מחשבה שביעית על אוכל אמיתי – שיהיה עצמאי

אוכל עצמאי הוא זה שלא משרת שום מטרה אחרת, ופשוט מזין את הגוף בצורה מיטבית. כאשר האוכל משרת צורך פיזי אחר, או צורך רגשי, נורה אדומה צריכה להידלק

חלק ראשון – האוכל כשירות תיקונים
פירוק התזונה למרכיביה בכדי לתקן קלקולים נקודתיים (עור שאיבד מזוהרו, שיער שהתייבש, כאבי מפרקים ועוד) הוא קודם כל פעולת פירוק. זו פעולה שעומדת בניגוד לחוויה של הגוף השלם והאכילה השלמה שנועדה להזין אותו.
פעולת הפירוק (=חסר לי ברזל ולכן אדאג להעשיר את התזונה שלי בפטרוזיליה וכבד) מפוררת את הגוף ומבודדת את ה"בעיה", ואחר כך מפרקת את התזונה בניסיון להגיע ל"פתרון".
במקומה, אני נוהגת להציע צורת חשיבה שלמה יותר למצבים המצטיירים כ"בעיה" – הגברת הקשב לגוף ולצרכיו, וחיפוש אקטיבי ורגיש אחר הבקשה של הגוף. בהינתן סימפטומים גלויים לתקלות במערכת אני מציעה להגביר את העירנות למזונות האמיתיים שהגוף נמשך אליהם, לעומת המזונות שהגוף נרתע מהם.
אוכל אמיתי הוא אוכל שלם, והוא מתייחס אל הזנת הגוף השלם.

חלק שני – האוכל כמשתיקול רגשי
מזון בשירות צורך רגשי הוא זה שנאכל כדי להתנחם, להשתיק קושי ומצוקה, להקהות את העוקץ של רגש מסוים כמו כעס, או להעלים כאב רגשי.
המזון בשירות השתקת הרגשות פועל באחת משתי דרכים:
1) אפקט ההקלה – מזון שפועל על נקודת התלות שלנו, כך שבעצם אכילתו אנחנו ממלאים צורך כימי שאין לו שום קשר להזנה. מי שמתחזק תלות בסוכר עשוי לשחרר אנחת רווחה של ממש כאשר הוא חופר בדלי הגלידה או מביא אל הפה את הקובייה הראשונה של השוקולד.
ההקלה היא מיידית ומשכיחה את מה שמבקש להישכח לטובת תחושה קלה של סימום.
זוהי צריכה של מזון שאינה עומדת בזכות עצמה אלא משרתת מטרה שאין לה דבר וחצי דבר עם הזנה.
2) אפקט ההעמסה – בניגוד לאפקט הקודם, הוא אינו נובע מתכולת המזון אלא מהכמות הנצרכת של המזון, גם אם איכותי וראוי.
בהיעדר תלות במרכיבי מזון מסוימים, עדיין ניתן לעשות במזון שימוש לצורך השתקה של רגשות. הדבר מתבצע בעזרת אכילה עודפת, אשר גורמת להסטת אנרגיה מהמסלול הרגשי לטובת מסלול העיכול, אשר מתקשה לעמוד בעומס.
הבחישה המלווה את העולם הרגשי זוללת אנרגיה באופן קבוע, קצת כמו אפליקציה שפועלת ברקע. כאשר המערכת שלנו דורשת ריכוז אנרגיה במקום אחר, כמו העיכול של מזון רב, היא תגזול אותו מהמקום שבו היא נדרשת פחות ותכבה את האפליקציה של הרגשות שאינה נחוצה ישירות להישרדות.

ומה עושים עם כל העולם הרגשי העשיר אם ביום בהיר אחד נלקח ממנו המאלחש הרשמי? מקשיבים, מפנים מקום, נושמים בנחת, מעבדים, וחוזר חלילה. ואם עולה הצורך – פונים לקבלת עזרה חיצונית, מהקרובים והאוהבים או מבעלי מקצוע מעוררי אמון וביטחון.
אוכל אמיתי עומד בפני עצמו. הוא לא מושך אותנו לתקן את מה שהתקלקל והוא לא משתיק דבר. הוא פשוט… מזין.

מאמר זה הוא השביעי בסידרת "אוכל אמיתי". קדמו לו מאמרים על אוכל טעים, מותר, מספק, פשוט, מחליק ומשביע. המאמר הבא יעסוק באוכל אמיתי כאוכל מעורר.