למצות את המצות

תיכף הוא מגיע, הפסח הזה שכולו מצה ומרור. ומי שאוכל מצות הרבה פעמים מסיים בתחושה של אכילת מרורים מתמשכת. יש מה לעשות? בוודאי – לנסות. אחרת.

במאמר קצר זה אני מבקשת מכם לשקול חלופה למצות, בהצעה שבאופן מכוון מגיעה הרבה לפני שהפסח כאן. ההצעה שלי כה חתרנית, עד שנראה לי כי רבים יזדקקו לזמן מה כדי לשקול אותה ברצינות.

לצער כולנו, אין דרך אמיתית לחמוק מהאמת – מצות הן יציקה של קמח פשוט וכמעט חסר ערך תזונתי, והאופן שבו מכינים אותן, המשווה להן מרקם של קרקר, גורם לנו להרגיש מסופקים רק אחרי אכילה מאסיבית שלהן.

את התוצאות כולנו מכירים – קשיי עיכול, יובש בפה וצורך בהרבה נוזלים, תחושה של נפיחות ועוד.

אם אתם שייכים לקבוצה הנבחרת שיכולה לאכול חצי מצה ומשם להמשיך לסלט או חביתה – דיינו. המשיכו ככה ואיכלו בהנאה.

אולם אם אינכם גיבורי-על, וחצי מצה גורמת לכם לשאול איפה שאר השתיים וחצי, הישארו איתי בבקשה.

פסח מזמן לשומרי הכשרות הזדמנות יקרה מפז לבדוק כיצד מתנהג גופם כאשר התזונה שלו חסרה פחמימות מורכבות בצורת קמח.

או במילים אחרות – מה קורה כאשר לא אוכלים לחם, פסטה, פתיתים ושאר חברים.

מי שרגיל לאכול פחמימות כאלה על בסיס יומי עלול להיבהל מאוד מהמחשבה על יום אחד בלעדיהם.

התלות שרובנו מפתחים בפחמימות הללו היא עצומה, ורק המחשבה על היעדרן מביאה איתה עצבות גדולה.

מאחר שאיני חובבת של "תזונה עצובה", אני מבקשת כאן להציע לכם נקודת מבט שונה, של התנסות במקום של מניעה.

בחרו בשבוע של פסח לשחרר לחופשי את הגוף שלכם מפחמימות מורכבות בצורת קמח. השאירו לו מגוון רחב וחסר גבולות של פירות, שהנם סוכרים פשוטים ומזינים, ו… זהו. את השאר מלאו בשומנים איכותיים טבעיים, ירקות, ביצים וגבינות שמנות (לצמחונים) ובשרים (לאוכלי כל).

קבעו במחשבה שלכם את המנטרה הבאה – זה לא לכל החיים, זה רק ניסוי קצר. מטרתו היא אחת: "לבדוק מה קורה כש…".

לאחר שיסתיים הניסוי נוכל לנתח את הנתונים ולקבל איזו החלטה שנרצה להמשך הדרך.

הסיבה להצעה החתרנית הזו נובעת מניסיון פשוט – רבים המנסים זאת מגלים לתדהמתם הרבה שלא רק שהם אינם רעבים ועצובים בלי מוצרי הקמח, אלא שהם מלאי אנרגיה, אוכלים בקלות רבה יותר בהתאם לרעב והשובע שלהם, ובוחרים בחירות מזינות ועשירות יותר.

מה אתם אומרים? תנסו?

מאחלת לכם חירות מכל מה שמשעבד אתכם, כולל חלק מהמזונות.