צעד שני – הערכת מצב

מחקרים מראים כי ל- 93% בצמרת הבכירות בארה"ב (C-SUITS) יש רקע כספורטאיות עבר. באותו מחקר נמצא כי 75% מתוכן, מכניסות את הרקע הספורטיבי של המועמד למשרה אותו מראיינות כשיקול משמעותי בקבלתו לעבודה. כלומר, לא סתם אנשים רבים מכניסים את הישגיהם בספורט, או הישג המרתון בפרט לקורות החיים שלהם.

מחקר זה ורבים אחרים, הממחישים את הקשר בין עיסוק והצלחה בספורט – להצלחה והישגיות בתחומים נוספים בחיים, מצביע על חשיבות העיסוק בספורט מבוסס הישגים – הן ככלי חינוכי והן כלי להגשמה עצמית.

המודל שפיתחתי "12 הצעדים להצלחה" בשיטת רקיע מבוסס על ההנחה כי המפה הפיזית שאנו חווים במהלך ספורט ובפרט ריצה למרחקים ארוכים, מתורגם למפה מנטלית. כלומר, המסלול שאותו אנו חווים במהלך הריצה כדי להשיג מטרה מסוימת הקשורה במרחק ובזמן, הוא אותו מסלול של ערכים, כלים ושלבים אתו אנו מתמודדים להשגת מטרות אחרות.

בטור הראשון, כתבתי על השלב הראשון ב-12 הצעדים להצלחה הוא להציב מטרה ספציפית, מוגדרת בזמן וברת – השגה. להדגמת הצעד הבא, נשתמש במפת גוגל מטפורית כדוגמה. לאחר שהזנו במפת הדרכים את "היעד" – לאן אנו רוצים להגיע, אנו מזינים את ה"מיקום נוכחי" – על פי הערכת המצב שלנו.

הערכת המצב כוללת בחינה של היכולת הנוכחית. למשל, בריצה : אם המטרה שלי לרוץ מרתון בעוד 8 שבועות, אבל גיליתי שמבחינת כושר הריצה אני מסוגל לרוץ רק 10 ק"מ, כנראה שיש מרחק גדול מדי בין הנקודות במפה שאינו מציאותי.

לכן, לאחר שאני מודע למצב שלי, ניתן לענות על שאלת ה- R במודל SMART– האם היעד הוא ריאלי?במידה ולא, חשוב להיות גמישים לשינויים ולערוך את ההתאמה הנכונה עבורנו.

לאחר שאנו יודעים מאיפה אנו מתחילים ולאן אנו רוצים להגיע, השלב הבא במפת גוגל – הוא "חישוב מסלול" – כלומר בניית התכנית והדרך שאנו עוברים בשביל להשלים את היעד. לכן, הערכת המצב חשובה מבחינת ההכנה לצעד הבא, היא נותנת לנו את הכיוון לתכנית הפעולה.

עבור מנהלים, מפקדים ומנהיגים – מושגים אלו ככל הנראה נשמעים מוכרים בתחום הארגוני והעסקי. ראיינתי את מנכ"ל תל אופן –עופר סלע, חבר ורץ מרתוניסט ואולטרה מרתונים, אשר סיפר על הקשר בין עיסוקו כרץ למרחקים ארוכים ובין עיסוקו כמנכ"ל:

"קיימים קשר והקבלה בין עולם הריצה לניהול של חברה או פרויקט. אפשר לראות כל יציאה לריצהקצרה או ארוכהכיציאה לפרויקט. בין אם מדובר בפרויקט קצר מועד או פרויקט ארוך, לעולם לא יצא הפרויקט לדרך ללא הגדרה והכנה מראש. ואם נעשה הקבלה לעולם הריצה, הרי שגם כאן לא נצא לדרך לפני שנדע כמה רצים הפעם, 5, 10, חצי מרתון? מרתון? כמה אנחנו בכושר ומוכנות למרחק שהוגדר. כמו בפרויקט, לקראת יציאה צריך לבדוק שהציוד כגון הביגוד מתאים למזג האוויר, האם נדרש לתדלוק מים או ג'לים לאורך המסלול. בדיוק כמו שמנהל אחראי על הכנה לפרויקט.

כאשר יצאנו לדרך לריצה שתארך כמה שעות, הרץ נדרש לבצע ניהול וחלוקה נכונה של המשאבים, כך שלא יגיע לאפיסת כוחות או יפגוש את ה"קיר". צריך לרוץ בקצב נכון המותאם למרחק, לשתות ולקחת אנרגיה בזמן ובמרחק הנכון כך שלא יגיע גם למצב של עודף ועומס על המערכות בגוף. במהלך הריצה צריך להיזהר מאוימים חיצוניים כמו מכוניות, כלבים משוטטים, אבנים על הדרך ופציעותSWOT – מישהו?"

לאחר שנרשמתי למקצה 100 ק"מ באוקטובר 2014, התחלתי בקיץ בתכנית אימונים אינטנסיבית של ריצת מרתון מלא אחת לשבוע, ולעתים – פעמיים בשבוע. כחודשיים לפני התחרות נפצעתי ומתחתי את ה-ITB – הרצועה היורדת מהירך לשוק. הפציעה הייתה מאוד חמורה ולא יכולתי לרוץ אפילו מספר דקות ללא כאבים. לפי מודל SWOT לניתוח ותכנון אסטרטגי שעופר ציין – הכולל ארבעה ממדים: ממד פנימי – חוזקות וחולשות, וממד חיצוני – הזדמנויות ואיומים.

הממד הפנימי נפגע – חוזקת הריצה והממד החיצוני נפגע – איומים – פציעת ספורט. לאחר ניתוח מחדש, ובחירה של חיזוק הכושר המנטלי (שאינו פחות חשוב מכושר פיזי בריצות אלו) לצד זיהוי ההזדמנות של המנוחה לקראת התחרות ממרחקים מתישים וחידוש מאגרי אנרגיה, החלטתי לצאת לדרך ולהתחרות. מאחר ועקב האילוצים לא הגעתי בהכנה מספיק גבוהה, החלטתי לשנות את המטרה שלי – ובמקום לרוץ ב-X שעות, ידעתי שאסיים את התחרות בזמן ארוך יותר.

סיימתי את התחרות לאחר 14:40 שעות במקום השני, מקום ראשון: לימור ביגון, מקום שלישי: דגנית קופליק.

לאחר הצבת מטרה נכונה, מציאת המניע המוטיבציוני ובחינת הערכת מצב, הצעד הבא הוא להתאים את היעד, עליו אפרט בפוסט הבא.

לקורס 12 הצעדים להצלחה, ניתן לצפות באתר הקורס:
www.ultra-leadership-method.thinkific.com