צום קל או צום מועיל?

האיחול המוכר של "צום קל" לקראת יום הכיפורים, לא היה מקובל כנראה על חז"ל. הם הרי קבעו "כל האוכל בתשיעי כאילו התענה בתשיעי ועשירי" (יומא פ"א), כשכוונתם לכך שאת הסעודה המפסקת נערוך כמו סעודות החג, עתירות המטעמים. מי שמציית להם נוהג לברך את מכריו וחבריו בצמד מלים אחר: "צום מועיל".

אבל דיאטנים ומומחי רפואה בימינו ממליצים דווקא לאכול מעט ולאכול קל, אם רוצים לעבור את הצום בקלות. איך מגשרים בין שתי הגישות? כדי לחמוק, לפחות לרגע, מן הדילמה הזו, אתייחס לחולים. לגביהם, אין חולק על כך שהיהדות נוהגת לפנים משורת הדין עד המקסימום. וגם לגסטרואנטרולוגיה המודרנית יש המלצות. זה מה שאומר למשל פרופסור רם דיקמן, סגן מנהל המערך לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין:

צום ממושך עלול להוות סכנת חיים למי שסובל ממחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם, אי ספיקת לב, סוכרת לא מאוזנת, מחלת לב איסכמית, אי ספיקת כליות וכבד, מחלות הגורמות לשלשול או הקאה ומחלות ממאירות. בחולים כאלו צום עלול לגרום לירידת לחץ דם חדה, לשינויים חדים במשק המלחים והנוזלים בגוף ולירידה בערך הסוכר בדם.

אז מה עושים?
לא מפסיקים ליטול את התרופות הקבועות אלא אם כן קיבלנו אישור מהרופא המטפל. גם אנטיביוטיקה, במצבים מסכני חיים, אין להפסיק. שלא כמו במקרים קלים יותר כגון דלקת גרון ודלקת בדרכי השתן, שאפשר לבקש אישור של רופא לקחת בסעודה המפסקת ואחר כך שוב במוצאי יום הכיפורים.
לאיך נוטלים תרופות כאלה יש הנחיות ברורות בהלכה וכמעט כל רב יכול לסייע ולהסביר זאת.
פרופסור דיקמן מציע שגם בחולים המטופלים בתרופות פסיכיאטריות לא מומלץ להפסיק את הטיפול התרופתי אלא בהנחיית רופא מטפל. ואילו לחולים במחלות מעי דלקתיות שיכולות לגרום להתייבשות מציע דיקמן על שתייה מועטת ולסירוגין.

שאלה: חולי סוכרת לא יכולים לוותר על תרופה למשך יממה אחת בלבד?
פרופ' דיקמן: לחולי סוכרת ההמלצה לא לצום איננה גורפת, קיימים מספר סוגי סוכרת וכל מצב מתאפיין בהתאם לרמת איזון הסוכר בדם וסכנות הסיבוכים. למעוניינים לצום אני ממליץ לנצל את הזמן ומבעוד מועד לשוחח עם הרופא המטפל ועם האחות במרפאת הסוכרת על מנת שויתנו הנחיות פרטניות –בשום מקרה לא "לקחת החלטות" לבד.

שאלה: מה ההמלצה לנשים בהריון?
פרופ' דיקמן: נשים בריאות בהריון יכולות לצום במידה ואינן אנמיות (חוסר דם), חלשות מדי או במצב של התייבשות. אולם בכל מקרה שהן מרגישות סחרחורת או הרגשת התעלפות, בחילה, הקאה או הרגעה כללית רעה מאד, עליהן להתחיל לשתות מיד ועדיף נוזל ממותק כגון מיץ ענבים – בקצב של רבע כוס כל מספר דקות עד שהן מרגישות טוב יותר. המלצה נוספת לנשים בהריון היא לא ללכת לבית הכנסת, בפרט אם אין שם מיזוג.

שאלה: ונשים מיניקות?
פרופ' דיקמן: למיניקות באופן מלא ללא תוספת מזון לתינוקות, מומלץ לשתות לסירוגין. המיניקות וגם משתמשות בתוספת מזון לתינוקות, יכולות לצום אולם מומלץ להן להישאר במקום ממוזג ולהימנע ממאמצים מיותרים.

נחזור לבריאים שאין סיבה שלא יצומו צום מלא ולשאלת הקל או המועיל. רבים משלומי אמוני ישראל המכירים את ההמלצה לאכול "בתשיעי", כלומר בסעודה המפסקת, סבורים שכאשר חז"ל פסקו שצריך לאכול, הם לא אמרו כמה לאכול וודאי לא איך להכין את הגוף יום או יומיים לפני ערב הצום. לכן גם אפשר להפנים את העצות של תזונאית הבית של חברת הרבלייף מיטל עזר, שהיא דיאטנית קלינית וממליצה שכהכנה לצום יום כיפור נשתה לאורך היום המקדים לפחות ליטר וחצי מים, בנוסף לשתייה הרגילה שלנו, על מנת להגיע לצום במצב רווי מים. ניתן לשלב גם תרכיז אלוורה המעודד שתייה.

למניעת כאבי ראש של גמילה מקפאין, מציעה מיטל עזר להפחית בהדרגה שתיית קפה כמה ימים לפני הצום. ואילו בערב יום הכיפורים לא להמתין עם אכילה עד לסעודה המפסקת אלא למלא את מאגרי הפחמימות במהלך כל היום. כלומר, לאכול ארוחות קטנות של לחם, אורז, תפו"א, שיבולת שועל וכדומה. גן שייק פירות ושיבולת שועל בבוקר וחטיף חלבון כארוחת ביניים, יעשו את העבודה.

שאלה: איך רצוי לאכול בארוחה המפסקת?
מיטל עזר: לשלב פחמימות מורכבות, כמו אורז מלא, קינואה, פסטה מחיטה מלאה וקטניות כמו גרגרי חומוס, עדשים, שעועית וכדומה, עם חלבונים כמו בשר, עוף , דג – וצמחונים שיאכלו סויה. ואגב, טעות לסיים את הארוחה הזו בשתייה מתוקה כי היא מעלה את רמות הסוכר במהירות וגורמת כתגובה לעלייה באינסולין ולרעב.

שאלה: איך "שוברים" נכון את הצום במוצאי יום כיפור?
מיטל עזר: מתחילים בשתייה, ועכשיו בדיוק הזמן לשתייה מתוקה. אפשר גם פרי, פירות יבשים, עוגה. ואחרי הפסקה קלה לאכול משהו קל כמו מרק ירקות עשיר עם עוף, או סלט ביצה גבינה ולחם.