מערכת המומלציםפיקוד העורף פתח לאחרונה בקמפיין פרסום חדש וממוקד בעיתונות וברדיו החרדי. המיזם החדש נערך במקביל למסע ההסברה השנתי שהחל השבוע, במטרה להכין את הציבור החרדי למצבי חירום, ללמד אטום כיצד בוחרים מרחב מוגן ואיך מתנהגים בזמן צפירה מחוץ לבית. ראוי לציין כי במבצע "עמוד ענן" שנערך ב-2012, נהרגו אזרחים חרדים בקריית מלאכי, ובהם הרבנית מירה שארף, שליחת חב"ד בהודו שהייתה בחופשת מולדת, כתוצאה מפגיעה ישירה של טיל בבית.
כלקח מהאסון ההוא הוחלט בפיקוד לשפר את ההסברה במגזר. בין השאר, גויסו לחיל קציני התנהגות אוכלוסייה חרדיים במטרה לנטר טוב יותר את המצב בקרב שומרי המצוות. בנוסף, קציני מילואים ביחידות המקשרות בין הצבא לבין הרשויות המקומיות (יקל"רים), נפגשו עם רבנים ואישי ציבור חרדיים במטרה לחזק את הקשר השוטף, בשגרה ובחירום (גילוי נאות – גם כותב שורות אלו משרת במילואים בפיקוד העורף).
סא"ל טל מיכאלוביץ-רוזין, ראש ענף הסברה בפיקוד העורף: "במהלך מבצע צוק איתן, בקיץ שעבר, העמיק פיקוד העורף את הפעילות מול המגזר החרדי. בין השאר בוצע חיבור ישיר בין ענף ההסברה של פיקוד העורף, לכלי התקשורת החרדיים, במטרה להעביר הוראות מצילות חיים בזמן אמת. בבסיס פיקוד העורף ברמלה נערך מפגש עם עיתונאים חרדים והופקו סרטוני וידאו ייעודיים למגזר.
"בנוסף לכך, במהלך המערכה, בזכות שיתוף פעולה עם תחנת הרדיו החרדית "רדיו קול חי", הופקו תשדירים מיוחדים שקראו לציבור להיכנס למרחבים מוגנים בעת אזעקה. כמו כן מתנדבים של ארגון "איחוד הצלה" עברו הכשרה של פיקוד העורף, כדי להדריך את הילדים ואת המורים בחיידרים ובתלמודי תורה, לגבי הוראות החירום, מאחר ותחילת שנת הלימודים תשע"ה, במגזר החרדי, נערכה בעיצומו של המבצע".
ראוי לציין כי תפיסות הסברתיות לגבי המגזר החרדי, השתנו בפיקוד העורף בשנים האחרונות, בין השאר, בעבר למשל הופקו דפי מידע ביידיש, אולם במהלך מבצע "צוק איתן" התברר שלמרות מספרם הרב של דוברי יידיש בישראל, אחוז יודעי קרוא-וכתוב ביידיש נמוך מאוד ולכן את הוראות המידע יש לכתוב בעברית בלבד, עם זאת, בפיקוד עורף יהיו ערוכים בעתיד להפיק חומרים ביידיש, במידה והציבור ידרוש זאת.
אבחנה נוספת שנחשפה במהלך "צוק איתן", עסקה בפער של התנהגות האוכלוסייה, בין חרדים המתגוררים בדרום, שם הקפידו בדומה לציבור החילוני, על היענות להוראות מצילות החיים, ובין חרדים המתגוררים באזור המרכז, ובעיקר בבני ברק, שבו היתה הענות פחות מלאה להוראות, בין היתר לאחר שהרב חיים קנייבסקי, מבכירי הרבנים החרדים, אמר כי "בבני ברק לא יפלו טילים"
סא"ל מיכאלוביץ-רוזין הוסיפה וציינה כי הניסיון בארץ ובעולם מוכיח כי מצבי החירום עלולים לפקוד אותנו ללא הכנה מוקדמת, אולם ציבור אשר מתכונן מראש, יתמודד בצורה טובה ואפקטיבית עם מצבי החירום. לכן השנה הוחלט על מסע פרסום ממוקד בציבור החרדי, בין השאר בעיתונים חרדיים, בתחנות הרדיו החרדיות. בנוסף לכך, יוכנו מגנטים מיוחדים למקררים ועליהם מספרי חירום, כמו למשל מוקד המידע של פיקוד העורף (104), מד"א, ומכבי אש, ואיחוד הצלה.
סא"ל מיכאלוביץ-רוזין: "במסגרת הקמפיין החדש הוגשו הצעות למספר מודעות, תשדירי רדיו, ואפילו דמות קומיקס של אדם חרדי שיככב במודעות המיועדות למגזר החרדי. היתה לנו למשל ההתלבטות איזה בגדים לעצב, האם הדמות תלבש בגדי של ליטאי, או של חסיד, ובסוף נבחרה דמות שמזכירה אשר לובשת חליפה וכובע של ירושלמים, אבל לא שייכת לזרם ספציפי. בהתחלה הדמות עוצבה כשל מישהו גוץ, עם חיוך רחב, פאות וזקן פרועים ואז העירו לנו אנשי תקשורת חרדיים כי הדמות עלולה להיתפס כמגוחכת ומעליבה, ולכן הוחלט להרזות אותה וכן להקטין את גודל הפאות והזקן ששמה הוא ניסים, שם גנרי שלא מזוהה עם פלג מסוים".
רע"ן הסברה בפיקוד העורף מסבירה כי גם בחירת המילים שנכללות בקמפיין החדש, היתה ארוכה, יסודית וכללה התייעצות עם אנשי תקשורת וציבור חרדיים. לדבריה: "היתה כמובן הקפדה על השפה הייחודית של שומרי תורה ומצוות – למשל חזרה על על המונחים 'פיקוח נפש' ו'אין סומכים על הנס', שעבור אוזן חילונית אומרים מעט מאוד, אולם בציבור הדתי המונחים הללו הם בעלי משמעות ומבהירים כי ההלכה מצווה על האדם שלא לסמוך על הנס ולעשות 'השתדלות' כדי להגן על עצמו ועל המשפחה".