא מודע, כדי לזהות את המחשבות, הרגשות והאמונות שמנהלות אותנו, אפשר להיעזר ברמזים החיצוניים- שאנו מזהים (השעבודים החיצוניים…ההתמכרויות…)
שאלו את עצמכם: מהי המחשבה (הסיפור שאני מספרת לעצמי ) שהוא בדרך כלל שקר שאני ממציא כדי לתרץ לעצמי את השעבוד? שקרים אלו, כאמור, מנהלים אותנו, ומאפשרים לנו להמשיך ולהישאר באזור המוכר והבטוח, ובעצם- להיות "עבדים" ולא לעשות באמת את מה שאנו רוצים, ולממש את מי שאנו, ואת כל מה שאנו יכולים – או במילים אחרות – "לצאת מעבדות לחירות". כשאנו מאמינים למחשבות שתוקעות אותנו במקום שבו אנו נמצאים, התחושה הכללית שאנו חווים היא של תסכול, וחוסר שמחה וחוסר מימוש בחיים.

שאלה שנייה: מהו הרגש השלילי שמניע אותי עכשיו (לאכול/לעשן/לדחות דברים/לוותר לעצמי) האם אני כועס/ת? מרגיש/ה אשמה? מקנא/ה? משועמם/ת? פוחד/ת להצליח/להיכשל? פוחד/ת מאי ודאות? כשאנו נותנת לרגשות אלו לנהל אותנו אנו מצמצמים את החופש שלנו, ולא באמת מעיזים לחיות את החיים במלוא עוצמתם כפי שמגיע לנו. אנו מסתפקים במועט, מקטינים את עצמנו, לא לוקחים אף פעם שום סיכון, ובעצם "חיים בקטן" או "ליד", במקום להביא את עצמנו במלוא עוצמתנו ויכולותינו, ומבלי לחיות חיים מספקים ומהנים.

 

שאלה שלישית: איפה אני פועל/ת "על אוטומט"? לא מפעיל/ה שיקול דעת? פועל/ת בחוסר מודעת? האם אני מזהה דפוס פעולה אוטומטי? כשאנו חיים על טייס אוטומטי, אנו מאבדים את הגמישות שלנו, את היצירתיות שלנו, את ההקשבה, ולמעשה – אנו לא ערים ונוכחים בחיינו, והתחושה היא של פספוס כאילו החיים עוברים על ידנו, ואנו מנוהלים ולא מנהלים יוזמים ומנווטים אותם.
עד כאן החלק שקשור ב"עבדות" לסוגיה, שאני מכנה אותם בשיטה שלי ה"מנעולים", ואלה היו "החדשות הטובות", משום שכדי למצוא את ה"מפתחות" הנכונים והמדויקים לנו, ולצאת לחופשי, חשוב שנזהה ונכיר את המנעול הנוכחי שתוקע אותנו, ומשאיר אותו בחיי עבדות ולמעשה בתודעה של עבדים.

ועכשיו לחדשות הטובות יותר- הצד של "החרות", היציאה לחופשי, או במילים אחרות "המפתחות"
כדי לצאת לחופשי אנו צריכים קודם כל לרדת עמוק יותר לעולם הסיבות האמיתיות, לזהות את מערכת הההפעלה הפנימית שלנו – או בשם אחר מערך האמונות הלא- מודע שלנו.
כדי לזהות מהי האמונה שיש לך בנוגע לאותה מחשבה/רגש או דפוס שזיהית, שאלו את עצמכם מה אני צריך/כה להאמין בשביל לחשוב/להרגיש/להתנהג כך? (דוגמאות: אני מאמין/נה שלא מגיע לי..שאיני יכול/ה….שאיני שווה…שאיני מספיק טוב/ה..מוכשר/ת וכד')

מכיוון שאין מצב של "ריק" של ואקום בתודעה שלנו, יש רק דרך אחת לשנות אמונה שאינה מקדמת ומשרתת אותנו, והיא לשתולבאופן מודע ומבחירה חופשית שלנו, אמונה חדשה במקומה כדי להחליף אותה.
כתבו את האמונה שזיהית על דף, והפכי אותה למשפט חדש, שמכיל בתוכו אמונה חדשה, שסותרת במדויק את האמונה הישנה. כדי להמחיש לכן את חשיבות הדיוק אשתמש במטאפורה של הכשת נחש. כשנחש מכיש אותנו והרעל מתפשט בגופנו, השאלה הראשונה שאנו נשאלים בבית החולים היא: איזה נחש בדיוק זה היה. זאת כדי לזהות את סוג הרעל, ולתת את תרופת הנגד המדויקת עבורו- "הנסיוב" שסותר את הרעל. ככל שהמשפט עם האמונה החדשה יהיה מדויק יותר, וירגש אותך, וככל שתתמידו בעבודה יום יומית איתה, כך היא תעבוד יותר מהר, ותחזק ותעצים אתכם.
הזמן המינימאלי להחלפת אמונה אחת באחרת הוא שלשה שבועות ברציפות (מבלי לפספס אף יום!). כתבו אותה כמה פעמים מידי יום, הזכירו לעצמכם אותה כמה שיותר פעמים בצורות שונות במשך היום, ובעיקר בבוקר כשאתם מתעוררת ובלילה לפני שאתם נרדמים.

זוהי דוגמא לשימוש במפתח "להאמין", שאני מכנה אותו מפתח מאסטר, מכיוון שהוא פותח הרבה סוגי מנעולים, במיוחד בתהליכי צמיחה ושינוי בחיים, מפתח זה הוא אחד מ 12 המפתחות לצמיחה ושינוי בחיים, שזיהיתי במחקר שעשיתי בקרב 50 נשים, לצורך כתיבת הספר "להיפתח לשינוי".

חיזוק מפתח האמונה שלך הוא תהליך חשוב ועשוי לקחת זמן משום שכדי להגיע לחופש אמיתי חשוב לבנות אמונות חדשות וחזקות בכמה רבדים: ראשית, אמונה שיש סדר ביקום, ולא משנה איך תקראו לו (בורא /כוח עליון/ היקום/ הטבע) ובכך שכל מה שקורה לך, קורה לטובה (גם המכשולים והאתגרים שבדרך). אמונה בעצמך, בתהליך שאת/ה עוברת, בכך שמגיע לך כל השפע והטוב שבעולם, ביכולת שלך להשיג כל דבר שתרצה/י ותפעל/י להשיגו. אמונה כזו, שאף אדם ואף מכשול בדרך, לא יכולים לערער. אמונה שמבוססת על ההבנה והידיעה הפנימית העמוקה, שאתם האחראים היחידים על המחשבות, הרגשות והפעולות שלכם, וכשתיקחו עליהן אחריות – תצאו מעבדות…לחירות ותהיו חופשייה באמת.

אורלי בר-קימה – מורה ומלווה בתהליכי צמיחה ושינוי. מאמנת מרצה ומנחה מדיטציות וסדנאות העצמה, התפתחות וריפוי, מחברת הספר "להיפתח לשינוי" ומפתחת שיטת "מפתחות לצמיחה ושינוי בחיים".