פחות סוכר, פחות מלח, יותר סיבים ויותר תפוחים

לא קל לחולל שינוי בתעשיית גדולות. הנטייה האנושית היא לא "לנענע את הסירה", במיוחד כאשר ממשיכים להרוויח מהנוהל הקיים. היו צריכים לעבור כמה עשורים טובים מאז רופאים ודיאטנים הזהירו את הציבור במערב מפני סכנות האוכל והמשקאות עתירי הסוכר והשומן והדלים בסיבים תזונתיים, עד שהקונים החלו להצביע בכיסם ובכרטיסי האשראי שלהם (כלומר קנו פחות ג'אנק פוד), ועד שיצרני המזון הרגישו את השינוי גם במאזן הרווחים, והתחילו לשנות את פס הייצור במפעליהם. גם היום יש שינויים שהם בעיקר בתדמית ובהצהרות יחצניות, וכאשר בודקים במעבדות, לא מגלים הבדלים בריאותיים משמעותיים. מצד שני, יש שינויים שחשוב לאמץ ובעיקר לדעת אליהם. הנה כמה מאלה

במעדן הפעוטות "גמדים" של שטראוס, חלה לדברי היצרנית הפחתה של 56% בכמות הסוכר, כך שגביע מכיל 1/2 כפית סוכר מוסף בלבד. הסוכרים שמקורם אינו בחלב (אלא במחית פרי למשל) מצוינים גם הם על תווית כ"סוכר מוסף". המטרה היא לגרום לכך שמוצרים עם פחות סוכר יאפשרו להרגיל את חך התינוקות שלנו לסף מתיקות נמוך יותר כבר מגיל צעיר.

גם הפחתה של מלח במוצרים היא צעד חיוני לכיוון מזון תעשייתי בריא יותר. בשטראוס מבטיחים שבסדרת חטיפי הדגנים שלהם אנרג'י, יש 30% פחות נתרן מאשר במוצרים האלה בעבר ושהם מכילים כ-80% דגנים מלאים מסך הדגנים במוצר. סדרת אנרג'י כוללת בין היתר חטיף דגנים עם שוקולד מריר וחמוציות מיובשות, חטיף דגנים עם מיקס אגוזים ופירות יבשים, פריכיות דגנים וקצח, חלקן מצופות שוקולד, גרנולה, ועוד.

לשוק המזון הבריא יותר נכנסה באחרונה גם פנינה רוזנבלום, אשת עסקים המפתיעה מדי עשור בפן אחר של עשייה (דוגמנית, סלבריטאית, אשת עסקים, אושיית קוסמטיקה, חברת כנסת, זמרת – רשימה חלקית), שהחברה שלה משיקה ברשתות המזון בישראל בימים אלה סדרת מוצרי מזון תחת השם "בריאות מהטבע". מדובר בקינואה מתובלת בטעם (פטריות, בטעם איטלקי, בטעם ים תיכוני ועם ירקות) המשווקת כ"סופר פוד" ("מזון על"), ולצידה תערובת גרעינים (דלעת וחמניות, זרעי פשתן, צ'יה וגוג'י ברי), ורוטב לעוף על בסיס סילאן וחומץ טבעיים. לדברי רוזנבלום החידוש שלה הוא בכך שעד היום נהנה מ"מזונות על" קהל מצומצם יחסית שנהג לקנות בחנויות טבע ואילו היא עומדת להנגיש אותו לכל הציבור, על יתרונותיהם המוכרים (אבץ, ברזל,אשלגן, מגנזיום).

רטבים ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל מיוצרים גם ביד מרדכי, שלפני שבועות אחדים השיקה מיץ ליים ומיץ לימון טבעיים, רטבי מייפל וחרדל דיז'ון. ביד מרדכי מדגישים שהרטבים החדשים מכילים רק פירות וירקות ללא תוספות מלאכותיות. אחד המעולים שבהם הוא רוטב דבש, חומץ בלסמי ובצל, שאכן משדרג, מנסיוני, בשרים ותבשילים.

