מחשבה שנייה על אוכל אמיתי – שיהיה מותר

מהו אוכל מותר? כזה שאפשר לאכול ממנו בלי הגבלות, ובלי צורך ברשות של גורם חיצוני. מדוע אנו מגבילים את האכילה של מזונות מסוימים ומסמנים אותם כמזיקים? וכיצד התהליך הזה משפיע על כלל האכילה שלנו?

לפני שאענה אני מבקשת להציב מושג חלופי לתיאור של המזון כ"מזיק". במקומו, אני נוהגת לעשות שימוש במונח "משבש".

רוב המזונות, גם אלו שאינם כלל אוכל אמיתי אלא מוצרים מתועשים, אינם מזיקים לנו. הם מתחילים תהליך שאי שם בהתנהלותו טמון שיבוש של הדרך הטבעית בה הגוף שלנו מתנהל. לכן, המוקד הרצוי אינו בפוטנציאל של מה שאנחנו אוכלים להזיק לנו, אלא בפתיחת הדלת למשהו שהגוף שלנו פשוט לא מכיר, ולכן מסתבך לו ומתבלבל לו ונוצר שיבוש.

אז מה יוצר שיבוש? שווה לבדוק. והתשובה בכל מקרה אישית מאוד.

אצל רוב האוכלוסייה מזון תעשייתי ומעובד יוצר שיבוש נקודתי ושיבוש מתמשך, ולכן מעורר את הרצון בהגבלה של המזון. רכיבים כמו סוכר (על שלל התחפושות הרבות מספור שבהן הוא מופיע), חלק מהשמנים הצמחיים, תוספים מלאכותיים ועוד, הם סיבה טובה לתייג מזון כ"לא אמיתי".

אצל רבים גם החיטה או מוצרי החלב יפעלו בצורה דומה וייצרו שיבוש, בין היתר משום שעם השנים הם שינו את הרכבם ואיכותם, ושיטות הייצור שלהם התרחקו מאוד מאלו שהכרנו בעבר. הלחם שאכל סבי באירופה לפני מאה שנים אינו הלחם שאני אוכלת כיום.

מהי הכמות שבה נוכחות המזונות הללו מעוררת השפעה משבשת? לדעתי האישית, בכל כמות שהיא. את דעתך יש צורך לעצב בעצמך, מתוך בדיקה וחקירה סקרנית.

בארוחה הבאה שלך אפשר לבדוק מול הצלחת – כמה אני יכולה לאכול מזה? מה יקרה אם אוכל עוד? מה יקרה אם אוכל מזה גם בארוחה הבאה, ומחר ומחרתיים?

אם המחשבות שלך מול המזון הזה הן מהסוג המגביל, המודד, הסופר והאוסר – זה לא יכול להיות אוכל אמיתי. זה מתחזה.

אוכל אמיתי אין צורך להגביל, הוא מותר תמיד, הכמויות שלו כמעט לא משנות מאחר שהן מתאזנות מעצמן, ולא משנה אם אוכלים אותו בארוחת הבוקר, הצהריים או הערב או בכולן.

את הבדיקות הללו אפשר לבצע לאורך זמן עם כל מאכל שאיננו בטוחים בטיבו או בהשפעתו עלינו. מה שעבורנו הוא אוכל אמיתי לגמרי, עבור האחר יהיה משבש, ולהפך.

בשורה התחתונה הכלל נשאר על כנו –

אם אני מרגישה צורך להגביל את האכילה שלי עקב חשש או אפילו פחד, זה סימן טוב לאוכל שאיננו אמיתי, וברוב המקרים מדובר פשוט במוצר.

מעבר למאפייני המזון הזה, בעצם הכניסה לעולם ההגבלות (או האיסורים, במקרה החמור יותר) נוצרת פעולה מנטאלית ורגשית לא נעימה ולא רצויה, שלא עולה בקנה אחד עם אוכל אמיתי ואכילה טובה ומדויקת שמשמחת את הגוף.

המאמר שפתח את הסידרה הנוכחית הוא "עשר מחשבות על אוכל אמיתי", ובטור הבא נגלה שאוכל אמיתי הוא אוכל מספק.