הוועדה למאבק בנגע הסמים ערכה דיון מנושא מדיניות אחזקת רישיונות הנהיגה כלפי משתמשי הקנאביס הרפואי. יו"ר הוועדה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ציינה כי על פי פקודת התעבורה חל איסור על נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, גם אם מדובר בשאריות קנביס בדם אותו עישנו לפני שלושה שבועות ואין לו כל השפעה על יכולת הנהיגה. בפועל נוצר מצב שמי שמעשן גראס רפואי לא יכול לנהוג בכלל או שמנגד הופכים אותו לעבריין בפוטנציה. זאת בשעה שמי שמשתמש בתרופה חוקית תחת מרשם גם אם שבכוחה לטשטש את יכולת הנהיגה אין לו כל מניעה לנהוג והדבר לא ייבחן במקרה של תאונה. המצב הזה זה זועק לשמיים. יתכן ואנחנו תחת מכת מדינה של נהיגה תחת תרופות שאנחנו לא יודעים ממנה? למה אנחנו מחפשים מתחת לפנס?".
נצ"מ שרית פליפסון ממשטרת התנועה השיבה לה "כל זמן שהחוק אוסר על נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים משטרת ישראל תאכוף את החוק. יחד אם זאת אם ימצא שהתאונה בוצעה תחת השפעת קנאביס רפואי יתכן והאישום יהיה מופחת".
ד"ר שלמה אלמוג, יו"ר הוועדה הבין משרדית לבחינת נהיגה תחת קאנביס טען כי "באופן עקרוני על פי מחקרים רבים שבוצעו בעולם נמצא כי עצם נטילת קנאביס או סם אחר מעלה את הסיכון לתאונות דרכים בעיקר כאשר הנהיגה מתבצעת בסמוך לזמן השימוש. בימים אלו הוועדה בוחנת כיוונים שונים למציאת המינון המקסימלי להימצאותו של קנאביס בדם שבכל זאת יאפשר לנהוג כפי שקיים מינון מקסימאלי באלכוהול. חשוב בסופו של דבר להתנהל על פי רמת סיכון מושכל. קמו מספר ועדות בינלאומיות כאשר המסקנה שהגיעו זה שאפשר להגדיר איזה רמה של THC שהסיכון בנהיגה יהיה שווה ערך לזה שקיים בסף השכרות לאלכוהול. לגבי קנאביס הסף הזה נקבע בעולם בין 5 לבין 10 ננוגרם THC במיליליטר פלסמה. זה סף מסוים שנותן את אותה רמת סיכון כמו סף השכרות שיש ושהוא די מקובל בכל העולם".
על פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת ובהסתמך על נתונים שהגיעו ממשטרת ישראל, אחוז תאונות הדרכים בין השנים 2010-2014 שנגרמו כתוצאה משימוש באלכוהול או סמים עומד סביב ה- 3 אחוז (339 תאונות בממוצע). מתוך אותן תאונות נמצא שאחוז התאונות כתוצאה משימוש בסמים (כל סוג של סם) נע סביב ה חמישה אחוזים (17 תאונות בממוצע).
ד"ר ברקת שיף קרן טענה כי "מבחינה בטיחותית כאשר מדובר בשימוש בקנאביס רפואי, מוטב להיות תחת השפעה קנאביס שמקל על הכאב מאשר לנהוג תחת כאב".