הרצון, החיובי, להציג מוצרים חדשים כבריאותיים יותר, משתלב בסדרת GO של תנובה, בקבוקוני חלב מועשרים בחלבון התורם להתאוששות ובניית שריר לאחר פעילות גופנית. שני ציפורים במכה אחת: גם חיזוק המודעות הספורטיבית התורמת לבריאות, וגם הוספת של חלבונים מיוחדים (מסוג whey), לתזונה היומית. 250 מ"ל ב-5.80 שקלים.

ובאותו הנושא, חלב ובריאות, השיקה תנובה לא מזמן "חלב משק", חלבן של פרות המקבלות תוספת מזון המבוססת על זרעי פשתן ומכילה אומגה 3. בינתיים שותפות לפרויקט הפשתן שתי רפתות ישראליות (הרדוף והבונים), ובחברה אומרים שאחרי מחקר שנערך על ידי מכון וולקני ברפת דרום שבקיבוץ גת, במשך כשנה וחצי (מחודש ספטמבר 2013 ועד סוף חודש מרץ 2015) התברר כי תוסף המזון שיפר את בריאות הפרות. ההנחה היא שגם החלב של פרות כאלה טוב יותר לאדם. "חלב משק" משווק באריזות עשויות מחומר גלם ידידותי לסביבה. כמניע ליוזמה היו כנראה שני סקרים: האחד שנערך בקרב 48 מדינות מצא כי ישראל מדורגת במקום השלישי בנכונות הציבור שלה לרכוש מוצרים ידידותיים לסביבה, והשני, באמצעות טלסקר, קבע ש-40% מהישראלים מעוניינים לרכוש מוצרי מזון של חברות שמוצריהם ידידותיים יותר לסביבה. "חלב משק" עולה 6.20 שקלים, כ-6.6% יותר ממחיר החלב המפוקח.

יוגורט מחלב עיזים, במתכון דל נתרן ודל שומן רווי, הוא כידוע מזון בריאות שלא זקוק ליחסי ציבור או קידום מכירות ובכל זאת, לא כולם אוהבים את טעמו. במיוחד לא ילדים. באחרונה הוסיפה לו חברת מחלבות גד, המחלבה הרביעית בגודלה בישראל, מחית של דובדבן, לימון או תות, כשכבה תחתונה – ובזכותה אולי יותר צרכנים, ואפילו ילדים, כן ירצו לאכול. כמכורה ליוגורט עיזים גם ללא כל תוספת, אני מעידה ששכבת הפירות הופכת את המוצר למעדן ממכר, כאשר טעם הלימון הוא הדובדבן האולטימטיבי בקצפת הזו.. אבל חשוב לדעת גם את היתרונות הבריאותיים: אחוז שומן נמוך (כ- 2.8% בלבד), כמות כולסטרול כמעט אפסית וכמות קלוריות נמוכה (90 קלוריות לגביע בטעם הטבעי ו-150 קלוריות עם התוספות). 5.80 שקלים ל-125 גרם.

אחרונים חביבים, התפוחים. ביחס אליהם לא צריך לשכנע איש שמדובר במזון בריאות. לסיסמה הוותיקה "כל יום תפוח, ובריא תהיה בטוח" (AN APPLE ADAY KEEPS THE DOCTOR AWAY) מתווספים מחקרים קליניים שהוכיחו שתפוחים מסייעים בהתמודדות עם סכרת ויתר לחץ דם, בהפחתת כולסטרול רע אצל בני 50 פלוס, וסכנות התקף לב ושבץ מוחי, ועוזרים במניעת כמה סוגי סרטן. הם גם מעולים לירידה במשקל. הישראלים צורכים כ-130 אלף טון תפוחים בכל שנה אבל החקלאות הישראלית מייצרת עד 120 אלף טון. את החסר משלים יבוא של תפוחים מארצות הברית שמגדלים במדינות ניו-יורק, וירג'יניה, פנסילבניה, מישיגן וקליפורניה. מדובר בזנים דלישס זהוב, גלה, גרני סמיט, אמפייר, יונתן זהוב ועוד. האחראי לשיווק התפוחים של מועצת מגדלי התפוחים האמריקנית בישראל הוא יובל בר-נר שמייצג גם את מועצת האגסים האמריקאית.