מחקר: מידע הוא סוג של תרופת הרגעה

למי שתוהים איך הישראלים מצליחים לשרוד את גל הטרור, תארו לעצמכם שהייתם מתבקשים לבחור בין כפר שהחיים בו מסוכנים לכפר שהחיים בו בטוחים.
ההיגיון אומר שנבחר בכפר השני, אבל את האינטואיציה הזו הפריך מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Nature Climate Change. במחקר זה אשר נערך על ידי פרופ' אלדד יחיעם מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, התברר כי "הרעב לסיכון" דווקא גובר ככל שהמידע על הסכנה רב יותר. במילים אחרות, סיקור אינטנסיבי של ארועים שליליים חריגים עשוי דווקא לחולל השפעה מרגיעה.
המחקר שבוצע ביחד עם עמיתים מאנגליה ואוסטרליה, התמקד בארועי-קיצון אקלימיים כגון שריפות, שטפונות וצונאמי. שאלת המחקר היתה אם מידע יומיומי על ארועים כאלה מחזק – או דווקא מחליש – את הדחף להתרחק מאותם מקומות. הבדיקה נערכה באמצעות סימולציה של "מיקרו עולם" – מציאות שבה נדרש המשתתף להחליט באיזה כפר (מתוך שלושה) הוא מבקש לחיות. שניים מהכפרים התאפיינו באיכות חיים טובה מהשלישי, אך גם בהסתברות גבוהה יותר לרעידת אדמה. בסימולציה נערכו כמה סבבים, שבכל אחד מהם ניתנה לכל משתתף האפשרות לשנות את החלטתו.
כל אחד מהמשתתפים נחשף לרמות שונות של מידע יומיומי על רעידות האדמה באיזור – ממידע מינימלי על המתרחש בביתו בלבד ועד ל"דיווח תקשורתי מלא" על המתרחש בכל הבתים.
הממצאים היו מפתיעים: ככל שהמידע היה נרחב יותר, כך גברה נטייתו של המשתתף לבחור בכפרים המוּעדים יותר לרעידות אדמה.

פרופ' יחיעם: "ברגע שמדובר בארוע טבע נדיר כמו רעידת אדמה, המידע המפורט רק מדגיש את נדירותו והאדם המתלבט יבחר בכפר המסוכן בשל היותו מקום טוב יותר בימי שיגרה. שיגרת החיים הטובה נתפסת כיתרון הגובר על הסכנה הנדירה, ולכן יעדיף האדם את החיים הטובים והקצת-מסוכנים על פני החיים הבטוחים אך פחות טובים. הוא יודע שאם יבחר בחיים הבטוחים והגרועים הוא ירגיש פראייר – כי רוב הזמן המידע המפורט ידגיש את החסרונות של בחירתו".
להערכת פרופ' יחיעם, דינמיקה דומה עשויה להופיע בדיווחים על ארועי טרור. "כאשר אני חשוף למידע מלא ומפורט מהתקשורת, ומקבל מידע על פיגוע בעיר כלשהי, אסיק מכך שבשאר המקומות המצב רגוע. יתר על כן, תוך זמן קצר יהפוך גם הארוע בעיר ההיא לארוע נדיר ולא אמָּנע עוד מביקור בה."

אינטואיציה שגויה. הדמיה של סביבת הניסוי "מיקרו עולם"
צילום: באדיבות הטכניון